ייעוץ דחוף

noa1215

New member
ייעוץ דחוף

היי בנות,
אני נמצאת במקום קשה וכואב ואני צריכה את הייעוץ שלכן,
אני נשואה + 3 ואני אוהבת נשים מאז ומתמיד רק לפני 10 שנים היה לי את האומץ לנסות
אני בקשר עם מישהי נשואה גם כמובן. ואנחנו אוהבות מאוד. לפני כ 9 חודשים כשהיא החליטה להביא ילד לעולם. היחסים בנינו השתנו. התרחקנו ריגשית ופיזית. היא מבחינתה נשארה אותו דבר . אבל לי זה קשה אני מודה
פתאום לראות אותה ואת בעלה קרובים מה שלא היה קודם פתאום לראות את החיים שלה משתנים. כבר אין לה זמן אלי בכלל. אנחנו בקושי מדברות רבות המון . אני לא מרגישה שהיא נלחמת עלי כמו פעם. אני מודה שאני אחת כזו כשאני אוהבת אני אוהבת עד הסוף ומאוד קשה לי עם שינויים אני לא יכולה להכיל את השינוי הזה שהיא עם בעלה. אני מרגישה שאני הורסת לה ושאני מקשה עליה.
היא מבחינתה עשתה שינוי והיא לא מתאמצת לשאול לשלומי או להבין כמה אני צריכה אותה צריכה אהבה סקס הכל. קשה לה בהריון והיא תמיד מצפה שאני אבין הכל. מיותר לציין שאני כמובן הבנתי והכלתי אותה והייתי שם מתי שהיא רק הייתה צריכה. אבל נגמרו לי הכוחות. היא צריכה ללדת בעוד שבועיים ואני במחשבות לדבר איתה ואולי לגמור את הקשר הזה רק בשבילה. אני יודעת שאני לא אצליח להכיל את השינוי ולראות בעיניים שלי אותה ואת בעלה. ואני רק יעשה לה רע ואנחנו לא נפסיק לריב. אני מאוד רוצה להפסיק לאהוב. אני יכולה לומר שהיום אני פחות מתגעגעת אני לא רוצה לראות אותה כמו פעם. אבל המחשבה לומר את המילה אנחנו גמרנו קשה לי. קודם היינו ממש מקנאות אחת לשנייה מאז שהיא בהריון הכל נגמר אני לא מסוגלת להכיל את זה. את השינוי הזה ואני כמובן לא רוצה להרוס לה את השמחה עם בעלה שעכשיו הכל שונה בינהם.
היא תמיד אומרת הכל אותו דבר וכמובן שזמן לא יהיה לנו כמו קודם אבל אנחנו נמשיך. לדעתי היא לא יודעת מזה אומר. היא לא יודעת מזה תינוק היא שכחה.
כואב לי בלב ואני חייבת לשמוע מישהי מפה. אין לי למי לספר את זה כי כמו שאתן יודעות אני נשואה בארון. אני כל כך רוצה לעזוב את הכל לומר לה שזה בשבילה בשביל האושר שלה ושאני לא אוכל להכיל את זה. אני יודעת שיהיה לי מאוד קשה להתגבר. האמת לא יודעת מה לעשות.
אשמח לשמוע את דעתכן
 
אל תעשי את זה

אל תפרדי ממנה. בטח לא עכשיו. כשהייתי נשואה ובהריון וברומן עם אישה שאהבתי עד כלות, היא גם פחדה מהשינוי שיביא הילד לחיים שלי והיא עזבה אותי איך שילדתי, זה ריסק אותי. היא במצב ככ רגיש, אל תעשי לה את זה. תהיי שם בשבילה, תמשיכי להכיל אותה. נכון ילד דורש זמן אבל היא תהיה בחופשת לידה, יהיה זמן, אתן תמצאו זמן, תעזרי לה להיות אמא טובה יותר וזה יקרב ביניכן מחדש. אם בעוד תקופה תחליטי שאת עדיין רוצה להיפרד אז תפרדי בשביל עצמך, ממש לא בשבילה, אל תחליטי בשבילה.
 

noa1215

New member
הפחד ההתמודדות

אני אגיד לך מה הפחד שלי. שאני עצמי לא אוכל להתמודד עם מה שאני רואה.
בגלל זה אני חושבת עליה. אני לא מסוגלת (ואני מצטערת) לראות אותה ואת בעלה את הקירבה שהילד הזה יביא להם. ואני סתם אריב על שטויות. וקשה לי להיות במקום שאני מרגישה שהוא לא שלי. את כל זה אני מרגישה לא היא.
אני מכילה אותה 9 חודשים זה לא פשוט. אני הלכתי לאיבוד פה. היא לא מסוגלת להכיל אותי קצת. היא רצתה ילד רצתה שינוי אני חושבת שהיא הייתה צריכה לקחת בחשבון שדברים כאלה יקרו. יש משהו במה שאת אומרת להכיל לחכות אולי יהיה זמן..הבעיה שכבר לא נותרו לי כוחות. אני יודעת שאם אעשה את זה אני לא אתמוטט ולא אדע איך להתמודד עם האובדן הזה. אבל לראות בעיניים שלי זה יותר קשה. פתאום איך הכל השתנה בינו לבינה אני לא מסוגלת ולא רוצה להרוס לה
 
זאת תהיה שטות לעזוב אותה

תני לזמן לעשות את שלו והכל יחזור כשהיה שם המשחק סבלנות ואת צריכה הרבה מזה עכשיו אם את אוהבת אותה תחכי לה בהצלחה
 

noa1215

New member
הסבלנות

סבלנות יש לי והיה לי כל הזמן אבל ברגע שאת בקושי מקבלת יחס זה קשה זה לא קל
כן אני אוהבת אותה אבל אני יודעת שכשהיא תלד זה לא יהיה יותר קל יש לה עוד 2 ילדים בבית. לא נוכל לחזור למה שהיינו. והכאב הגדול שלי יהיה זה לראות מה שאני לא רוצה לראות
 
גם את נשואה לא?

את צריכה להביא בחשבון שהיא עכשיו בהריון וההורמונים עובדים שעות נוספות ובהחלט יש לזה השפעה על מצב הרוח זה יכול לקחת הרבה זמן אבל אם יהיה לך אורך רוח הכל יחזור לקדמותו
 

מהמאדים

New member
נשמע

מהתגובות שלך, שאת כבר קבלת החלטה. שאת בעיקר מחפשת את האישור של הנשים כאן כדי להוציא אותה לפועל. לגיטימי.
קצת במבט מהצד: אין לך כוח להכיל אותה ואת מקנאה לה בצורה קיצונית. את רוצה אותה לעצמך על חשבון האושר שלה. אין לי ביקורת. זה קורה לנו וזה טבעי. אבל כשחיים חיים כפולים, קנאה מהסוג הזה היא קטלנית לקשר.
ומצד שני, אין ספק שהיא זקוקה לך דוקא עכשו. גם אם היא שקועה לגמרי בעצמה ובתינוק שבדרך. כן, זה קורה לנו כאמהות. וטוב שכך, אחרת לא היינו מסוגלות לגדל תינוקות.
חוצמזה,חשבי קצת קדימה: עם מה את תשארי. עם איזה שברון לב וגעגועים. אחרי שתפגעי בה כך כבר לא תוכלי לסובב את הגלגל. וההפסד בטווח הארוך הוא לגמרי שלך. אותה הילד ימלא וירפא את הפצעים. את תשארי עם ריק וכאב.
 

noa1215

New member
רגע

היי תודה על התשובה אבל.
הקשר הזה שלנו יש בו קנאה אבל קנאה בגלל אהבה גדולה זה הדדי
אנחנו לעולם לא נפגע אחת בשנייה ובנישואים שלנו. היא מקנאה לי בדיוק כמו שאני לה.
הבעיה היא אחרת קודם ידענו מה יש לנו עם הבעל איזה סוג יחסים ופתאום מה שיש לה ניהיה אחר. אני חלילה לא רוצה להרוס אבל מודה גם לא יכולה לראות את זה.
אני פה כדי לחוות את דעתכן וכן זה עוזר לי לקבל החלטה לפה או לפה.
אני לא יודעת מה עדיף שאסתכל עליה איתו ויכאב לי הלב או שאשאר לבד ויכאב לי גם הלב? אני נמצאת במקום שאני לא יודעת מה להחליט
 

noa1215

New member
ברור ששתיינו ניפגע מה אפשר לעשות?

לפעמים עדיף להיפגע מאשר לסבול כאב שהוא מתמשך לצערי
 

My big story

New member
לא ברור...

היא קיבלה אותך עם 3 ילדים?למה שלא תקבלי אותה עם ילד?
ילד לא תמיד מקרב, לפעמים בדיוק ההפך...את אף פעם לא יכולה לדעת מה קורה בין בני זוג
לעזוב אותה עכשיו שנייה לפני הלידה?זה אגואיסטיות...
זה המקום לתמוך...להתקרב...לתת לה להבין שאת שם בשבילה
הרי אם את באמת אוהבת את אמורה להיות מאושרת בשבילה שהיא הגשימה את החלום שלה בילד גם אם זה חלום משותף שלהם.
באהבה אין גבולות
הרי את נשואה...את לא עזבת את בעלך בשבילה נכנסתן אל הקשר כששתיכן נשואות ומודעות למצב שאולי לא הולך להשתנות
 
מסכימה עם כל מילה

של זאת שמעלי תתפסי את עצמך אל תעשי שטויות שבסוף תתחרטי עליהם
 

noa1215

New member
היי

אני יהיה מאוד נחמדה בתגובה שלי אלייך.
אה והיא אוהבות בטירוף אני לא אגואיסטית בכלל
נכון שנכנסנו במודע לקשר שאנחנו נשואות. זה המצב.
ושתיינו יחד מקנאות ולשתיינו יחד כואב אם הבעל פתאום נוגע בנו ומישהי רואה.
המטרה שלי פה בפורום להוציא את אשר לליבי ובגלל שאני רוצה שהיא תיהיה מאושרת אז חשבתי לעזוב. כי כשאני אראה משהו שהוא קשה לי אני רק אריב איתה ואני לא רוצה את זה.
עדיף בשבילה אולי להיות בלעדיי ואולי אני טועה אני לא יודעת
בכל אופן זה לא קל
 
למעלה