ייעוץ איך לנהוג עם הילד

[נ ט ל י ל ו ל ה]

ייעוץ איך לנהוג עם הילד

שלום,
אנו הורים לילד בן כשנתיים וילדה נוספת בת חודשיים.
מדובר בילד בכור שקיבל המון פינוק מאחר ולאחד הצדדים הוא גם נכד ראשון.
בימים האחרונים אנו חווים קושי גדול איתו מאחר ובוכה וצורח לעיתים תכופות: לדוגמא כאשר אני מחזירה אותו מהגן הוא מתעקש לשחק באחד המתקנים בגן ולא מוכן לחזור הביתה עד שאני מכניסה אותו בכח לאוטו כשהוא צורח... או לדוגמא קם באמצע הלילה, רוצה שנרים אותו לידיים, אחר כך רוצה לישון במיטה של אמא ואבא, ואז מבקש שוקו ולראות טלוויזיה וכל דבר שאנחנו מסרבים לו מתחיל לבכות ולצרוח ואי אפשר להרגיע אותו.
לצערי הרבה פעמים אנחנו מוותרים (למשל בגלל הקושי להתעמת איתו באמצע הלילה...) ויכול להיות שזה מחמיר את המצב.
המצב הזה קשה לנו מאוד מאחר ואיננו יודעים כיצד לנהוג איתו כאשר אנו אומרים ״לא״ על משהו והוא מתחיל במסע צרחות בלתי פוסק. המצב הזה גורם לנו (לי ולבעלי) להתווכח רבות כי איננו יודעים מה הדרך הנכונה לנהוג.
מבקשת לקבל ייעוץ ראשוני למצב.
בנוסף, אני מעוניינת לייעוץ עם בעל מקצוע (משהו בסגנון סופר נני) שיכוון אותי כיצד לנהוג עם הילד. איזה בעל מקצוע אני אמורה לחפש?

המון תודה

 

[דנה אלוף הראל]

ייעוץ ראשוני

הורים יקרים,
על פי הסיפור המתואר בקצרה, נראה כי לילדכם קיימת בעיית גבולות. הילד בגיל שבו הוא בוחן את גבולות היכולת שלו, עומד על רצונותיו ונראה כי הוא מצליח "להביס" אתכם ההורים, כי למד והפנים לאחרונה על אילו כפתורים צריך ללחוץ כדי לקבל את מבוקשו. המצב הנתון פוגע גם בהווה, אך בעיקר יפגע בעתיד, בילד ובמערכות היחסים ביניכם (ההורים וביניכם לבינו). אל דאגה, מצב זה בהחלט הפיך, יש צורך לפרוץ את מאבקי הכוח ולהחליט על מה אתם לא מוכנים לותר ומה כן פתוח למשא ומתן.
למשל - כשאתם מעוניינים לחזור מן הגן הביתה ולא להתעכב במתקני משחק, חוזרים הביצה, נקודה.
לישון במיטה של אבא ואמא - בשום פנים ואופן.
אם רוצה שוקו לפני השינה - זה בסדר. אלו רק דוגמאות, אתם אלו שצריכים להחליט מה באמת חשוב ומה זניח.

אני אצמד לדוגמת המשחק אחרי הגן, כשאת החלטת שזה הזמן ללכת הביתה. את מוכנה שישחק 10 דקות ולא מעבר, אח"כ נכנסים לרכב ונוסעים.
בחרי רגע של שלווה ונועם, לא בחזרה מהגן, אלא אפילו בבית בזמן המקלחת או לפני השינה ואמרי לו: אתה זוכר שכשאני מגיעה לאסוף אותך מהגן, אתה רוצה לשחק במתקן ההוא ולא מוכן להיכנס לאוטו עד שאני מכניסה אותך בכוח? אז רציתי לומר לך שאני לא מעוניינת להתווכח ולריב איתך יותר. אני לא רוצה שתבכה ולא רוצה להתעצבן. לכן, מהיום אנחנו קובעים כלל - אני מאפשרת לך לשחק במתקן 10 דקות לכל היותר (או אם אינ מעוניינת לכלל, השמיטי את המשפט האחרון). לאחר מכן, אתה תכנס לרכב ונחזור הביתה. (בלי, "בסדר?" "טוב?", אין כאן שאלה, אין כאן קביעה). אם אתה לא תסכים להיכנס לאוטו, אני לא אאפשר לך לשחק במתקן ביום למחרת ואכניס אותך לרכב.
במצב זה את לא נאבקת עם הילד. את אומרת בצורה תמציתית וברורה מה הולך להיות החל ממחר, מה מצופה ממנו ומה יקרה אם לא ישתף פעולה. אין כאן משא ומתן.
תהיי בטוחה שהוא יבחן את הגבולות שלך. ירצה ללכת למתקן ולא ישתף פעולה עם מה שביקשת. לא פעם ולא פעמיים ידרשו כדי להבהיר לו שאת רצינית והחלטית.
כשיעברו 5 דקות, אמרו לו שנשארו 5 דקות אחרונות למשחק. בתום 10 הדקות, אמרי לו להתלוות אליך לאוטו. אם הוא לא רוצה, קחי אותו לרכב בלי תחינות והסברים נוספים.
לאחר מספר פעמים הוא יבין שאת כה נחושה בדעתך, שהבכי והזעם לא מותירים אצלך רושם.

בעניין השינה: כנ"ל. מכינים אותו לכך מראש, תוך כדי שיחה נעימה. מהיום, אם הוא יקום בלילה, הוא יכול לבוא אליכם לחדר ולבקש חיבוק או ליווי למיטה שלו, אבל הוא לא יוכל להיכנס לישון אתכם, לצפות בטלוויזיה או לשתות שוקו. אמרי לו שהרופא (רופא הילדים שלו) אמר לך שטלוויזיה בלילה לא בריאה לילדים וגם שתייה של שוקו יכולה לגרום לו בלילה לכאב בטן. אגב, זה באמת נכון - טלוויזיה פוגמת באיכות השינה וזה דבר מוכח מחקרית. גם על שתיית שוקו בלילה הייתי מוותרת. מעמסה על מערכת העיכול בלילה? עדיף להסתפק במים.
אמרי לו שלא נעים לך להתווכח איתו ולכן, מעתה, אתם תעזרו לו להירגע ולחזור למיטתו. עמדו בכך. אם הוא יבוא בלילה ויבקש להיכנס למיטה שלכם, תסרבו והוא יפצח בצרחות ובכי, אל תתרגשו. שכל פעם אחד ההורים ילווה אותו למיטה, יגיד לו "אני מבין שחלמת חלום לא נעים", ילטף את ראשו ויעזור לו להתארגן במיטה שלו להמשך השינה. יקום שוב? עוד פעם תחזירו אותו למיטה.
תתכוננו לא לישון בצורה רצופה מפר לילות, עד שהילד יבין חד משמעית שלא יעזור לו שום בכי, צרחה או התקפת זעם. את המטרה שלשמה הוא מקים את כל הדרמה, הוא לא ישיג.

באופן הזה תגדלו ילד שמבין את מגבלותיו ואת זכויותיו, מכבד את הוריו ובני הבית ולא יתן דוגמה שלילית לאחותו הקטנה בעתיד.
חשוב לציין שנדרשת היצמדות לדפוס קבוע - לא ערב אחד לא מאפשרים לילד וערב שני עייפים אז קצת מוותרים. ברגע שהחלטתם, אתם לא מעבירים מסר שלפעמים ההורים "נשברים" ומתגלה הפרצה בגדר.

איש מקצוע רלוונטי למצבכם יהיה יועץ משפחתי או פסיכולוג/מאמן שמספק הדרכת הורים. יש לא מעט גישות, קראו על כך באינטרנט וצרו קשר עם איש המקצוע שגישתו היא המתאימה ביותר לאורח חייכם והשקפתכם.

בהצלחה!

 

[נ ט ל י ל ו ל ה]

תודה על התשובה

קודם כל מודה לך מאוד על התשובה הארוכה והמנומקתהשאלה שלי היא האם לדעתך ולפי ניסיונך ילד בן שנתיים מבין מספיק על מנת שאוכל לדבר איתו בזמן רגועכלומר, האם כאשר אגיד לו ״מחר אתן לך לשחק עשר דקות בלבד ואז נכנסים לאוטו״- אני לא בטוחה שמבין את המשמעות של המושג ״מחר״ (למרות שמשתמש במילה מדי פעם..) או את המשמעות של עשר דקות...שוב תודהנטלי

 

[דנה אלוף הראל]

הערכת זמנים

ישנם ילדים שכן מבינים פחות או יותר זמננת שאת תביני את כוונתי.ים, אבל לא מעט ילדים בני שנתיים לא מבינים את הפירוש של "מחר" ו"10 דקות". אני כמובן ניסחתי זאת יותר על מנת שאת תביני את כוונתי. כן כדאי להתאים את המסר לרמת ההבנה האישית שלו. אפשר להיגד במקום מחר - "יותר אני לא", או "בפעם הבאה" ובמקום 10 דקות - "אני אתן לך לשחק X פעמים/עד שאחליט שעכשיו הולכים/עד שהמחוג בשעון יראה Y" וכו'.
בהצלחה!

 

[נ ט ל י ל ו ל ה]

תודה לך

הבנתי,תודה רבה לך ובהצלחה לי