ייאוש

[magicgirl1983]

ייאוש

אתמול ראיתי אצלו את הייאוש בעיניים. דיברנו על העיניין שאני לא רוצה ילדים שוב, על זה שכואב לו לוותר עליי. למרות שכבר החלטנו שלא נדבר על כך עד שתהיה סיבה אמיתית. העלאת הנושא עשה לי רע, אני יודעת שהייאוש לא בא רק על זה. אלא גם מזה וזה מייאש אותי. אני לא רוצה לוותר עליו מכיוון שהוא נשמה אמיתית החבר שלי. אדם ניפלא למרות שיש בו חסרונות ולא מעט. הוא עצמו לא יודע מדוע הוא רוצה ילדים והוא חושב שעליו למצוא את התשובה. מדוע באמת מישהו רוצה ילדים...הרי הרוב בכלל לא חושבים מה הסיבה לרצון. וכמו שמישהו אמר לפניי אילו שלא רוצים דווקא חשבו על כך הרבה ונתנו זמן ומחשבה על הנושא הזה. ועוד לאחר שאימא שלי בילבלה לי את השכל שלא יודעים מה היא אהבה אמיתית עד שלא ילדת ילד... איכס...פשוט איכס המצב הזה והלוואי שלא הייתי צריכה להיות בו. הלוואי ולא היתה לי בחירה בנושא ועקרות מבחינתי כרגע זו ברכה. איך אפשר בכלל לענות לאימא שלי על משפט כזה?!?! חוצמ- בולשיט!! אבל מכיוון שאני "לא יודעת" אני לא ממש יכולה להחזיר תשובה חזרה. אני לא רוצה לרצות ילדים...אבל אני רוצה שיעזבו אותי בשקט לגבי בחירתי. יש כאלה שלא רוצות ילדים אבל רוצות לרצות...אבל אני לא. למה זה קשה להבין? למה סיבה כמו דמוגרפיה נראית דבר "נורמלי"? למה סיבה כמו "אהבה שלא ניגמרת" היא סיבה טובה? עזבו...הייאוש מחלחל בי...

 

[bebe13]

אל תתיאשי, תביני

העיניים שלי רוצות להביט איך הוא זוחל האוזניים שלי רוצות לשמוע "אבא אני פוחד" אחרי חלום רע. הידיים שלי רוצות להרים גבוה גבוה ילדה עם תלתלים. הגב שלי רוצה לעשות שק-קמח לשני זאטוטים. הרגליים שלי רוצות להסתובב בלילה מקפיא בין בתי מרקחת. הלחי שלי רוצה לקבל נשיקה אחרי סיפור לילה טוב. אני יודע שעברת דברים קשים אבל בידך המפתח. את יכולה, יש לך כח לזה כמו לכל אתגר אחר בחייך.

 

[magicgirl1983]

לא הבנתי מה אני יכולה...

למרות שכרגע ייתכן מאוד ששאלתי שאלת קיטבק..

 

[Arfilit]

../images/Emo24.gif

אין לי שומדבר חכם להגיד לך. זה באמת עצוב - הפער בין התחושות שלכם בנושא שהוא כל כך מהותי. כל כך קשה להבין - פשוט כי כל כך קשה להבין את מה ששונה מאיתנו. החכמה הגדולה היא לא להבין וכן לקבל. אבל - במקרה של זוגיות - הקבלה לא תעזור - ולכן - התיאוריה הזו רלוונטית אולי לשיחה אחרת. בינתיים - כל שיש לי להציע הוא אמפתיה.

 

[magicgirl1983]

תודה

זה אכן קורע אותי לראות את המצב הזה ככה.. אבל אנחנו צעירים ולא רוצים לעשות החלטה כמו פרידה מבלי שתהיה באמת סיבה לכך. ז"א שהכל הוא סופי וחתונה עומדת על הפרק..

 

[bebe13]

אני אומנם לא החבר שלה

אבל להתייאש אסור אף פעם. בתור אבא טרי שהיה מלא חששות כל חייו, אני יודע שברגע שהבטתי בו בחדר הלידה הכל הפך להיות כל כך פשוט. נכון שהמינוס בבנק רק גדל, והעיניים טרוטות מעייפות, ויש הרבה פחות זמן להשקיע בזוגתי . אבל השבוע כשהוא חייך אליי בשניה שהתעורר הייתי הכי מאושר בעולם לפחות. השיאים בחיים פשוט משתנים. הרבה יגידו שזה לא נכון לכל אחד, אבל עצרו רגע ותחשבו: נכון שבתור ילדים היו לנו קשיים והתמודדויות קשות, אבל יש לנו אפשרות לתקן את זה. לאהוד בנאי יש שורה שאני מאד מזדהה איתה באחד השירים: "אם קלקלת תאמין שאתה יכול גם לתקן" דוקא אנחנו, דוקא אלו שעברו את כל המטענים האלו בתור ילדים יכולים לנצח. להיות ההורים שהכי ישקיעו והכי יבינו. וחוצמה לוותר על אדם כל כך אהוב? ברור שהוא לא יודע להסביר למה, כי אין שום סיבה הגיונית. במבט קר (או מפוחד מעט ) אין שום סיבה לרצות להיות כבול, אבל הלב, וזה מה שניסיתי לכתוב הלב מרגיש צביטונת קטנה בכל רגע שאני מביט בו. ולצביטונת הזו אין שם, אין מילים ואין לחש. לכן אל תצפי שהוא יתן לך תשובה מנומקת. אבל עכשיו הכי חשוב זה לא להיות בדכאון.

 

[גאטו נגרו]

../images/Emo18.gif ../images/Emo4.gif

ולמה בדיוק דחוף לך לספר לנו את כל זה?

 

[Arfilit]

הוא ניסה להסביר את הצד השני

היא כתבה שהיא לא מבינה והוא ניסה להסביר. אני לא רואה את הבעיה. הוא לא תקף, הוא לא ניסה לשכנע (להבנתי) הוא רק כתב את התחושות שלו - שאולי ילמדו משהו על מה שמרגיש הצד השני הלא מובן. המתקפה אינה ברורה לי.

 

[magicgirl1983]

ייתכן מאוד

ואין לי שומדבר נגדו.. אבל הרמז ש"אני יכולה" למרות שילדים גורמים לי רגשות שאני כרגע לא רוצה לרשום אותם זה רמז דיי מעצבן... כי, כן אני יכולה לגדל ילד...ואני יודעת שאני "יכולה".. אבל אני לא רוצה...כי "יכולה" - אני יכולה לנקות חרא של שירותים. אני יכולה לעשות את הדברים הכי מגעילים בעולם. אבל אני בוחרת לוותר עליהם. להתגבר על העבר? מה הקשר לעבר שלי? אני לא חושבת שהרגש שיש לי לילדים באופן כללי בא ממה שקרה לי. ההיפך חלק מהגוננות על ילדים שיש לי זה בא מזה. אחרת בכלל לא היה אכפת לי. לא יודעת...יש בזה משהו קצת לא נורמלי...לוותר על העקרונות ועל האידיאלים שלך למען שמישהו יוכל להינות.. אני אוהבת את החבר שלי...אבל לא עד כדי כך.

 

[magicgirl1983]

להתייאש ממה לא הבנתי

אני מתייאשת מזה שאני אצתרך מתי שהוא אם החבר שלי לא ישנה את דעתו להיפרד ממנו. אין לי שום ייאוש אחר..

 

[magicgirl1983]

וסלח לי

אני ממש לא מרגישה שומדבר כלפיי ילדים שדומה ליו איזה מאמי... או חמוד...או קוצי מוצי... למעשה רחוק מזה...קשה לי לראות את עצמי מגדלת משהו שגורם לי לעוגמת נפש..

 

[bebe13]

בסדר בסדר לא באתי לתקוף אף אחד

אני לא נכנס לחיים של אף אחד, כתבת שאת מיואשת ולא יודעת ניסיתי לעזור. אולי לא הבנתי נכון, מצטער.

 

[magicgirl1983]

לא אמרתי שהתקפת אותי

סליחה על העצבים שלי...אני קצת מתוחה

 

[מלח השמים]

זה קשה ומתסכל

 

[I s t a r]

מתוקה שלי...

במקרה שלך גילך הצעיר אכן עומד לרועץ מכיון שאנשים נוטים יותר לזלזל באנשים צעירים וברצונם מאשר באנשים מבוגרים ושקולים יותר. לרוע מזלך את גם בסביבה מאוד לא מתחשבת ולא מבינה ובהחלט לא תומכת ומקבלת- ושינוי סביבה יהיה מבורך עבורך. לגבי החבר..תיראי- זה מאוד עצוב ונורא כואב..אבל הבחירה היא שלו. שווה לבדוק ממה נובע הייאוש שלו- כי אם הוא בעצמו לא יוע למה הוא רוצה ילדים בכל, אז נראה לי שהייאוש נובע מהבלבול שלו ,מזה שייתכן שהוא לא יהיה נורמטיבי בזוגיות שלו וזה קשה לו. בכל מקרה,ברור שלהביא ילד כי "צריך" או כי "יש לחץ ממסביב" זה לעולם לא סיבה ללכת נגד הרגשות והצרכים שלנו. אני מבינה את הקושי שלך ויש לי הרגשה שאפם היית פחות קשה עם עצמך, אולי היה לך יותר קל.

 

[magicgirl1983]

הוא בהחלט מבולבל

לא חשבתי שהוא מבולבל כי אולי הוא חושב על זה שאנחנו לא נהיה זוג "נורמטיבי". אדבר איתו על כך כשיתפנה מעיסוקיו ולא יהיה כבול בעיסוקי הצבא. שינוי בסביבה...יהיה. אני לא ממש מוטרדת מאחרים יותר מטריד אותי החבר שלי. שאותו בניגוד לאחרים אני אוהבת מאוד מאוד. היום אפילו החבר שלי אמר לי...שהוא לא רוצה שאכאיב לעצמי במחשבות של פרידה. אבל זה קשה לי לראות אותו ככה. וברור לי שלא אעשה ילד מבלי שארצה אותו.

 

[מיר6]

מוקדם מידי

לדעתי לדבר על ילדים בשלב כזה לדעתי אין צורך להפרד היות ויש לך עוד מספיק שנים כדי שיהיה סיכוי שתשני את החלטתך תומרי שלו שכרגע את לא מעוניינת בידלים - את בכל זאת רק בת 21 גם אני בגילך לא חשבתי עדין על ילדים אבל אל תראי לו שאת פוסלת את האפשרות. קחי בחשבון שמרבית הגברים לא היו מוכנים לוותר באופן סופי ומוחלט על ילד.

 

[magicgirl1983]

זה בדיוק הולכת שולל

אני לא סתם לא חושבת על ילדים כאופצייה... אם זה היה סתם לא הייתי פה!!!