מבקר המקלדת
New member
ייחודיות. הבו לי ייחודיות
מכיוון שאני מתחיל להשתלט לכם יותר מדי על הפורום, רק אומר שאת הביקורות אני אשרשר החל מעתה להודעה עם שתי הביקורות שכבר כתבתי. נא לכתוב תגובות על הביקורות ו/או שאלות שם, צמודות לביקורת הרלבנטית. אך הנה בכל זאת פתחתי כאן נושא חדש, רק כדי לומר לכם דבר-מה: קראתי היום כ-30 פתיחות של סיפורים ומתוכם כתריסר סיפורים קצרים שלמים מפרי עטכם. זוהי משימה בהחלט מעייפת, משום שהרבה סיפורים יזכו לתגובה שלילית (מה שהבטחתי שלא אעשה כאן יותר) והרבה סיפורים אחרים, על אף שהם נחמדים, הם מאוד מוכרים. "מוכרים" לא במובן הספציפי אלא במובן המבני והתוכני. כמה אפשר לקרוא סיפורים הדומים אחד לשני? לכן אני יוצא בפניה נרגשת: כתבו שונה , אני מחפש כתיבה שלא ראיתי עדיין. הייתי בעיצומו של הלך מחשבה שכזה כאשר לחצתי לפני רגעים מעטים על הקישור לסיפור "אוהב אני, כן" של Serendipitous (יופי של בחירת שם, אגב). נזכרתי שלפני כחודש נכנסתי וקראתי את הסיפור ואף כתבתי ביקורת קצרה. נדהמתי לראות שלא הגיבו לסיפור. זהו סיפור שונה, זוהי כתיבה קסומה. המבנה סימטרי, העלילה אינה חשובה אך מבוססת, האווירה מתוארת בצורה מצוינת על-ידי הרקעים של הסצינות - מקום העבודה (שבתוכו יש איזה מרחב על-זמני מעניין, קראו ותבינו למה מתכוון אני) והרכבת התחתית. יש בסיפור כמה דברים שהייתי מתקן ומשפר, אך אין זה משנה משום שהוא לא הולך בדרך שבה הלכו אחרים לפניו אלא יוצר את דרכו כשילוב של כמה דרכים. הבו לי סיפורים כאלו, שונים, מעניינים, מאתגרים. ולמען השם, הגיבו לסיפורים שהם מיוחדים, גם אם אינם מוצאים חן בעיניכם.
מכיוון שאני מתחיל להשתלט לכם יותר מדי על הפורום, רק אומר שאת הביקורות אני אשרשר החל מעתה להודעה עם שתי הביקורות שכבר כתבתי. נא לכתוב תגובות על הביקורות ו/או שאלות שם, צמודות לביקורת הרלבנטית. אך הנה בכל זאת פתחתי כאן נושא חדש, רק כדי לומר לכם דבר-מה: קראתי היום כ-30 פתיחות של סיפורים ומתוכם כתריסר סיפורים קצרים שלמים מפרי עטכם. זוהי משימה בהחלט מעייפת, משום שהרבה סיפורים יזכו לתגובה שלילית (מה שהבטחתי שלא אעשה כאן יותר) והרבה סיפורים אחרים, על אף שהם נחמדים, הם מאוד מוכרים. "מוכרים" לא במובן הספציפי אלא במובן המבני והתוכני. כמה אפשר לקרוא סיפורים הדומים אחד לשני? לכן אני יוצא בפניה נרגשת: כתבו שונה , אני מחפש כתיבה שלא ראיתי עדיין. הייתי בעיצומו של הלך מחשבה שכזה כאשר לחצתי לפני רגעים מעטים על הקישור לסיפור "אוהב אני, כן" של Serendipitous (יופי של בחירת שם, אגב). נזכרתי שלפני כחודש נכנסתי וקראתי את הסיפור ואף כתבתי ביקורת קצרה. נדהמתי לראות שלא הגיבו לסיפור. זהו סיפור שונה, זוהי כתיבה קסומה. המבנה סימטרי, העלילה אינה חשובה אך מבוססת, האווירה מתוארת בצורה מצוינת על-ידי הרקעים של הסצינות - מקום העבודה (שבתוכו יש איזה מרחב על-זמני מעניין, קראו ותבינו למה מתכוון אני) והרכבת התחתית. יש בסיפור כמה דברים שהייתי מתקן ומשפר, אך אין זה משנה משום שהוא לא הולך בדרך שבה הלכו אחרים לפניו אלא יוצר את דרכו כשילוב של כמה דרכים. הבו לי סיפורים כאלו, שונים, מעניינים, מאתגרים. ולמען השם, הגיבו לסיפורים שהם מיוחדים, גם אם אינם מוצאים חן בעיניכם.