ייעוץ לפני פרידה....

[סיגלית 2014]

 

[tal902]

רק הערה:להיות בנתק ממישהו חודש לא מעיד על תלות או על אי תלות

 

[Shirab2008]

ייעוץ לפני פרידה....

היי,
אני ובן זוגי יחד שנה וחצי (עוד לא נשואים)...
שנינו כבר מעל גיל 30, מדברים על כיוון ברור של חתונה.
בתחילת הקשר היו פרידות מצידו בגלל כל מיני דברים, זה גרם לי להיפגע מאוד ובכל זאת בגלל שכבר כל כך אהבתי אותו הסכמתי שנחזור.
האהבה בינינו עצומה, אבל כל השאר פחות...
הוא גדל במושב בסביבה פרימיטיבית מאוד - האישה צריכה לכבד ולפנק את הגבר שלה, להכין הכל לבד, לנקות, לכבס, להציע את המיטה... גבר צריך להחליט החלטות בלבד.
העניין הוא שהוא התחיל עם הבחורה הלא נכונה... אני בן אדם עם הרבה מאוד כריזמה, הרבה כוח במילים ולכן אני גם בתחום המשפטים...
כחלק מהעניין הוא גדל כל שנות חייו על כך שלא הולכים לאירועים עם האישה, לא לימי הולדת כי זה לא גברי מספיק, לא לחינות...
אין לי משפחה גדולה והסברתי לו שחשוב לי מאוד הקשר איתם, שאירועים וימי הולדת חשובים ושאני מבקשת שהוא יבוא איתי כי כיף לי איתו, אני רוצה להיות איתו לצידי במיוחד במקומות שהמשפחה שלי נמצאת וזה עושה לי טוב...

הוא מסרב להבין ויושב שאם אתייעץ אגלה שהוא צודק ואני עושה מזה עניין שאני רוצה להיפרד בגלל זה....
אשמח לייעוץ דחוף אני מאוד אוהבת אותו וקשה לי המחשבה של לחיות בלעדיו������������������������

 

[ויקה1222]

זו הבעיה היחידה?

הוא לא רוצה לבוא איתך ליום הולדת או לארוע משפחתי? אני לתומי חשבתי שהבעיה היא שהבחור מגיע עם השקפת עולם שמתאימה למאה התשע עשרה (וגם אז לא כולם היו כאלהׂ) ושאת לא מעונינת לנהל חיי משפחה שבהם את מכבסת, מסדרת מצעים, לא מחליטה דבר ומנהלת חיי שפחה.
על מה בעצם באת להתיעץ? ונניח שנגיד לך שאת לא צודקת ואם הוא לא רוצה לבוא איתך, זכותו המלאה לא לבוא. זה יכול היה להיות נכון אם היה מדובר בגבר נורמלי שמתכוון לנהל איתל חיי נישואין ומשפחה נורמליים של שני שותפים, אבל זה לא המצב, נכון? אז ברור שאת צודקת, אבל לא בגלל הדוגמא שהבאת אלא בגלל שגבר שמאמין בדברים שאמרת שהוא מאמין בהם, לא יכול להיות עם אישה נורמלית שמעריכה את עצמה אלא אם הוא מחליט במודע לעשות שינוי קשה ומהפכני באמונות שלו והתנהגותו. לדעתי, תברחי ומהר.

 

[Shirab2008]

היי ויקה

קודם כל מאוד מודה לך על התגובה ועל ההתייחסות...
תראי... הדברים לא פשוטים, את בטח מבינה מה משמעות בשבילי לקום ולברוח..
מבחינת הרצון שלי, הייתי מאוד רוצה להיות חזקה ולקום וללכת בלי הרבה סנטימנטים.
מבחינת היכולת, הלב שלי כל כך כואב רק מהמחשבה על לחיות בלעדיו שאני לא מצליחה ליישם את זה...
מעבר לפרימטיביות ולמה שכתבתי יש עובדות נוספות שכן מחזיקות אותי קרוב אליו והן שהוא בן אדם ממש טוב, הוא אוהב אותי מאוד והוא בן אדם חם ואוהב, הוא מתקן הרבה פעמים כשאנחנו רבים את מה שצריך וברור שאני לא מצדיקה את עצמי, אני לא מושלמת... כמו שכבר כתבתי אני יודעת לענות ואני לא חוסכת במילים כשאני פגועה או כועסת.
לכל אחד יש מה לתקן, השאלה היא אם יש איזו דרך בכל זאת לגרום לו להבין שהגישה של ימי הביניים לא מתאימה לזוגיות שמתנהלת במאה ה21... ולא מתאימה לי, בחיי שניסיתי בכל דרך אפשרית... בכי, ריבים, כמעט נפרדנו, אפילו בשיחה אינטימית ורגועה והוא אפילו בחר לתקן ולנסות לשנות עבורי דברים..
אבל בכל ריב הוא מכניס גם את העניינים האלו שוב, מה שמראה לי שהוא לא מתכוון להשתנות לעולם...

מרגישה קצת אבודה, מצד אחד הנכון הוא כמו שכתבת לקום ולברוח כי אלו לא החיים שאני רוצה לעצמי ולא החינוך שהייתי רוצה לילדים שלי...
ומצד שני, הלב שלי נשבר רק מהמחשבה הזו...
פשוט מתסכל....

 

[ויקה1222]

יש פה החלטה

הוא לא ישתנה ואת לא יכולה לשכנע אותו. מה שקורה עכשיו, הוא שיהיה. תחליטי אם את רוצה לחיות ככה עם הטוב והרע. קחי בחשבון, שכשיהיו לכם ילדים, יהיה עוד יותר קשה ותחליטי אם זה מתאים לך.

 

[סיגלית 2014]

יקירתי, לא תוכלי לשנות אותו

יש נשים (באופן כללי) שמאוהבות עד מעל הראש בגבר וחושבות שהן יכולות לשנות אותו.
אז זהו, שאי אפשר (למרות שהמחשבה די נחמדה

).
לראיה מה שכתבת לויקה. לא הצלחת וזה הגיע לבכי ולעוגמת נפש.
מה עושים?

לעומתך אני חושבת שהדברים מאד פשוטים: או שתבכי עכשו או שתבכי עוד כמה שנים כשאת נשואה עם ילדים. מה עדיף?

אסביר:
את כותבת שמבחינת הרצון שלך, היית רוצה לקום וללכת בלי שום סנטימנטים. לעומת זאת, מבחינת היכולת, המחשבה על פרידה ממנו מאד כואבת לך.
כל פרידה היא כואבת וקשה, לכן זו שגיאה לערב כאן רגש. השיקול שאת צריכה לעשות הוא שיקול קר האם הקשר הזה עושה לך טוב ויעשה לך טוב גם בעתיד.

למרות שהוא בן אדם טוב והוא אוהב אותך, האמונות שלו שונות משלך ואין , על פי מה שסיפרת, שום דרך לגשר בין הפערים. אין כאן עניין של תיקונים.
לכן ברור לך שאם תקחי את הקשר עוד צעד קדימה את למעשה תשלימי עם העובדה שתחיי עם גבר שמאמין שאת צריכה להיות שפחה בבית ושפחת מין במיטה (אולי הגזמתי עם התיאורים, כמובן שהכוונה לחיות עם גבר שמאמין באמונות שלדעתך הן פרמיטיביות ושלא תוכלי לחיות על פיהן).

האם את מוכנה לחיות כך כל חייך? האם את מוכנה להשלים עם העובדות הללו?
אם התשובה היא שלילית אז המסקנה ברורה.

לגבי האם רוצה לבוא איתך למפגשים משפחתים או לא, פחות קריטי, לדעתי.

 

[Shirab2008]

היי סיגל

תודה על הייעוץ, לא מובן לי מאליו בכלל..

אני חושבת שלא הדגשתי נכון את עניין המפגשים המשפחתיים...
מה שבעצם רציתי להביע בזה, זה את התסכול שלי...
זה הכל ביחד, זה השילוב של הדברים..

זו הגישה שלו אבל מה שלא ציינתי שלמרות האמונה שלו וההערות הפרימיטביות שלו הוא כן עוזר לי לפנות שולחן ולשטוף כלים ולא תמיד מפיל את זה עליי אבל אם זה יבוא ממני ואני אגיד לו לשטוף הפרימטיביות תצא החוצה....
הוא לא מתייחס אליי כמו אל שפחה, אבל ההערות האלו מוכיחות שהוא חושב שזה אמור להיות כך.
אם יגיעו אורחים ולא אגיש להם ישר שתיה וכיבוד עוד כשהם בדלת אז אני לא מנומסת ואני לא יודעת להתנהג ולכבד ועוד דוגמאות רבות להערות חוזרות ונשנות על כבוד ותפקידה של האישה.
למשל בשיחה שהייתה לנו על ילדים משותפים בעתיד הוא זרק לי "איכס אני לא אחליף חיתול בחיים, אין לי בעיה להאכיל אותו באמצע הלילה אבל להחליף אין סיכוי"...
זה הכל מצטבר....
הקושי שלי הוא בגלל שאני רואה שבריבים איתו הוא הרבה פעמים מבין שהוא עשוי לסיים את הקשר והוא מאוד אוהב אותי אז הוא מתעשת ומתיישר ומנסה לשנות..
אבל כשיגיע ריב נוסף הדברים האלו יצופו שוב ויצאו לו מפה בצורה של : את לא תגידי לי מה לעשות, לא תחנכי אותי ולא תשתלטי לי על החיים, אני אדם חופשי גם אם אני בזוגיות......
ומה שהכי מציק לי בלסיים איתו את הקשר זה שאני יודעת שבן אדם לא יכול להשתנות אם זה אופי אבל אצלו זה מרגיש לי כמו עץ שהוא טיפס עליו וצריך הכוונה איך לרדת ממנו...
אם הייתי יכולה להגיד (ואני לא משכנעת את עצמי) שבוודאות זה האופי שלו ולא סתם הרגלים הזויים שרכש בבית ובמושב הייתי מוותרת עליו מזמן...
אני יודעת שכל הפרידות הן קשות וכולן הרגישו כמוני כשהן נפרדו מאלו שהן אהבו כל כך... אני לא יודעת למה אני מרגישה שזה שונה..
הרי בעברי היו לי בני זוג אפילו קשר של 4 שנים...
מה עושים?!?!
האם יש בכל זאת דרך להציל את המצב, אני כל כך לא רוצה לאבד אותו ושזה ייגמר

 

[סיגלית 2014]

מהדגשים שלך ניתן להבין

אולי הוא לא מתייחס אליך כאל שפחה, אבל לפי מה שאת כותבת (אני מפרשת ותקני אותי אם אני טועה), עזרה, התחשבות ואכפתיות, יגיעו ממנו רק אם בא לו.

אם תבקשי ממנו ולא "יבוא" לו, סביר להניח שתקבלי נעל בראש (מטאפורית

) או הרצאה על כך שאת לא מורשת לחנך אותו או לחלק לו הוראות. ומה יהיה אם יהיו בינם ויכוחים או התייעצויות, על נושאים כגון הזוגיות שלכם, מקום המגורים, החינוך של הילדים וכדומה? הוא ידבר איתך מתוך הבנה שאת שותפה לחיים שלו ועליכם לתמוך ו/או לקבל החלטות יחד, או שהוא יבהיר לך בצורה הכי ברורה שיש מהו מקומך ותפקידך במערכת היחסים?

לא ברור איך בדיוק הוא מנסה להתיישר ולשנות כאשר את מתארת שבריב הבא הדברים צפים שוב ויוצאים לו מהפה דברים שגורמים לך להרגיש... (תשלמי את המשפט בראות עיניך). כי על פי התיאור שלך הוא לא מפיק לקחים, לא מתכוון "להתיישר" או לשנות אם בכל ריב הדברים חוזרים על עצמם.

יקירתי, את יוצאת איתו שנה וחצי. אומנם הרגלים ניתן לשנות אבל זה צריך להגיע ממנו. ואמונות אינן הרגלים.
אני חוזרת על המשפט מהודעתי הקודמת: לא תוכלי לשנות אותו. הוא יכול להשתנות רק אם זה יבוא ממנו (מה שלא בא ממנו במשך שנה וחצי).
האם את מוכנה לקחת את הסיכון? זו השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך.
בהצלחה

 

[mickey10a]

נאמר כאן כבר הרוב

אני מסכימה עם מה שכתבו לך לפני.
אוסיף משו לגבי הרגש -
את מרגישה קושי להיפרד ושמשו כאן שונה כי נתת לעצמך להיכנס עמוק בקשר הזה.
יכול להיות שכבר רצית חתונה בעץית וילדים והרגשת שהנה זה קורה, יכול להיות שהדברים הטובים בו גרמו לך להתמכר אליו... יכול להיות שאת בחורה נקשרת ואז קשה לשחרר... הרבה אפשרויות.. לכן, מציעה לך לשים רגע את הרגשות בצד ולהתבונן על מי את. מה המתנות שיש בך. מה האור שלך. והאם הקשר הזה מאפשר להיות מי שאת.
וגם להסתכל כמו שאמרו לך לפני - איך זה יהיה איתו כי מה שאת רואה כרגע זה מי שהוא. הוא עוד ישתנה בעתיד בוודאי, אבל אף אחד (וגם הוא) לא יכול לדעת איזה שינוי וכמה ומתי.
ולגבי הרגש - תבדקי מה בך לא רוצה לשחרר. אולי רצון, או תקווה... אולי הפחד שלא תמצאי ותהיי לבד.. תמצאי מה, ותפגשי את המקום הזה בינך לבינך.
ואז אם תחליטי להיפרד הדבר הזה לא ישלוט בך, ותוכלי יותר להבין את עצמך.
בהצלחה.. הכל לטובתך...

 

[tal902]

גם סביר שאחרי שיתחתנו זה עוד יחמיר.....

כשיהיו ילדים (בטח כשקטנים) תזדקקי לעוד יותר עזרה. ממנו לא תקבלי אותה. לפחות תתארגני לקבל עזרה מאחרים ולא ממנו.
&nbsp
נ.ב.
&nbsp
תודה רבה שלפעמים הוא מוריד מהשולחן כלים. אין מה לומר מצאת נסיך.....

 

[מילי1991]

זה דבר בעייתי

מאדדדד
זה ישחוק אותך בסוף...כמה את יכולה לעשות הכל בעצמך?
את עלולה להתייעץ ולמאוס בכל העסק בסוף
השקפה בעייתית לדעתי