נראה לי שבכל זאת יש טעם
לפחות לפגישה אחת, אולי כדי לקבל זוית ראיה אחרת על הדברים, אולי כדי לקבל טיפים ועצות איך כן לגרום לו להשתתף בתהליך הטיפולי. בכל אופן, גם אם הייתי הולכת לבד, לא הייתי מסתירה את זה ממנו כמובן, הייתי משוחחת איתו על זה ועל הסיבות להתנגדותו, ומסבירה לו למה לך זה כל כך חשוב, ולמה לדעתך אין מה להפסיד מכך שתלכי לפגישה אחת לבד. לגבי פסיכולוג - זה תלוי לגבי הסיבה להליכה לפסיכולוג. לגבי העלות - זה תלוי באיזו מסגרת הטיפול. יש מסגרות פרטיות שאני מניחה יקרות יותר, יש מסגרות עם סבסוד מסוים (תחנות לטיפול משפחתי ופסיכולוגי, אני מכירה באיזור שלנו, לא באיזור המרכז). לגבי טיפול זוגי - הכי טוב לשלוח מסר לגלשני, היא מתמחה בתחום ויכולה ליעץ. ואגב, אורנה, קראתי בצער רב את ההודעה הקודמת שלך על הלימודים, לא עניתי מחוסר זמן (תראי את השעה שבה אני עונה) וגם כי ישבתי וחשבתי וחוץ מ
גדול אין לי רעיונות (אולי לדחות את הלימודים של הבעל? בעיתי... לא יודעת מבחינתכם אם עזרה מההורים או הלוואה ללימודים זה בא בחשבון ואם מלגות זה רלבנטי אבל שווה לברר, לא?)