ייעוד

[מחפשת אחר האמת85]

ייעוד

אהלן אנשים, מה שלומכם?

כחלק מהתהליך שאני חווה עם עצמי זה זמן רב, מחפשת אחר הדברים שעושים לי טוב ולהוציא את המהות האמיתית שלי החוצה, כלומר אני עדיין חנוקה איפשהו אי שם מבפנים, אבל לפחות מקבלת יותר ויותר מודעות כלפי עצמי ולומדת להשלים עם כל חלקי אישיותי המפוצלים, אני מגלה שבעצם עם כל הכבוד לכל הארועים והתרחישים בחיי, לא מצאתי עדיין את קצה החוט לייעוד ולמהות האוטנטית שלי. אחרי 2 סמסטרים של תואר ראשון במנהל עסקים - החלטתי לפרוש מהלימודים... פתאום אחרי שצי שנה של לימודים ( אמנם לא כאלו אינטנסיביים ורציניים, אך מספיק בשביל לקבל רקע כללי מה זה מנהל עסקים באופן כללי) - הגעתי למסקנה שזה לא המסלול הנכון עבורי..

שזה לא מה שאני מחפשת ושטעיתי בכיוון... וזה לא עניין של כסף, זמן ואנרגיה שהלכו לאיבוד במשך חצי שנה, אלא זה שבתחום שהייתי בטוחה שאני יודעת בדיוק לאן פני מועדות, מה אני רוצה לעשות עם עצמי בתור קריירה ומקצוע - פתאום המציאות טופחת על פניי ואני מגלה שהכל היה טעות.. נכון,, אפשר להתסכל על זה גם מהבחינה של ניסוי וטעייה שעושים טעויות על מנת ללמוד מהם. אלא שכאן אני מרגישה שהייתי חיה באשליה, עד שסוף סוף מצאתי לימודים אקדמאיים שהייתי אמורה לפתח בהם את הקריירה העתידית - מה מתברר לי? ששוב פעם אני משקרת לעצמי ובעצם הכל היה זיוף שנבע מלחץ לדחוף את עצמי למסגרת מסויימת!! טוב, אני לא רוצה להשמע מעורערת ואבודה כמו תמיד, אבל עכשיו עוד יותר מתברר לי עד כמה אני לא מכירה את עצמי מספיק

איך אפשר להגיע להחלטה לגבי כיוון הקריירה בצורה האופטימאלית ביותר?? איך בכלל אפשר לקבל מושג כללי? אני יודעת שזה צריך להתחיל ב: תמצאי את מה שאת הכי אוהבת לעשות ותפתחי את זה לכיוון המקצועי... אלא שלצערי בנוסחה הזאת כבר די מיושנת בשבילי..

 

[Gilliana]

שאלה מצויינת

אולם אין תשובה גלובלית לשאלה הזו שתתאים לכולם והתשובה היא אינדיווידואלית לגבי כל אחד ואחר. במקרה שלך, הייתי מנסה לתחקר אחורנית ולהבין מה היו המניעים שלך לבחור דווקא במנהל עסקים. לדעתי לפחות, אפשר יהיה ללמוד מכך רבות.

 

[מחפשת אחר האמת85]

בגדול

לתחקר את המניעים שלי כבר ניסיתי, לדעתי זה כמה דברים: 1. לחץ סביבתי לדחוף את עצמי למסגרת כלשהי. 2. לימודים שמקנים לי ביטחון. 3. האהבה שלי ללימודים - ואולי זה הי מזוייף בעצם.. 4. מקצוע יוקרה שיעניק לי אינספור אפשרויות ודלתות פתוחות בעולם העסקים בעיקר אני חושבת שזה נבע מחיפוש אחר מקום עם מסגרת לאו דווקא משהו שיתאים לי למהות הפנימית שלי, אלא כנאה שהייתי זקוקה לעשות משהו עם עצמי וזה היה המפלט האחרון (בשילוב עם לחצים מצד המשפחה והפנטזיה שלי למצוא את המקום שאליו אני שייכת)

 

[Gilliana]

יפה, אז אני מאמינה...

... שמתוך הניתוח הזה כבר הבנת בעצמך היכן השגיאות: א. כניעה ללחץ סביבתי ב. לימודים שמקנים לך בטחון - ולא תחום שמעניין אותך ו/או יש לך זיקה כלשהי אליו. ג. בחירה במקצוע יוקרה - אשליה: איזו יוקרה בדיוק? יש לך מושג כמה בוגרי מנהל עסקים מסתובבים מובטלים במדינה הזו או לחילופין ממצים את כישוריהם בעבודות שירות לקוחות או מכירות מוצרי חשמל? בשורה התחתונה - מצטערת לומר שעשית את כל השגיאות האפשריות ואין פלא שכך זה נגמר. יחד עם זאת, טוב שהתעוררת בזמן כי היית גם יכולה למשוך את זה עוד שנים רבות ולהשאר מתוסכלת וחסרת שביעות רצון. מכיוון שאינני מכירה אותך, קשה לי לומר במה כן עליך לבחור - אולם התשובה נמצאת בתוכך. אני בטוחה שיש נושאים שמעניינים ומושכים אותך יותר מאחרים, ועליך רק למצוא מהו הדומיננטי ביותר.

 

[סליידר]

כל בנאדם מגיע לשאלה הזאת מתישהו בחייו

כולם מתמודדים בדרך זו או אחרת. אין פה נוסחת קסם שעובדת לכולם. את מכירה את עצמך הכי טוב, ובסופו של דבר, הכל לטובה.

 

[Free Smile]

פשוט היית חייב לאמר משהו, הא?

 

[סליידר]

אני מודה שזה היה קצת נדוש

 

[MetalSinagouge]

לפחות השלמת עם זה...

אם יש משהו מטומטם זה ללמוד (ואז לעבוד) במשהו שלא אוהבים. בשלב המוקדם של חיינו מלמדים אותנו שזה נכון (ע"ע בית ספר). העצה שלי היא לא לבחור מה שאוהבים לעשות (כי אם כולם היו פועלים לפי העצה הזו, כולנו היינו נהפכים לממזרים שרובצים על הספה כל היום) אלא לבחור משהו שבמסגרתו תוכלי לעשות מה שאת רוצה. למשל אם זה לטייל בעולם אז אנתרופולוגיה, אם זה לסחור בLSD- אז להפוך לכימאית וכו'.