ייסורי מצפון

[נרי במרפסת]

ייסורי מצפון

אני עובדת במוקד מבצעי ובאחד הימים (לא מזמן) שלחתי סייר למנוי בכפר ערבי. בדרך הוא עשה תאונה, הרכב שלו התהפך והתחיל להעלות עשן. ידוע לי שאנשים באיזור עזרו לו להיחלץ מהרכב בטרם יתפוצץ, אבל מאז בקושי שמעתי ממנו ועליו.
יושב לי על המצפון שבגללי, כביכול, הוא עשה תאונה, כי אני נתתי את ההוראה להגיע למנוי.
אני לא יודעת איזה נזק נגרם לו, האם הוא בסדר, האם מקבל את הטיפול הראוי, ואם יוכל להמשיך לעבוד או לפחות לתפקד כמו קודם.

 

[gadallmighty]

דעתי:

הדאגה לשלומו מובנת לגמרי, אבל, יחד עם זאת תאונות קורות.
התאונה לא קרתה בגללך או באשמתך.

 

[אשה מרציפן]

אז למה את לא מתקשרת אליו?

או שולחת SMS, משהו?