ייעוד

[מחפשת אחר האמת85]

ייעוד

אהלן אנשים, מה שלומכם?

כחלק מהתהליך שאני חווה עם עצמי זה זמן רב, מחפשת אחר הדברים שעושים לי טוב ולהוציא את המהות האמיתית שלי החוצה, כלומר אני עדיין חנוקה איפשהו אי שם מבפנים, אבל לפחות מקבלת יותר ויותר מודעות כלפי עצמי ולומדת להשלים עם כל חלקי אישיותי המפוצלים, אני מגלה שבעצם עם כל הכבוד לכל הארועים והתרחישים בחיי, לא מצאתי עדיין את קצה החוט לייעוד ולמהות האוטנטית שלי. אחרי 2 סמסטרים של תואר ראשון במנהל עסקים - החלטתי לפרוש מהלימודים... פתאום אחרי שצי שנה של לימודים ( אמנם לא כאלו אינטנסיביים ורציניים, אך מספיק בשביל לקבל רקע כללי מה זה מנהל עסקים באופן כללי) - הגעתי למסקנה שזה לא המסלול הנכון עבורי..

שזה לא מה שאני מחפשת ושטעיתי בכיוון... וזה לא עניין של כסף, זמן ואנרגיה שהלכו לאיבוד במשך חצי שנה, אלא זה שבתחום שהייתי בטוחה שאני יודעת בדיוק לאן פני מועדות, מה אני רוצה לעשות עם עצמי בתור קריירה ומקצוע - פתאום המציאות טופחת על פניי ואני מגלה שהכל היה טעות.. נכון,, אפשר להתסכל על זה גם מהבחינה של ניסוי וטעייה שעושים טעויות על מנת ללמוד מהם. אלא שכאן אני מרגישה שהייתי חיה באשליה, עד שסוף סוף מצאתי לימודים אקדמאיים שהייתי אמורה לפתח בהם את הקריירה העתידית - מה מתברר לי? ששוב פעם אני משקרת לעצמי ובעצם הכל היה זיוף שנבע מלחץ לדחוף את עצמי למסגרת מסויימת!! טוב, אני לא רוצה להשמע מעורערת ואבודה כמו תמיד, אבל עכשיו עוד יותר מתברר לי עד כמה אני לא מכירה את עצמי מספיק

איך אפשר להגיע להחלטה לגבי כיוון הקריירה בצורה האופטימאלית ביותר?? איך בכלל אפשר לקבל מושג כללי? אני יודעת שזה צריך להתחיל ב: תמצאי את מה שאת הכי אוהבת לעשות ותפתחי את זה לכיוון המקצועי... אלא שלצערי בנוסחה הזאת כבר די מיושנת בשבילי..

 

[מאשה לשם שינוי]

../images/Emo9.gif שלום למחפשת. יש כל כך הרבה תשובות:

1. בעולמנו הקט צריך תואר אדקמאי, כי זה פותח דלתות רבות. "השכלה גבוהה - התחלה גבוהה". תואר ראשון פותח בפנייך אופציות תעסוקה מעניינות ומתגמלות הרבה יותר מאשר תעודת בגרות בלבד. שימי לב כמה עבודות דורשות "תואר ראשון", רק כדי לוודא שאנשים ברמה מסוימת יגיעו לתפקיד. זו חשיבה שיפוטית ומוקדמת, אני יודעת, אך אלה הם החיים, וכך מתנהל עולמנו: על פי הרושם הראשון שעושה גיליון קורות החיים שלך. את יכולה להילחם בזה (למה להילחם בזה?), ואת יכולה להצטרף לזה (אני ממליצה לך להצטרף לזה

) תואר ראשון גם מאפשר לך אחר כך להמשיך לתואר שני, לפעמים בתחום מרתק הרבה יותר מהתואר הראשון. עד שתמצאי את הייעוד שלך, ואם אין לך משהו דחוף/חשוב יותר לעשותו, עשי תואר ראשון בתחום כלשהו שלא גורם לך ייסורים. מה, למשל, עם בי.איי כללי? 2. יתכן מאד שייעוד נמצא במקום של שמחה, הצלחה, כישורים. מה הכשרונות שלך? מה גורם לך שמחה? היכן הצלחת בעבר? 3. בתוכנית "חיים שכאלה" עם השופט חיים כהן הופיעה בחורה שעשתה דוקטורט במשפטים. וכך, בהיותה דוקטור למשפטים, הגיעה למסקנה ש...זה לא התחום שלה, ולא הייעוד שלה. הלכה לשופט כהן, והתייעצה איתו. מה עושים? בכל זאת, השקיעה שנים כה רבות מחייה הצעירים בלימודי משפטים, מאמץ כה רב, כספים. אמר לה השופט: "עד עכשיו בזבזת שמונה שנים מחייך. אין שום סיבה שבעולם שתבזבזי את שמונים השנים הבאות בעשיית משהו שאת לא אוהבת". 4. כדי לשלב את הנ"ל, שימי לב שעם תואר דוקטור למשפטים הבחורה הנ"ל יכלה לעסוק במגוון תחומים רב ועצום שלא קשור בכלל למשפטים. וגם להיות מתוגמלת יפה מאד מבחינה כלכלית. הרבה יותר מאשר אילו ויתרה על לימודים עד שתמצא את ציפור האושר ששמה ייעוד

5. בדקי תחומים שאינם קשורים לאקדמיה הרשמית, אם כי יותר ויותר תחומים כאלה נקשרים לאקדמיה, ויותר ויותר אקדמיות רשמיות מאמצים את התחומים הללו: רפואה משלימה בתחומי הגוף והנפש, לימודי ספורט, וכדומה. 6. תואר אקדמאי + עיסוק מלהיב = נוסחה מנצחת. ראי, לדוגמה, את ד"ר למשפטים אילנה דיין, שדרנית וכתבת רדיו וטלוויזיה, מרצה באוניברסיטה, אשה נערצת ועשירה בזכות כישוריה, נהנית מעיסוקה, מתוגמלת היטב, ומשפיעה רוב טוב על העולם. 7. אולי את צריכה פסק זמן לטיול קצר, או ארוך? 8. "אני לא מכיה את עצמי מספיק". נו, יש לי חדשות בשבילך: מעט מאד אנשים מכירים את עצמם לעומק בגיל צעיר. אל תדחי לימודים עד לשלב שבו תכירי את עצמך מספיק. היכרות עם עצמך היא לא תנאי הכרחי ללימודים, אלא אם כן את מוכנה לעשות תואר אקדמאי עם פנסיונרים מאושרים בתוכנית ברוקדייל ב"בר אילן", שגם זו אופציה שאין לשלול אותה

9. וכמובן, חיבוק גדול ובהצלחה. ההתלבטויות שלך מוכרות לי מאד באופו אישי ביותר

בהצלחה!

 

[מחפשת אחר האמת85]

נכון

האמת עכשיו אני בודקת את הכיוון של שוק ההון, באמת שיש לי כוונות להתחיל לנסות קורסים למיניהם עד שאחליט. ידוע לי גם ההגדרה של תואר אקדמי בחיי התעסוקה הכללית, אך האם הוא שווה משהו אם אין מאחוריו שום משמעות אמיתית? מוכר לך התהליך שאני חווה? איך הגעת להחלטה הסופית?

 

[מאשה לשם שינוי]

כן, מוכר לי התהליך שאת חווה.

ולמדתי שיש בחיים פיתרון נכון ופיתרון מדומה. לתחושתי, את עומדת כרגע בניסיון גדול. הניסיון הוא לאפשר לעצמך את המיטב, או לא לאפשר לעצמך את המיטב. אחד הפתרונות המדומים שאדם נוטה לאמץ הוא לבנות הסבר אידיאולוגי שיאפשר לו לא לעמוד בניסיון. ההסבר האידיאולוגי המוצע כאן הוא "האם הוא (התואר) שווה משהו אם אין מאחוריו משמעות אמיתית". כלומר, האדם מחפש "משמעות אמיתית". אספר לך סיפור קטן: היה היה מקלט קטן לנשים. המקלט הוקם בעמל רב ע"י צוות נשים חרוצות מאד, שהשקיעו שנים של עבודה קשה, פיזית, נפשית, רגשית. ואז, לאחר שנים, עזבה המנהלת שהקימה את המקלט, ובמקומה הוצבה עובדת צעירה מאד, תוך התעלמות מהנשים האחרות שהקימו את המקלט. ההבדל בין הנשים המנוסות, הבוגרות והמשקיעניות, שהקימו מקלט לתפארת, לבין העובדת הצעירה, היה בהשכלה. לא משנה כמה עבודה, מחשבה, רצון טוב, אידיאולוגיה ואהבה השקיעו הנשים הבוגרות. להן לא היתה ההשכלה הדרושה לנהל את המקלט, ולעובדת הצעירה היתה השכלה שכזו. השכלה מתאימה הקנתה לעובדת הצעירה מעמד ומשכורת טובה יותר, עבודה נוחה יותר, בשעות נוחות יותר. והעובדות הוותיקות שלנו? הן המשיכו להביא הביתה משכורת נמוכה ולעבוד בשעות לא נוחות, וכך פגעו גם בבני משפחותיהן. אידיאולוגיה עלולה להפוך לאליל. אליל במקרה שלנו הוא ערך נכון וחשוב, שהופכים אותו לערך עליון. מטבע הדברים, לערך עליון=אליל מקריבים קורבנות. והקורבן שאת עלולה להקריב הוא ...את עצמך, במובן של קבלת תגמולים פחותים מכפי שאת מוכשרת לקבל. כן, תואר אקדמאי בהחלט "שווה משהו" גם אם כרגע "אין מאחוריו שום משמעות אמיתית". מהי בדיוק משמעות אמיתית? האם למשכורת טובה יותר יש "משמעות אמיתית"? האם לעבודה נוחה יותר, בשעות נוחות יותר, יש "משמעות אמיתית"? חומר למחשבה: 1. מהי בעינייך "משמעות אמיתית"? 2. מהי האמת, כל האמת, ורק האמת מאחורי ההיסוס להשלים תואר אקדמאי? עכשיו בטווח הקצר? בכלל לטווח הארוך? 3. מה המשמעות של תואר אקדמאי בעינייך? 4. עשי חישוב של זמן וכסף שעולים לך "קורסים למיניהם". יתכן מאד שבסופו של דבר הם יעלו לך כמו תואר אקדמאי, אבל מבחינת מקום עבודה ותנאי תעסוקה הם יתנו לך הרבה הרבה פחות. 5. בתחתית ההודעה שלך יש הצהרה שמכירה בערכם של לימודים לתרגול המוח. לכי על זה! אבל קודם כל עשי תואר, כל תואר ראוי שהוא, ואחר כך תלמדי ציור, שיאצו, וכדומה. 6. כפי שציינתי בהודעתי הקודמת, תואר ראשון יכול להוות בסיס לתואר שני ו/או לעבודה שיתנו לך את כל המזון האידיאולוגי שבעולם. מה אני החלטתי בסופו של דבר?

 

[אלינור גורנשטיין]

שלום לך!

למרות שהתחושות שאת מתארת לא קלות, הן בהחלט מעידות על כך שאת מחפשת, בוחנת, בודקת ואינך אדישה לחייך. גם ההכרה שנרשמת למסלול שאינו מתאים לך מבהיר כי אולי לא היית מספיק ברורה וקשובה לעצמך לפני הרשמותך ללימודים, אך לא נכנעת "ללחצי החברה" ועזבת. לשם כך יקרה, ישנם אנשי מקצוע רבים שיכולים לעזור לך להבין את עצמך, ייעודך והכיוון המתאים לך בחיים. הדבר הטוב ביותר שאני מוצאת לנכון להמליץ לך הוא על אימון אישי. תהליך קצר טווח (כ-3 חודשים) שבו תוכלי לברר לעצמך את הכיוון הנכון לך. ועד כמה שזה נשמע לא מציאותי- זה עובד. המשיכי לחפש כי רק כך זה מתברר ותהיי איתנו בקשר! בברכה, אלינור.

 

[יערית27]

....

וטיפול יעיל תוכלי למצוא אצל אלינור...... לי היא עזרה המון המון שהייתה לי בעיה והיום אני יודעת שזה מאחוריי

 

[אלינור גורנשטיין]

מה קורה איתך? איך את מתקדמת?

 

[מחפשת אחר האמת85]

בינתיים רק חזרתי מאילת

אחרי החלטה פזיזה של סיום לימודי תואר ראשון, החלטתי לחזור לסיים את הלימודים. בינתיים עד שאתייצב, לפחות אקבל גישה כללית ויותר מציאות לגבי הכיוון המקצועי האמיתי שלי. עדיין בחיפוש אחר האמת...