ייסורי הפרידה

yogibear

New member
ייסורי הפרידה

אחרי שלושה ימים אינטנסיביים בצפון הארץ, על גדות הכינרת באוהלים + רפטינג קליל שיצא מפארק הירדן, ביחד עם זוגתי, אחיניותיה ( בנות 5 + 8 ) ובני הפעוט ( ~ 3.5 ) בא הרגע להחזיר אותו לזרועות אימו. הילד יושב מכונס בכיסא האחורי לא מוציא הגה מהפה, עיניו מדברות בעצב רב. הוא לוחש לי שהוא לא רוצה לחזור, ורוצה להישאר איתי ...( במאמר מוסגר אציין שעזבתי את הבית לפני כשנה. הילד מבין שאני כבר לא חלק אינטגרלי מהבית, אינני ישן בבית, וקיימים ימים קבועים בהם אנו נפגשים. אני מקפיד לשוחח עימו מידי יום, גם אם זה לומר לו לילה טוב.) הגענו לביתו, נתתי את החפצים לאימו, שמתי פעמי לכיוון הדלת, ואז הילד מחבק אותי בחוזקה מונע ממני ללכת מתחיל לבכות ומבקש להשאר עימי עוד קצת " אבא אל תלך, תישאר איתי עוד קצת" . מה שקרע אותי יותר מכל הוא מה שלא נאמר, עיניו שדיברו בעצב, ששידרו מצוקה וכאב על הפרידה שלנו. מיותר לציין שזה קורע אותי. יתר על כן, כשאימו שאלה אותו אם התגעגע אליה במהלך אותם שלושה ימים, תשובתו ניתנה כהתחמקות אלגנטית בה ענה לה שהוא מעוניין שאשאר עימו עוד קצת, ולמעשה לא ענה לה כלל לשאלתה. אתמול היה קשה לי מאוד לעמוד בפניו ... שאלתי היא... איך ממזערים את הטראומה לילד. הילד כרוך אחרי (ואני אחריו), ובכל זאת, ההתנתקות שלו ממני אחרי שבת ביחד קשה לשני הצדדים.
 
יוגי יקר../images/Emo140.gif

הוא באמת קטנטן, האוצרון שלך. ולכן הקושי והפחד מפני הנטישה שלך. ילדים בגיל הזה רואים צל הרים - כהרים. הוא נפרד ממך כך כי הוא חושב שלא יראה אותך יותר או שלא יראה אותך בקרוב מספיק. הזמן הוא עדיין בלתי נתפש בגיל הזה. קשה לו להבין כמה זמן יעבור עד שתתקשר או שתגיע וזה מפחיד אותו. נסה להסביר לו יפה ובעדינות שעוד מעט תתקשר ובערב, לפני שיילך לישון תגיד לו בטלפון לילה טוב. אם אתה מחזיר אותו בערב, אמור לו שבבוקר, כשיקום, אתה תתקשר להגיד לו בוקר טוב ויום נפלא בדרך לגן. אולי גם תשאיר לו מחזיק מפתחות קטן, עם תמונה שלך? ילדים נורא אוהבים את הדברים האלה. עוד עצות? אל תדאג, לאט לאט הוא יסתגל ויבין שאתה חלק בלתי נפרד מחייו. לגבי התשובות שלו לאמא שלו, זה גם טבעי. ואגב, זה היה ממש מיותר לשאול אותו ברגע שהוא חזר, וכשהוא בסערת רגשות כזו, אם התגעגע... אבל נעזוב אותה, אנחנו לא כאן כדי לחנך אותה אלא כדי להקל על הקטנצ'יק. זהו. מקווה שלאט לאט העניינים יתייצבו. בהצלחה.
 
אני יכולה רק להגיד מה לדעתי לא

לא להפסיק להתראות איתו! האקס שלי טען לאורך השנים הראשונות שכל כך קשה לא להפרד מהילדים בסוף כל ביקור, שתקופה מסוימת הוא פשוט לא בא לבקר. וזה הרבה יותר גרוע. נכון שקשה לילד. אבל אתה מתאר מצב שאתה בקשר איתו, רואה אותו, מדבר איתו. חשוב שתסביר לו ברמה שילד קטן יכול להבין, שאבא אוהב אותו מאד ויבוא לקחת אותו שוב ב..., ידבר איתו גם מחר, חושב עליו הרבה. להדגיש שזה שעזבת את הבית זה ממש לא בגלל שלא רצית להיות איתו! הקשר הרציף שלך איתו הוא הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות בשבילו. בהצלחה.
 

*יערית

New member
../images/Emo45.gif

מסכימה עם כל מילה..ומחדדת יותר....הילדים מכירים את נקודות התורפה שלנו..הוא כבר יודע כמה קשה לך לעזוב אותו...המלצה אולי להיפרד לא בצורה חדה"למרות שיש שיסכימו לפרידות חדות}פשוט להגיע איתו לביתו,לבדוק אם ישנה אפשרות להשאר במחיצתו מיקלחת ,סיפור לפני שינה ואז נשיקת לילה טוב, אני בתחילת הגרושים המלצתי על כך לאקס שלי{למרות שלא היה קשה בפרידות} אני כך דיברתי בשם הילדים {שאז היו קטנים בכדי לפרש את רגשותיהם} הוא עשה זאת פעם אחת...אבל במידה וירצה ,זה תמיד אפשרי.
 

gila411

New member
יוגי

אנחנו מתמודדים עם פרידות קשות במיוחד אחרי שהילדה בת ה4 נמצאת אצלנו בסוף שבוע כבר לפני הנסיעה היא כועסת ומתכנסת בעצמה ובנסיעה (אנחנו גרים בערים שונות) היא שקועה במחשבות יש לך מזל שיש באפשרותך לדבר איתו כל יום לדעתי זה מקל מאוד בכל אופן מה שאנחנו ובעיקר אביה של הילדה (בעלי) עושה זה לא לתת לה לחשוב על הפרידה הוא מעסיק אותה ומדבר איתה ובעיקר משעשע אותה עד שהיא הולכת לאמא שלה בזמן של רוגע , לא בזמן הפרידה , מדברים המון עם הילדה כולל שאלות כמו מה היא מציעה לעשות כדי להקל על הקושי בפרידות, להרעיף עליה הרבה אהבה ולאמר לה תמיד שאבא נמצא שם בשבילה גם אם הוא גר רחוק ולאמר שגם האבא מתגעגע המפתח הוא לדבר הרבה בזמן האחרון הילדה מבקשת חפצים מהאבא שיהיה לה בבית האם זה גם עוזר לה להתמודד עם הגעגועים הרבה סבלנות ותכין את עצמך נפשית לעוד הרבה קשיים מהסוג הזה חשוב להראות לו את הפרידה כדבר קל לשדר לו שלא נורא אני רואה אותך עוד כמה ימים ולא להישבר לידו בהצלחה
 
"איך ממזערים טראומה"

יוגי שלום ראשית היטבת עד כאב , לטעמי , לתאר את המתרחש בלבו של בנך ובלבך שלך ברגעי הפרידה . הלב אכן נקרע . כל פרידה ופרידה. טוב אתה נוהג בהבניית הקשר והתקשורת הקבועים ביניכם . זה מקרין ביטחון לילד ומפחית חרדות [ במידת מה ] . מציע כי הדברים גם יאמרו עם חיבוק ועם ליטוף. אגב , אתה כותב ש"הילד מבין שאני כבר לא חלק אינטגרלי מהבית " ... זה ארע שהיה בן שנתיים וחצי איך הבהרתם לו את זה בגילו... בתקווה לימים פחות כואבים יוסי
 

yogibear

New member
תודה...

הילד מקבל המון חום חיבוקים ואהבה משני הצדדים. כיום הילד יודע שאינני ישן בבית, והוא יאמר לך זאת, אך בימים בהם אנו מבלים "יותר" כגון שבתות ייסורי הפרידה קשים. אני שב ומדגיש בפניו חזור והדגש את אהבתי הרבה אליו, ומלווה את זה בהמון חיבוקים חום נשיקות. אולי זה ישמע תמוה וקצת מוגזם, אך היום יש ביננו תקשורת לא מילולית, די במבט אחד שלנו האחד בעיני השני, או בניע ראש קל מצידי והוא מבין הרבה דברים גם בלי שאצטרך לומר לו את כוונתי. נכון לא תמיד הכל חלק, ומידי פעם אני "נאלץ" לכעוס עליו, אך במרבית המקרים יש ביננו הרמוניה יוצאת דופן. אני מנסה להעביר לו תמיד את ההפרדה הקיימת בין היחס שלי לאימו לבין היחס שלי אליו, כל זה "בגובה העיניים שלו" כמובן.
 
יוגי

רוצה לחדד מספר דברים. כמו שכבר נאמר אהבה על כל צורות ביטויה היא מרכיב חשוב כאן. ובגיל הזה במעשים יותר מבמילים. לא פרטת על עניין הסדרי הראיה, אבל חשוב מאד שתהיה קביעות מאד מדוייקת. ילדים בגיל הזה לא מצליחים עוד להבין את משמעות הזמן, ולכן רק ביצירת תחושת סדירות וקביעות יוכל להפנים את העובדה שאבא לא נעלם לו. ולסיום כתבת משהו שקצת צבט את אוזני (וסליחה מראש אם לא הבנתי נכון)- "אני מנסה להעביר לו תמיד את ההפרדה הקיימת בין היחס שלי לאימו לבין היחס שלי אליו". זה נשמע לי קצת כמו חריקת ציפורן חדה על לב זך. ילד, בכל גיל, צריך להיות מוגן לגמרי מביקורת של כל אחד מההורים על משנהו.מספיקה האמירה הברורה ש"אבא ואמא לא אוהבים אחד את השני, אבל כל אחד מהם מאד מאד אוהב אותך" זה תנאי בסיסי ליכולת שלו להתפתח ולגדול בדרך שתאפשר לו בטחון עצמי ומערכת ערכים "נורמלית". ו...הכאב שלך זעק מתוך המסך, אשרי הילד שזכה באבא כה רגיש.
 
משהו מהראש ומשהו מה-../images/Emo23.gif

בעניין מיזעור הטראומה או צימצום הנזק חשוב המעבר ויש לעשותו נח ונעים לכל הצדדים כשלביתי היה קשה בהתחלה זה היה בסדר עוד חיבוק ועוד אחד עד שנפרדה וגם היום לאפשר לה להיפרד לאפשר תהליך פרידה לפי הקצב של הילד בלי ליפול למלכודת המניפולציה שיכולה להיווצר זו אומנות שדורשת שיתוף פעולה של שני הצדדים. פרדה הינו תהליך וכפי שכבר הציעו לדבר על זה למלל את הרגש אני רואה שמאד קשה לך וזה עושה אותך עצוב וכו' לפי דעתי לא לפחד מלאפשר לילד לבטא כאב כעס ובכי אם אתם שם להכיל ולאסוף את זה זה הכי טבעי בעולם. בתקופות מסוימות במעבר בדרך באוטו ביתי היתה מסתגרת איפשרתי לה על ידי זה שאמרתי אמא פה אני מרגישה שקשה לך . ובקצב שלה היתה מתחברת אלי חזרה. הייתי יכולה לכתוב מראשי עוד אך מה שהכי רציתי להגיד לך זה שדמעות הציפו את עיני כשקראתי את שכתבת כל כך הזדהתי עם כאבך שהוא גם כאבי.
 
היי

ראשית צריך לדבר עם האמא ,ולבקש שלא תכביד בשאלות קשות על הילד,(התגעגעת אלי?) שנית,מעורבות מלאה שלך בחייו תלמד אותו שאולי הרוויח אבא ,לפעמים כשאבא נשאר בבית והוא עצבני כעוס וכואב זה הפסד של הילד. הזמן ילמד את הקטנציק שגם אחרי שאבא הולך הוא חוזר וממשיכים הלאה,חרדת הנטישה היא קשה אך כשהביטחון ישוב לחייו הוא ילמד לשחרר אותך בקלות יותר. אני חייבת להודות שכשקראתי אותך נזכרתי בשיר אבא ,אבא אל תלך אבא אבא תישאר.......הצלחת למלא את עיניי דמעות
 

פרח 11

New member
שלום, אני לא הספקתי לברך אותך

אז ברוך הבא
אני רוצה לומר שמה שתיארת מאוד נגע לליבי ואפילו צבט לי קצת בלב. אני מבינה שאתה מאוד עוטף את הילד, מאוד חם איתו ולא נותר לך הרבה לעשות חוץ מאשר להמשיך במה שאתה עושה. זה חלק מהמחיר שמשלמים ילדים קטנים להורים גרושים, תחזק אותו כמה שאפשר מקווה שזה יעבור לו בלי הרבה בעיות.
 
למעלה