ייעוץ והכוונה - מס' שאלות
שלום וברכה
אני בן 28 ומתעניין בנוגע להכוונה לימודית\תעסוקתית
כרגע אני לומד במכינה שיקומית מטעם הביטוח הלאומי
יש בידי בגרות מלאה (השלמתי לאחר הצבא את הכול במשך שנתיים), ממוצע של 80 בערך
לפני כ-5 או 6 שנים בערך עשיתי אבחון תעסוקתי באדם מילוא, ושם נאמר לי ללכת לכיוון חברתי (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך בלתי פורמלי, שירות לקוחות...) – בערך זה מה שאני זוכר
בשנים האחרונות עברתי משבר לא פשוט בכלל (אמי התאבדה, ובנוגע למצבי אני מתמודד עם קשיים במישור הנפשי גם על רקע הילדות הלא פשוטה שעברתי, אני מטופל גם מס' שנים על בסיס שבועי בפסיכותרפיה..)
לפני כחצי שנה עברתי אבחון פסיכולוגי – IQ 95 שמורכב מ-VIQ=106 ו-PIQ=81
היה פער משמעותי בין התפקוד המילולי הגבוה יותר לתפקוד הביצועי הנמוך יותר
נראה שהאפקט הדיכאוני והמשבר בשנים האחרונות גרמו לכך
בנוסף עלה באבחון שהיה קושי להתמודד עם מטלות מוגבלות בזמן – עבודה איטית למדי
נכון לעכשיו אני מנסה לגבש תכנית לימודית (אני זכאי לשיקום מקצועי מביטוח לאומי), אני נורא מבולבל לגבי בחירת מקצוע, מגיעה לי גם הכוונה תעסוקתית מטעמם, אך איני יודע אם זה הזמן הנכון לגשת אליו (בגלל המצב הנפשי המורכב)
במהלך השנים עבדתי בעבודות מזדמנות (ברמן קפה בעיקר.. חובב קפה מושבע ), דווקא אהבתי את האינטראקציה עם אנשים, עבדתי גם במשך שנה בצהרון עם ילדים (וגם כן אהבתי את החיבור עמם), למדתי קורס טכנאי מחשבים, אך לא המשכתי בו מפני שהיה שם המון חומר באנגלית וקצת הסתבכתי (האנגלית שלי זה חלק די חלש, בבגרות שעשיתי הוצאתי 70 ב-4 יחידות)
הכיוון שמעניין אותי הוא אכן חברתי, אך בתוכו ישנם הרבה תחומים וזה מבלבל..
חשבתי על עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה, הבנתי שתואר ראשון בעבודה סוציאלית מקנה לך גם מקצוע, העניין שבתחום זה פוגשים הרבה מקרים לא פשוטים, ואיני יודע האם יש לי כוחות להתמודד עם זה (נכון לעכשיו..).. אני גם תוהה האם נכון להיכנס בשלב זה ללימודים אקדמאיים ? או שכדאי לגבש ולחזק עוד את הביטחון העצמי והנפש..? אני נורא חושש מלהתחיל מסלול לימודי ולנשור.. בד"כ זה משהו שחוזר על עצמו אצלי.. :\
הזכאות לשיקום המקצועי הינה חד פעמית, ולכן איני רוצה להיות פזיז בהחלטה על הכיוון המקצועי
אני דווקא חושב שיש לי יכולות למידה (אני נורא אוהב ללמוד ולקרוא גם בזמני הפנוי – בעיקר על תחום הפסיכולוגיה והנפש), אך שוב איני יודע האם זה נכון ללכת לכיוון הזה, דווקא בגלל מה שעברתי, והאם יש לי יכולות להתמקצע ולעבוד במקצוע טיפולי..
אני תוהה גם האם בעתיד אני אתחזק ואשנה את עמדתי, וכן אוכל להיכנס לתחום הנ"ל..
או שאולי אפשר ללמוד לימודים בסיסיים ובאותו זמן להתגבש על כיוון ספציפי? ואם כן – אז איזה תחום? וגם אולי צריך לקחת בחשבון את עניין קצב העבודה האיטי, שבפסיכומטרי לדוגמא אני עלול להיכשל (זה מה שמאבחנת אמרה לי, שאולי כדאי "לעקוף" את הפסיכומטרי בגלל קצב העבודה האיטי, שכן הפסיכומטרי עיקרו הוא הזמן..)
אשמח לייעוץ, תודה מראש ושבת שלום :]
שלום וברכה
אני בן 28 ומתעניין בנוגע להכוונה לימודית\תעסוקתית
כרגע אני לומד במכינה שיקומית מטעם הביטוח הלאומי
יש בידי בגרות מלאה (השלמתי לאחר הצבא את הכול במשך שנתיים), ממוצע של 80 בערך
לפני כ-5 או 6 שנים בערך עשיתי אבחון תעסוקתי באדם מילוא, ושם נאמר לי ללכת לכיוון חברתי (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך בלתי פורמלי, שירות לקוחות...) – בערך זה מה שאני זוכר
בשנים האחרונות עברתי משבר לא פשוט בכלל (אמי התאבדה, ובנוגע למצבי אני מתמודד עם קשיים במישור הנפשי גם על רקע הילדות הלא פשוטה שעברתי, אני מטופל גם מס' שנים על בסיס שבועי בפסיכותרפיה..)
לפני כחצי שנה עברתי אבחון פסיכולוגי – IQ 95 שמורכב מ-VIQ=106 ו-PIQ=81
היה פער משמעותי בין התפקוד המילולי הגבוה יותר לתפקוד הביצועי הנמוך יותר
נראה שהאפקט הדיכאוני והמשבר בשנים האחרונות גרמו לכך
בנוסף עלה באבחון שהיה קושי להתמודד עם מטלות מוגבלות בזמן – עבודה איטית למדי
נכון לעכשיו אני מנסה לגבש תכנית לימודית (אני זכאי לשיקום מקצועי מביטוח לאומי), אני נורא מבולבל לגבי בחירת מקצוע, מגיעה לי גם הכוונה תעסוקתית מטעמם, אך איני יודע אם זה הזמן הנכון לגשת אליו (בגלל המצב הנפשי המורכב)
במהלך השנים עבדתי בעבודות מזדמנות (ברמן קפה בעיקר.. חובב קפה מושבע ), דווקא אהבתי את האינטראקציה עם אנשים, עבדתי גם במשך שנה בצהרון עם ילדים (וגם כן אהבתי את החיבור עמם), למדתי קורס טכנאי מחשבים, אך לא המשכתי בו מפני שהיה שם המון חומר באנגלית וקצת הסתבכתי (האנגלית שלי זה חלק די חלש, בבגרות שעשיתי הוצאתי 70 ב-4 יחידות)
הכיוון שמעניין אותי הוא אכן חברתי, אך בתוכו ישנם הרבה תחומים וזה מבלבל..
חשבתי על עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה, הבנתי שתואר ראשון בעבודה סוציאלית מקנה לך גם מקצוע, העניין שבתחום זה פוגשים הרבה מקרים לא פשוטים, ואיני יודע האם יש לי כוחות להתמודד עם זה (נכון לעכשיו..).. אני גם תוהה האם נכון להיכנס בשלב זה ללימודים אקדמאיים ? או שכדאי לגבש ולחזק עוד את הביטחון העצמי והנפש..? אני נורא חושש מלהתחיל מסלול לימודי ולנשור.. בד"כ זה משהו שחוזר על עצמו אצלי.. :\
הזכאות לשיקום המקצועי הינה חד פעמית, ולכן איני רוצה להיות פזיז בהחלטה על הכיוון המקצועי
אני דווקא חושב שיש לי יכולות למידה (אני נורא אוהב ללמוד ולקרוא גם בזמני הפנוי – בעיקר על תחום הפסיכולוגיה והנפש), אך שוב איני יודע האם זה נכון ללכת לכיוון הזה, דווקא בגלל מה שעברתי, והאם יש לי יכולות להתמקצע ולעבוד במקצוע טיפולי..
אני תוהה גם האם בעתיד אני אתחזק ואשנה את עמדתי, וכן אוכל להיכנס לתחום הנ"ל..
או שאולי אפשר ללמוד לימודים בסיסיים ובאותו זמן להתגבש על כיוון ספציפי? ואם כן – אז איזה תחום? וגם אולי צריך לקחת בחשבון את עניין קצב העבודה האיטי, שבפסיכומטרי לדוגמא אני עלול להיכשל (זה מה שמאבחנת אמרה לי, שאולי כדאי "לעקוף" את הפסיכומטרי בגלל קצב העבודה האיטי, שכן הפסיכומטרי עיקרו הוא הזמן..)
אשמח לייעוץ, תודה מראש ושבת שלום :]
