ייעוץ לגבי המשך השירות
אני כרגע עומד לקראת סוף מסלול בתותחנים ובעוד חודש אני מסיים את המסלול. לא היה לי קל במיוחד בטירונות . אני מרגיש שאני לא ממש משתלב שם ואני גם לא מבצע את המשימות כמו שצריך מחוסר מוטביציה. אבל בכל זאת אני רוצה לפחות לסיים את המסלול. לפני חודש בערך הייתי בתקופה של דכאון וביום מסויים אחד בשמירה שהייתה לי אני כיוונתי על עצמי נשק טעון ומייד הפסקתי. ספרתי על זה לאחד מחברי הצוות שלי והוא סיפר את זה למפקד שלי. המפקד שלי והמפל"ג יודעים מזה. אמרתי להם שאני רוצה לסיים את המסלול וזה היה חד-פעמי וזה לא יחזור על עצמו. והם אמרו שהם יערכו בירור איתי. (זה לא קרה וגם לקב"ן/פסיכולוג הם לא הפנו אותי אבל אני צריך לציין שלא בקשתי) אני עדיין לא יודע לגבי ההמשך אבל אני חושב שהם רוצים לשלוח אותי לסוללות ותיקות ואני לא חושב שאני רוצה. העניין הוא שאני מעדיף לא ללכת לקב"ן ולספר לו. אני מפחד שיוציאו אותי מהצבא ואני מעדיף גם לא להוריד את הפרופיל לפרופיל נפשי. אני רוצה תפקיד שאני אמצא בו עניין למרות שאני יודע שהסיכויים נמוכים. אם אני אהיה בסתם תפקיד אני אעדיף להשאר בסוללות הותיקות. ---עדכון--- זאת הודעה שרשמתי בפורום אחר כאן בתפוז. וזה העדכון: לאחר תקופה לא קצרה של חצי שנה סיימתי את המסלול.החל משבוע הבא אני אהיה משובץ לסוללה ותיקה. ברור שקיימות אצלי חששות אבל זה טבעי וזה יעבור עם הזמן. אני בסה"כ דיי שלם עם ההחלטה ואני שמח שהתמודדתי עם הכל כמעט לבד. רק מפריע לי מכל העניין הזה הזילות וכל ההתייחסות של ה"צבא" בעניין. אוליי המפקדים שלי סמכו עליי ובגלל זה הם לא הפנו אותי לשום גורם פסיכולוגי. אבל מה עם חיילים אחרים שיכולים באמת לפגוע בעצמם? ולא קיים אצלם המעצור שיש לי.
אני כרגע עומד לקראת סוף מסלול בתותחנים ובעוד חודש אני מסיים את המסלול. לא היה לי קל במיוחד בטירונות . אני מרגיש שאני לא ממש משתלב שם ואני גם לא מבצע את המשימות כמו שצריך מחוסר מוטביציה. אבל בכל זאת אני רוצה לפחות לסיים את המסלול. לפני חודש בערך הייתי בתקופה של דכאון וביום מסויים אחד בשמירה שהייתה לי אני כיוונתי על עצמי נשק טעון ומייד הפסקתי. ספרתי על זה לאחד מחברי הצוות שלי והוא סיפר את זה למפקד שלי. המפקד שלי והמפל"ג יודעים מזה. אמרתי להם שאני רוצה לסיים את המסלול וזה היה חד-פעמי וזה לא יחזור על עצמו. והם אמרו שהם יערכו בירור איתי. (זה לא קרה וגם לקב"ן/פסיכולוג הם לא הפנו אותי אבל אני צריך לציין שלא בקשתי) אני עדיין לא יודע לגבי ההמשך אבל אני חושב שהם רוצים לשלוח אותי לסוללות ותיקות ואני לא חושב שאני רוצה. העניין הוא שאני מעדיף לא ללכת לקב"ן ולספר לו. אני מפחד שיוציאו אותי מהצבא ואני מעדיף גם לא להוריד את הפרופיל לפרופיל נפשי. אני רוצה תפקיד שאני אמצא בו עניין למרות שאני יודע שהסיכויים נמוכים. אם אני אהיה בסתם תפקיד אני אעדיף להשאר בסוללות הותיקות. ---עדכון--- זאת הודעה שרשמתי בפורום אחר כאן בתפוז. וזה העדכון: לאחר תקופה לא קצרה של חצי שנה סיימתי את המסלול.החל משבוע הבא אני אהיה משובץ לסוללה ותיקה. ברור שקיימות אצלי חששות אבל זה טבעי וזה יעבור עם הזמן. אני בסה"כ דיי שלם עם ההחלטה ואני שמח שהתמודדתי עם הכל כמעט לבד. רק מפריע לי מכל העניין הזה הזילות וכל ההתייחסות של ה"צבא" בעניין. אוליי המפקדים שלי סמכו עליי ובגלל זה הם לא הפנו אותי לשום גורם פסיכולוגי. אבל מה עם חיילים אחרים שיכולים באמת לפגוע בעצמם? ולא קיים אצלם המעצור שיש לי.
