ייבגני אונייגין באופרה הישראלית
ייבגני אונייגין באופרה הישראלית החדשה יום ו´ 17.1.03 כרגיל, והפעם לשמחתי, נפל בחלקנו צוות ב´: טטיאנה - לאריסה טטויב (שלנו) אונייגין - מרק סטון (בריטניה) אולגה -יוליה פלחקין (שלנו) לנסקי - פליקס ליפשיץ (שלנו) שאר הצוות, שאינו מוחלף, כולם משלנו: לרינה (אמן של אולגה וטניה) - תמר זוהר האומנת - סבטלנה סנדלר גרמין - ולדימיר בראון מסיה טריקה - סמי בכר מנצח - אשר פיש, תפאורה - אלכסנדר ליסיאצקי, תלבושות - קיארה דונאטו, תאורה - פליס רוס, בימוי - ז´אן קלוד אובריי ייאמר מיד - הפקה יפה מאד מבחינה ויזואלית - תפאורה נהדרת כאשר גזעי עצים (ליבנה?) בשלכתם משמשים כתפאורה עיקרית או כרקע בכל תמונה ותמונה. תלבושות הנראות תקופתיות, יפות וצבעונית, כיאות. בימוי שמרני ו(ברוך השם!) לא יצירתי מדי. כמה נקודות מעניינות: בתמונה הראשונה שתי האחיות לרין ניצבות ליד פסנתר, בתמונה המזכירה מאד את תמונתו המפורסמת של רנואר; בתמונה האחרונה נברשת הקריסטל המפוארת מהנשף מוטלת, כאילו שבורה, על הרצפה וטטיאנה לובשת שחורים; בתמונה האחרונה של המערכה השניה, לנסקי מחכה ביער מושלג והשלג העדין יורד (מחיאות כפיים מוצדקות מהקהל). (אני צריך ללכת לאופרה עם נייר ועפרון כדי לרשום התרשמויות על המקום כי ודאי שכחתי כמה). לגבי הריקודים - זמירי (בפורום אחר) טען בצדק מסויים כלפי זה שהרוקדים הם חברי המקהלה עצמם. אני לא רואה בזה כל רע, אני מניח שגם משתתפי הנשפים דאז לא היו כולם צעירים ונאים. אבל היה חסר לטעמי קצת באלט מקצועי כמו, למשל, בהפקה בגליינדבורן. ועכשיו לעיקר, המוסיקה. כמו שכבר נאמר כאן - אין רגע משעמם! המוסיקה נהדרת ונוגנה יפה על ידי התזמורת והמנצח. אני מסכים עם בן זאב מ"הארץ" שתזמורת גדולה יותר היתה משפרת. הזמרים בתפקידים הראשיים - טטויב וסטון היו מצויינים! במיוחד טטוייב ומי שעזר לה להכין את התפקיד עשה עבודה יוצאת מן הכלל. בנערכה השלישית , כאשר היא כבר הנסיכה גרמינה והיא מבחינה באונייגין בקהל, היא שואלת מי הוא והמקהלה עונה לה, ואז היא עוברת לשיר על מחשבותיה הפנימיות ובמקצועיות רבה משנה את צבע קולה. נהדר. טטוייב יכולה לדעתי להופיע בתפקיד זה בכל במה בעולם! היא נראית יפה, משחקת היטב ומתאימה מאד גם מבחינה זו. מרק סטון היה טוב מאד בתפקיד וגם הוא צעיר ונאה למראה. יש לו קול יפה מאד ואני מקווה לשמוע אותו בתפקידים אחרים (יש לו בריטון די גבוה אז אולי יוכל לשדרג את עצמו להלדנטנור?). לאונייגין אין איזו אריה יפיפיה הנחרטת בזכרון ורוב התפקיד הוא ברצ´טטיבים , דואטים ואנסמבלים והוא שר אותם יפה מאד וגם שיחק היטב. הזמרות בתפקידי האם ואולגה היו חלשות מבחינת עוצמת הקול, אבל שרו היטב ויפה. לא אהבתי במיוחד את שירתו של ליפשיץ בתפקיד לנסקי, עד שהגיע לאריה המפורסמת ואז שר אותה נפלא ומחק את כל ההסתיגויות שלי. סמי בכר בתפקיד מסיה טריקה היה פשוט מושלם, הן במשחק והן בשירה. נהדר! אך לצערי לא זכה בתשואות הראויות לו. בראון בתפקיד הנסיך גרמין איכזב אותי, אולי מאחר ואני מכיר היטב את האריה של גרמין והיו לי ציפיות גבוהות. יש לו קול יפה מאד. המקהלה כרגיל מצויינת וזה ששרו הפעם בשפת אמם (לפחות של חלקם הגדול) בודאי עזר. כמה הערות על הקהל - מישהו כנראה החליט שצריך למחוא כף כשהזמר/ת גומר לשיר בלי לחכות שהתזמורת תסיים. זהו לטעמי מנהג ברברי ולא הולם קהל תרבותי, איזו שארית מימים קדומים בהם הזמר היה העיקר ולא המוסיקה. לעומת זאת לשבחו של הקהל ייאמר שעם סיום המופע אף אחד לא ברח אלא הריעו ומחאו כף כמה דקות רצופות, כיאה. לסיכום - יופי של הפקה!
ייבגני אונייגין באופרה הישראלית החדשה יום ו´ 17.1.03 כרגיל, והפעם לשמחתי, נפל בחלקנו צוות ב´: טטיאנה - לאריסה טטויב (שלנו) אונייגין - מרק סטון (בריטניה) אולגה -יוליה פלחקין (שלנו) לנסקי - פליקס ליפשיץ (שלנו) שאר הצוות, שאינו מוחלף, כולם משלנו: לרינה (אמן של אולגה וטניה) - תמר זוהר האומנת - סבטלנה סנדלר גרמין - ולדימיר בראון מסיה טריקה - סמי בכר מנצח - אשר פיש, תפאורה - אלכסנדר ליסיאצקי, תלבושות - קיארה דונאטו, תאורה - פליס רוס, בימוי - ז´אן קלוד אובריי ייאמר מיד - הפקה יפה מאד מבחינה ויזואלית - תפאורה נהדרת כאשר גזעי עצים (ליבנה?) בשלכתם משמשים כתפאורה עיקרית או כרקע בכל תמונה ותמונה. תלבושות הנראות תקופתיות, יפות וצבעונית, כיאות. בימוי שמרני ו(ברוך השם!) לא יצירתי מדי. כמה נקודות מעניינות: בתמונה הראשונה שתי האחיות לרין ניצבות ליד פסנתר, בתמונה המזכירה מאד את תמונתו המפורסמת של רנואר; בתמונה האחרונה נברשת הקריסטל המפוארת מהנשף מוטלת, כאילו שבורה, על הרצפה וטטיאנה לובשת שחורים; בתמונה האחרונה של המערכה השניה, לנסקי מחכה ביער מושלג והשלג העדין יורד (מחיאות כפיים מוצדקות מהקהל). (אני צריך ללכת לאופרה עם נייר ועפרון כדי לרשום התרשמויות על המקום כי ודאי שכחתי כמה). לגבי הריקודים - זמירי (בפורום אחר) טען בצדק מסויים כלפי זה שהרוקדים הם חברי המקהלה עצמם. אני לא רואה בזה כל רע, אני מניח שגם משתתפי הנשפים דאז לא היו כולם צעירים ונאים. אבל היה חסר לטעמי קצת באלט מקצועי כמו, למשל, בהפקה בגליינדבורן. ועכשיו לעיקר, המוסיקה. כמו שכבר נאמר כאן - אין רגע משעמם! המוסיקה נהדרת ונוגנה יפה על ידי התזמורת והמנצח. אני מסכים עם בן זאב מ"הארץ" שתזמורת גדולה יותר היתה משפרת. הזמרים בתפקידים הראשיים - טטויב וסטון היו מצויינים! במיוחד טטוייב ומי שעזר לה להכין את התפקיד עשה עבודה יוצאת מן הכלל. בנערכה השלישית , כאשר היא כבר הנסיכה גרמינה והיא מבחינה באונייגין בקהל, היא שואלת מי הוא והמקהלה עונה לה, ואז היא עוברת לשיר על מחשבותיה הפנימיות ובמקצועיות רבה משנה את צבע קולה. נהדר. טטוייב יכולה לדעתי להופיע בתפקיד זה בכל במה בעולם! היא נראית יפה, משחקת היטב ומתאימה מאד גם מבחינה זו. מרק סטון היה טוב מאד בתפקיד וגם הוא צעיר ונאה למראה. יש לו קול יפה מאד ואני מקווה לשמוע אותו בתפקידים אחרים (יש לו בריטון די גבוה אז אולי יוכל לשדרג את עצמו להלדנטנור?). לאונייגין אין איזו אריה יפיפיה הנחרטת בזכרון ורוב התפקיד הוא ברצ´טטיבים , דואטים ואנסמבלים והוא שר אותם יפה מאד וגם שיחק היטב. הזמרות בתפקידי האם ואולגה היו חלשות מבחינת עוצמת הקול, אבל שרו היטב ויפה. לא אהבתי במיוחד את שירתו של ליפשיץ בתפקיד לנסקי, עד שהגיע לאריה המפורסמת ואז שר אותה נפלא ומחק את כל ההסתיגויות שלי. סמי בכר בתפקיד מסיה טריקה היה פשוט מושלם, הן במשחק והן בשירה. נהדר! אך לצערי לא זכה בתשואות הראויות לו. בראון בתפקיד הנסיך גרמין איכזב אותי, אולי מאחר ואני מכיר היטב את האריה של גרמין והיו לי ציפיות גבוהות. יש לו קול יפה מאד. המקהלה כרגיל מצויינת וזה ששרו הפעם בשפת אמם (לפחות של חלקם הגדול) בודאי עזר. כמה הערות על הקהל - מישהו כנראה החליט שצריך למחוא כף כשהזמר/ת גומר לשיר בלי לחכות שהתזמורת תסיים. זהו לטעמי מנהג ברברי ולא הולם קהל תרבותי, איזו שארית מימים קדומים בהם הזמר היה העיקר ולא המוסיקה. לעומת זאת לשבחו של הקהל ייאמר שעם סיום המופע אף אחד לא ברח אלא הריעו ומחאו כף כמה דקות רצופות, כיאה. לסיכום - יופי של הפקה!