ייעוץ בנוגע להמשך קריירה
שלום לכולם,
אני בת 35 נשואה פלוס וזקוקה נואשות לייעוץ בנוגע להמשך קריירה.
אני עומדת לסיים דוקטורט במחקר רפואי ויש מספר אופציות שעומדות בפניי שכולן בעיתיות מבחינות שאפרט.
1. לנסות חפש עבודה בתעשיה - סיכוי נמוך למצוא עבודה במחקר ולא ברוטינה בגלל חוסר ניסיון ראשוני (דוקטורט לא נחשב ניסיון בתעשיה).
2. להמשיך לפוסט דוקטורט בארץ באקדמיה במטרה למצוא תוך כדי עבודה קבועה כעוזרת מחקר בכירה באקדמיה. קבלת פוסט היא דבר קל, מציאת משרה באקדמיה כבר קשה לעשות ומצריך קשרים.
3.נסיעה לפוסט דוקטורט בחו"ל מתוך מטרה לחזור לארץ ולפתוח מעבדת מחקר משלי. לצערי ללא פוסט בחו"ל הסיכויים לקבל מעבדה אפסיים. גם עם הפוסט בחו"ל יש סיכוי שלא לקבל מעבדה כשאחזור תלוי באם המחקר יצליח וזה כבר הרבה עניין של מזל ומציאת מעבדה נכונה.
אני מאוד מסתייגת מעניין הנסיעה לחו"ל. יש לי פה דירה וחיי משפחה שאני ממש לא מתלהבת לעקור לחו"ל לכמה שנים טובות, ודיי מרגישה שאם אעשה את זה, זה יהיה ממש בחוסר ברירה ואילוץ. יש עניינים פסיכולוגיים של שינוי מדינה וגם שיקולים כלכליים של עקירת הבעל מעבודתו, עלויות המעבר וכו.
בנוסף, סגנון החיים של מי שפותח מעבדה מאוד שונה מזה שעובד כעוזר מחקר, יש המון אחריות ולחץ, המון התעסקות עם אדמיניסטרציה וגיוס כספים ופחות בעבודה מחקרית עצמה, וגם עבודה מסביב לשעון שבאה על חשבון חיי משפחה. אני שואלת את עצמי אם כדאי לי להקריב כל כך הרבה ולנסוע לחו"ל עבור סיכוי לא ידוע לקבל משרה שכזו שאחרי זה אקבל בה אורח חיים תובעני. מצד שני, האם האגו שלי, יסתפק בתפקיד של עוזרת מחקר או עובדת בתעשיה אחרי כל שנות הלימוד. אני נוטה להגיד לעצמי שאני נהנית מהמחקר ולכן גם אם אוותר על היוקרה עשויה להיות לי עבודה מהנה אבל מפחדת להתחרט.
בקיצור זקוקה נואשות להכוונה... בינתיים הזמן עובר ואני דורכת במקום משותקת מחוסר החלטה.
אודה מכל הלב לכל עיצה שיש לכם להציע...
שלום לכולם,
אני בת 35 נשואה פלוס וזקוקה נואשות לייעוץ בנוגע להמשך קריירה.
אני עומדת לסיים דוקטורט במחקר רפואי ויש מספר אופציות שעומדות בפניי שכולן בעיתיות מבחינות שאפרט.
1. לנסות חפש עבודה בתעשיה - סיכוי נמוך למצוא עבודה במחקר ולא ברוטינה בגלל חוסר ניסיון ראשוני (דוקטורט לא נחשב ניסיון בתעשיה).
2. להמשיך לפוסט דוקטורט בארץ באקדמיה במטרה למצוא תוך כדי עבודה קבועה כעוזרת מחקר בכירה באקדמיה. קבלת פוסט היא דבר קל, מציאת משרה באקדמיה כבר קשה לעשות ומצריך קשרים.
3.נסיעה לפוסט דוקטורט בחו"ל מתוך מטרה לחזור לארץ ולפתוח מעבדת מחקר משלי. לצערי ללא פוסט בחו"ל הסיכויים לקבל מעבדה אפסיים. גם עם הפוסט בחו"ל יש סיכוי שלא לקבל מעבדה כשאחזור תלוי באם המחקר יצליח וזה כבר הרבה עניין של מזל ומציאת מעבדה נכונה.
אני מאוד מסתייגת מעניין הנסיעה לחו"ל. יש לי פה דירה וחיי משפחה שאני ממש לא מתלהבת לעקור לחו"ל לכמה שנים טובות, ודיי מרגישה שאם אעשה את זה, זה יהיה ממש בחוסר ברירה ואילוץ. יש עניינים פסיכולוגיים של שינוי מדינה וגם שיקולים כלכליים של עקירת הבעל מעבודתו, עלויות המעבר וכו.
בנוסף, סגנון החיים של מי שפותח מעבדה מאוד שונה מזה שעובד כעוזר מחקר, יש המון אחריות ולחץ, המון התעסקות עם אדמיניסטרציה וגיוס כספים ופחות בעבודה מחקרית עצמה, וגם עבודה מסביב לשעון שבאה על חשבון חיי משפחה. אני שואלת את עצמי אם כדאי לי להקריב כל כך הרבה ולנסוע לחו"ל עבור סיכוי לא ידוע לקבל משרה שכזו שאחרי זה אקבל בה אורח חיים תובעני. מצד שני, האם האגו שלי, יסתפק בתפקיד של עוזרת מחקר או עובדת בתעשיה אחרי כל שנות הלימוד. אני נוטה להגיד לעצמי שאני נהנית מהמחקר ולכן גם אם אוותר על היוקרה עשויה להיות לי עבודה מהנה אבל מפחדת להתחרט.
בקיצור זקוקה נואשות להכוונה... בינתיים הזמן עובר ואני דורכת במקום משותקת מחוסר החלטה.
אודה מכל הלב לכל עיצה שיש לכם להציע...
