ייעוץ באינטרנט

אני אענה לך בשאלה?

איך משיגים אנטיביוטיקה בלי מירשם? והאם את מכירה אנשים שהשיגו תרופות על פי המלצות מכירים והסתבכו רפואית ומתו מזה? כמה קל להשיג אנטיביוטיקה מהשכנה ממול, אז כדור פסיכאטרי קשה להשיג מהחברים שחולים פסיכאטרים והפסיכאטר רושם להם כמו סוכריות מנטה? את רוצה שאמצע לי כמה חברים מהרשת שמקבלים תרופות פסיכאטריות ואקבל מהם כמה שרק ארצה? ולשאלתך השניה---אני יודעת כל כך הרבה דברים, שאני בטח לא מתכוונת לחשוף לך מעל דפי הפורום.....אחרי כשנה הכרות ותמיכה בפורום תמיכה נפשית של אנשים שרואים במוות כפיתרון.... מה שאני יודעת עם ניסיון חיי(הכאוב ומצער), אדם רגיל שחי חיים נורמליים אמור לדעת רק לאחר 100 שנה.... אני מאחלת לך להישאר נאיבית ולחיות את הטוב. שיעבור היום בשלום על עם ישראל רחל-נשמה
 
לא הרגשתי מותקפת כלל...

אפילו חייכתי כשהגבתי, כי חשתי בנאיביות של השואלת. אני מעדיפה לא להרחיב בנושא מעבר לדיון-ואני אענה לך כך: טרם הובא לידיעתי מקרה כזה.......אך,........אין מן הנמנע שמקרה כזה חל ו/או יחול בעתיד, ויגיע לדיון בבית המשפט אם טרם הגיע עדיין, ויקבע תקדים. יום טוב מרחל-נשמה
 
יוחנן, בוא נתרכז בשאלות המשפטיות

ולא בניתוחי אופי או מצב נפשי של הזולת. אני מניח שדבריך נכתבו ברוח טובה, אך זה לא המקום. רחל העלתה שאלה לגיטימית ורלוונטית לדיון, אמנם סגנון כתיבתה רגשי. יש לך התייחסות עניינית לשאלות, אני שמח, אך אנא, את התייחסות לגולשים אחרים תשאיר מחוץ לפורום.
 

miss1

New member
ייעוץ באינטרנט

בפורומים מסויימים העוסקים בשאלות רפואיות או נפשיות (פורומי תמיכה נפשית למשל) דנים בתרופות וההשפעות שלהן ואף נתקלתי במקרים שבהם מייעצים לכותב זה או אחר על תרופה מסויימת. שאלתי היא: עפ"י החוק, האם לכותב, איש מקצוע או לא, מותר לתת ייעוץ לכותב אחר לגבי תרופה? האם יש חוק לגבי ייעוץ רפואי/נפשי באינטרנט? אשמח לקבל תשובה.
 
העיקרון, הבעיה והתשובה

העיקרון: המשפט לא מתפרק כאשר נכנסים לאינטרנט. כל הזכויות, החובות והאיסורים תקפים באינטרנט כמו במציאות. (כשאני אומר במציאות, אני מתכוון למשרד, מרפאה, טלפון, התכתבות, פקס ואפילו רדיו וטלוויזיה). אם במציאות אסור לאדם לתת יעוץ משפטי או רפואי או פסיכולוגי או כלכלי, אז גם באינטרנט אסור לו. אם מציאות יש בין בני אדם זכויות וחובות אחד כלפי השני, אז גם באינטרנט יש. |הבעיה| באינטרנט קל מאד לעבור עבירות, להפר זכויות אזרחיות, ודי קשה לאתר את העבריין והמפר ולקבוע את מיהותם, ולפעמים יש קושי גם לקבוע איזה דין חל על המקרה, הן דין מהותי וכן סדר דין (פרוצדורה). |התשובה| מי שמוסמך לתת יעוץ במציאות, מוסמך מן הסתם לתתיתו גם באינטרנט, כי האינטרנט הוא רק מדיה. ומי שלא מוסמך במציאות, לא מוסמך גם באינטרנט. רוב אנשי המקציע דואגים למרות זאת להבהיר כי המידע והדעות שהם מפיצים באינטרנט אינם יעוץ והם אינם אחראים בגינו. וכאשר אנשים שאינם מומחים מדברים בפורום ומשבחים תרופה, הדבר דומה למצב ששני חולים ממתינים בתור בקופת חולים ומחליפים חוויות ודעות על התרופות שלהם. הדבר מותר והוא מוגן ע"י חופש הדיבור. הייתי אומר שבאינטרנט העיקרון העתיק של "ייזהר הקונה" מקבל חיים חדשים ובגלל הקלות הבלתי נסבלת של המרמה ואחיזת העיניים האינטרנטית, מתחזק הצורך לבדוק היטב את זהותם מהימנותם ומיומנותם של האנשים שמציעים לנו סחורות או עיצות בקצה השני.
 
אני חולקת עליך, לגבי חופש דיבור...

במקרה הנ"ל, ומניחה שזה לא יעמוד במבחן בית משפט, או שלא הובהרה השאלה כראוי. כשאדם עם בעיה נפשית , הולך לפסיכאטר והוא ממליץ לו על תרופות, חובתו המקצועית דורשת ממנו לוודא את מצבו הרפואי של המטופל, ואת מצבו הנפשי לרגע מתן ההמלצה. יתכן שכאשר הפסיכאטר יבדוק את מצבו הרפואי של המטופל, ויגלה שהנ"ל חולה לב או חולה נשימה, ו/או במראה עיניים ושיחה של שעה יראה שתרופה שמומלצת במקרים דומים לאדם אחר, למטופל זה עלולה להביא נזק ואולי אף לגרימת מוות, הוא ימנע מלהמליץ על תרופה. באינטרנט , אף אחד, גם לא פסיכאטר במיקצועו , לא יודע באמת מה התיק הרפואי של המטופל, לא יודע באמת מה מצבו הנפשי של המטופל-וזו רשלנות לשמה להמליץ על תרופות על אחת וכמה וכמה כשהממליץ הוא לא פסיכאטר אלא אחד ממשתתפי הפורום. יש הבדל גדול, בין לספר על חוויה דומה מהמקום האישי, ולספר שתרופה זו וזו עזרה לי אישית, לבין מה שלצערי נעשה לפעמים בפורומים (בחלקם יש לציין המנהלים מקפידים להתריע על כך)שאחד הכותבים קוראים הודעת מצוקה וכותבים כתגובה --- נניח :"כל רגע ויום שעובר ואת סובלת-הוא מיותר. אם את מפחדת מתרופות אז את יכולה לקחת את התרופה ממשפחת ה A,B,C,D (מחקתי את שמות התרופות בכוונה). הן נוגדות דיכאון וחלקן אף מפחיתות חרדה , כמעט בלי תופעות לוואי-אבל גם אם יהיו תופעות לוואי הן עדיפות על מצבך, לאחר שתקחי אותן ותרגישי שיפור (הן ישפיעו רק לאחר שלושה שבועות)אם תוכלי לתפקד מצויין ואם לא אז יש להמשיך את הטיפול עם תרופות חזקות יותר , פני מיד לרופא" האם ה"פני מיד לרופא" -מגן על כותב-היעוץ המפורש הזה? וזה סגנון שרץ בצורה זו או אחרת (ואני בליבי מניחה מכוונה באמת טובה, ומחוסר תצומת לב לחוק היעוץ), בפורומים שונים. יש לי המון המון ידע רפואי, וניסיון חיים עשיר, לצערי. תמכתי בהמון אנשים ברשת ימים וחודשים, אבל מאוד משתדלת להקפיד לא להמליץ על טיפול, כי אין לי מושג מה ההיסטוריה הרפואית של האדם מעבר למסך. לכאורה מזה"וכאשר אנשים שאינם מומחים מדברים בפורום ומשבחים תרופה, הדבר דומה למצב ששני חולים ממתינים בתור בקופת חולים ומחליפים חוויות ודעות על התרופות שלהם. הדבר מותר והוא מוגן ע"י חופש הדיבור." עלול קורא להסיק (ואני בטוחה שלא לזה התכוונת ), עולה שחופש הדיבור מתיר לכל כותב מזדמן בפורום לכתוב הודעה כמו הנ"ל. אני לא רוצה לחשוב על מקרה המוות הראשון שיקרה בגלל מישהו ששתה תרופות שהומלצו בפורום תמיכה נפשית, ולא היה צלול בדעתו מספיק כדי לחשוב אם בכלל ההמלצה מתאימה למצבו הרפואי. אם אתה זוכר את התיחסות בית המשפט להודעות בפורומים, במקרה של הרצת מניות בבורסה...הוא בעצם די ברור ציין שנגמר הניצול של האנונימיות בפורומים.... יום נפלא מרחל-נשמה
 
בואי נתחיל מההסכמות שלנו

נתחיל בזה שאנחנו מסכימים שהאינטרנט הוא מקום מסוכן, נמשיך בזה שאנשים שקוראים מידע באינטרנט עלולים לא להבין אותו, עלולים לפרש אותו לא נכון ועלולים להיות מושפעים בקלות מדעות של אנשים אחרים. למה המצב הוא כזה? זה כמובן לא שייך לדיון המשפטי. בואי נמשיך הלאה. קל לבצע עבירות פליליות באינטרנט, וכשאני אומר עבירות פליליות, אני מכליל גם את עבירות הזיוף והמרמה למיניהם. לפני שאנחנו ממשיכים בדיון, יש עוד דבר שאני מסכים איתך והוא העניין שברגע שאדם נותן יעוץ באינטרנט, בין שזה יעוץ רפואי או נפשי או משפטי או כלכלי או בורסאי, או אפילו בדברים יותר פשוטים, הוא חייב לפעול בזהירות הדרושה, ולהתנהג כמומחה סביר זהיר ונבון. הסוגיה של רשלנות בחוות דעת הוא נושא לא פשוט בדיני הנזיקין ובתי המשפט עוסקים בו מאות שנים. לא כל הבעת דעה היא חוות דעת מקצועית. אתן לך דוגמא מאד פשוטה. את צופה בטלוויזיה באחד הערוצים ואת רואה את החזאי שנותן תחזית מזג אוויר. על סמך אותה תחזית, את מתלבשת בלבוש מסויים כי את מצפה שיהיה שמש. במקום זאת בא מבול והבגדים שלך שלא מתאימים לגשם, נהרסים. האם יש לך עילת תביעה בנזיקין נגד החזאי והרשת ששידרה את התחזית? לא. מכיוון שלא נוצרו התנאים בהם המשפט יראה את אותה התחזית כחוות דעת. בבתי המשפט מתבררים מידי יום משפטים בהם לקוחות טוענים שפעלו על סמך יעוץ רשלני או אפילו כוזב של פקידי בנק בתחום ניירות הערך. כאשר אדם פועל באינטרנט והוא מסביר שדבריו אינם חוות דעת וכי איננו אחראי להם, דעתי היא כי בית המשפט יכבד תנאי זה. אם לא הייתי סבור כך, לא הייתי כותב בפורום הזה אפילו משפט אחד. דווקא בתיק של טל פודים, בערכאה ראשונה, אמר השופט אמירה מאד מעניינת, אם כי אני סבור שהיא איננה חלק מ"הגיון ההחלטה" (ratio decidendi) של הפסק אלא אמרת אגב: הוא קבע (אני לא מצטט במדוייק כי הפסק אינו בפניי כרגע) שהאינטרנט הוא מקום בו מסתובבים אנשים לא מהימנים. אני לא יודע אם השופט התכוון לכך שכל האנשים באינטרנט לא מהימנים, אני בוודאי לא מסכים לכך וגם בית המשפט המחוזי לא הסכים לכך. מה שאני חושב ששופט השלום רצה להעביר הוא שמן הראוי שהציבור יבין שלא כל מה שנכתב באינטרנט הוא מהימן וכי צריך לבדוק את הדברים. עכשיו בואי נחזור לתרופות. למיטב ידיעתי, רוב התרופות נמכרות עם מרשם. בנוסף, לכל תרופה יש אלון לצרכן. יש מספיק פסיקה שאומרת שאדם צריך להיזהר במעשיו, וכפי שאדם מצופה שיסתכל לאן הוא הולך ולא יפול לתוך מכשולים גלויים לעין, כך אדם מצופה לפנות לרופא מוסמך ולהשתמש בתרופות על סמך מרשם ולפני שהוא נוטל תרופה, יקרא את האלון. מומחה שמשתתף בדיונים באינטרנט, חייב להבהיר היטב לגולשים כי דבריו אינם חוות דעת מקצועית וכי אין לקחת תרופות ללא הוראת רופא המכיר את מצב בריאותו של החולה.
 
בוא נתחיל מזה שאני מעריכה ../images/Emo3.gif

אותך על האומץ לפתוח פורום כזה באינטרנט כי אני בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי(שלא הסכים עם גישת בית משפט השלום ) ,חולקת על דברייך אילו . "כאשר אדם פועל באינטרנט והוא מסביר שדבריו אינם חוות דעת וכי איננו אחראי להם, דעתי היא כי בית המשפט יכבד תנאי זה. " אני תחילה מראש אביע התנצלות בפנייך :אני לא עורכת דין ואין לי שום תעודה מקצועית, אני מקווה שמותר לי לחלוק?
אני אעתיק את הקטעים מפסק הדין, הרלבנטיים לדיון-כדי שיהיה קל לראות את זה, ושאוכל להבהיר את עמדתי. "בפסק הדין מתיחסים השופטים לקביעתו של בנימיני כי מאחר והתרמית נעשתה באמצעות רשת האינטרנט יש להקל בעונשו של פודים, שכן "משקיעים שפועלים על סמך מידע שמקורו באינטרנט לא ראויים לאותה הגנה כמו משקיעים אחרים". השופטים מציינים כי הם אינם מסכימים עם גישה זו" האינטרנט הוא כלי חשוב. מי שמשתמש באינטרנט צריך אומנם לקחת בחשבון כי מדובר במידע ממקורות אנונימים לגביו, מכל המשמעות המתחייבת מכך. עדיין הסתמכות על מידע שניתן באינטרנט איננה מעידה על כך כי המסתמך הוא אדם לא רציני, משקיע לא רציני הפועל בפזיזות ואולי בפראות. "קובעים השופטים "דווקא החופש הוירטואלי המוקנה באמצעות השימוש באינטרנט מחייב זהירות ואחריות. ברשותך אתיחס לנקודה האישית שאתה העלת-לשם הדיון בלבד . אתה עו"ד זיסו עו"ד מוכר ותיק שנים במקצוע , אז אתה כבר לא מקור אנונימי לגביי, נניח שאני אפילו מכירה את משרדך מהחיים. בא בית המשפט המחוזי ואומר אפילו אם אתה אנונימי לגביי, אין לראות בי חסרת אחריות שאני מסתמכת על מידע ויעוץ שאתה נותן לי מעל דפי הפורום. דווקא החופש הוירטואלי מחייב אותך על אחת וכמה וכמה יותר מאשר בשיחה אישית בחיים, לזהירות יתר. כי בדיבור אתה יכול לקלוט בהבעת הפנים, בצורת התנהגותי אם ירדתי לסוף דעתך וקיבלתי את יעוצך כמו שהתכוונת שאקבל, ואפילו להחתים אותי על כך במקרה הצורך, ולכלול הערה שהובהר לי הכל. ביעוץ בכתיבה אתה צריך להיות זהיר פי כמה וכמה שיתכן שדברייך הייתה בהם כוונה א, אבל ניתן להבין מהם כוונה ב שלא חשבת עליה (ולא רק אני הבנתי פרשנות ב), ואני אדם סביר, ופרשנות כוונה ב, הובילה אותי לבצע פעולות מסוימות שגרמו לי נזק כספי ו /או גופני והיו מבחינתך בגדר רשלנות. אז אתה חושב שאם אני אתבע לבית המשפט, ואתה תתגונן בטענה שאתה מראש כתבת "המידע והעיצות בפורום אינם מהווים תחליף ליעוץ מקצועי"...זה באמת יעמוד במבחן בית משפט? (לדעתי עד התקדים הראשון). על אחת כמה וכמה, שפסיכולוג ו/או פסיכאטר ינסה לטעון את הטענה הזאת לגבי יעוץ על תרופות מול משפחה, שבן משפחתם נפטר כי היה למשל חולה לב, ואסור היה לו לקחת בכלל את התרופה שהומלצה, ומה לעשות החולה לא היה בשיכלו ובצלילות דעת , האם יאשימו את "חולה הנפש", שלא היה צלול בדעתו שהוא נהג בחוסר אחריות? או שאותו פסיכאטר ימצא את עצמו במקרה הטוב ללא רשיון ....? אני אתן דוגמא נוספת: נניח הלכתי אלייך למשרד , לראות את המשרד היפה שלך, לשתות קפה וכשיחה חברית סיפרתי לך על בעיה משפטית שקיימת בחיי, ואתה מטוב ליבך-אינך עורך הדין המיצג שלי, ולא פניתי אלייך לקבלת חוות דעת, רק באתי לבקר-שמעת את הסיפור ואמרת לי מה אתה היית עושה אם היה מדובר בבת שלך...ואני בלי לאמר מילה פעלתי על פי דעתך, וחיי הסתבכו ונוצר נזק.....האם טענה כגון: לא נתתי חוות דעת-זו הייתה שיחה חברית, ואם דעתי כלפי מה הייתי עושה אם היה מדובר בבתי הייתה בדיעבד רשלנית זו בעיה שלי-תעמוד במבחן בית משפט? לגבי תרופות שנכתבות עם מרשם-הגבתי לחברה השניה ואומר גם לך-האם שתית פעם אנטיביוטקיה בלי מרשם כי הרגשת איזה דלקת ואחד החברים אמר לח\ך קח אנטיביוטיקה זה יעזור ? אז תחשוב על החברים שמוגדרים רפואית "חולי נפש" , ומקבלים באופן סדיר תרופות ומתחברים בינהם ומסתובבים ברשת....אין בעיה שאחד יתן לשני כדורים כי הם קראו ברשת שזה מומלץ......בבית משפט הם יואשמו ברשלנות או חוסר אחריות? או היועץ? יום טוב רחל-נשמה
 
אני לא מסכים איתך

פסק דין פודים הוא פסק דין בתחום הפלילי העוסק בהרצת מניות כאשר הדרך היתה הפצת הודעות כוזבות באינטרנט. הנורמה הפלילית היא נורמה שנקבעה בחיקוק והפרתה גוררת ענישה פלילית. הרשלנות היא עוולה אזרחית ויש לה 3 יסודות: חובת הזהירות, הפרתה וגרימת נזק. על פי הפסיקה, לא חלה על כל אדם חובת זהירות בגין מתן חוות דעת. חובת זהירות חלה בנסיבות מסויימות. היות ואני ויתר מנהלי הפורומים הזהירים, קובעים מראש כי כל הנאמר בפורום איננו בא במקום יעוץ מקצועי, ומנהל הפורום אינו אחראי בגין תוצאות הסתמכות על אותן אמירות, והיות ובין מנהל הפורום ובין יתר המשתתפים או בין המשתתפים ובין עצמם לא נוצרו יחסי נותן שרות - לקוח ולא משולם שכר טרחה, סבורני כי בית המשפט שיידרש לשאלה הזאת יקבע שעל מנהל פורום כזה לא חלה חובת זהירות. היות וחובת הזהירות היא כאמור מיסודות עוולת הרשלנות, בהעדר חובת זהירות לא התגבשה רשלנות גם אם קיים נזק. זאת ועוד, דיני הרשלנות מכירים בתורת האשם המכריע ובתורת האשם התורם ובתורת ההסתכנות מרצון. לדעתי, בית משפט יקבע שגולש שהוזהר במפורש שהסתמכות על מידע או דעה מסויימת שנרשמה בפורום, היא על אחריות המסתמך והתעלם מכך, כמוהו כמסתכן מרצון, והאשם המכריע לנזק, אם קיים, חל עליו.
 
תודה רבה יש לי מה להגיד

אבל חסר לי ידע משפטי, לגבי נושא עוולת הרשלנות" חובת הזהירות, תורת האשם, וכו´ אז אני לא יכולה לענות. אם אקרא משהו בנושא אפתח את הדיון מחדש. יום טוב מרחל-נשמה
 
הערה לעניין האומץ

לא נראה לי שצריך יותר אומץ לנהל פורום מקצועי מאשר נניח לתת יעוץ במשרד או במרפאה, לנתח בני אדם, לתכנן בניינים וגשרים, לבנות אותם, וכו´, אך כמובן זה לא ממש שייך לעניין.
 
למעלה