ייעוץ
אני לומדת שנה ג' בפסיכולוגיה וחינוך. הממוצע שלי לא מזהיר בפסיכו', 83. יש לי עוד 10 נק', 2 חובה, 8 בחירה, ועוד סמינר ששווה 15% מהציון ממוצע בתואר. אני לא יודעת אם יש לי סיכוי מספיק סביר בכדי לשפר. אני מתלבטת אם להרשם לקורס הכנה למתא"ם, אם בכלל יש טעם.גם בגלל הממוצע, וגם בשל סיבות נוספות: הבחינה בוחנת יכולות מסויימות שנקודת הפתיחה בהן אצלי היא נמוכה, אני לא טובה בלהתרכז לאורך זמן, קשה לי לקרא הרבה ברצף, קשה לי לשבת הרבה זמן במקום (add), ואני תמיד טועה בחישובים הקטנים, קושי לעיתים בהבנתהנקרא (טועה במבחנים על הבנה לקויה של השאלה, ולא על אי ידיעה), יש לי בקיץ בחודש שמתחיל הקורס למתאם 7 מבחנים, סמינר בפסיכו', 3 עבודות. אין לי מושג איך אני אשרוד את זה מלבד לצפות בעצמי קורסת\נכשלת בתחושת חוסר אונים וקפאון מרוב לחץ\חרדה בכל המצב הזה. אני לא מתמודדת טוב עם לחץ.
לצערי נרשמתי ליותר מידי קורסים בסמסטר ב', עד היום מתחרטת עליה. אני נוטה להעמיס מעבר לכמות הריאלית שיכולה להתמודד איתה. יש לי קושי עצום בארגון וניהול זמן, ומעט שעות מהיום מצליחה ללמוד ולכתוב בשביל הלימודים וכל מה שדורש ריכוז ומאמץ מנטלי. אני לא טובה בלכתוב עבודות
. בכלל כל התואר התובעני הזה דורש ממני הרבה כוחות נפש ומכניס לחרדה ודכאון. אבל אני מניחה שהרבה סטודנטים לפסיכולוגיה יכולים להזדהות עם זה...אני פשוט מתקשה במקצועות הומניים עם הרבה מלל, לקרא, לזכור, לקלוט, להפנים.
כל האמור לעיל, גורם לי לתהות אם בכלל מתאים וכדאי להמשיך בכיוון + להתאבד בשביל לנסות להתקבל לתואר שני. בין אם ע"י שיפור ציונים וממוצע דרך עודף קורסי בחירה, ובקורס הכנה למתא"ם, המלצות וכו'. עשיתי גם השנה עבודת שדה בחונכות לילד עם בעיות...
השאלה העיקרית, אילו אופציות יש לאנשים שמסיימים תואר בממוצע שלא מאפשר להתקבל לתואר שני, או ציון מתאם לא מספיק, או שלא ניגשו למתאם ? אילו הסבות קיימות לתארים אחרים שמכירים\מקצרים מסלול קצת לבוגרי פסיכו' ?
אני לומדת שנה ג' בפסיכולוגיה וחינוך. הממוצע שלי לא מזהיר בפסיכו', 83. יש לי עוד 10 נק', 2 חובה, 8 בחירה, ועוד סמינר ששווה 15% מהציון ממוצע בתואר. אני לא יודעת אם יש לי סיכוי מספיק סביר בכדי לשפר. אני מתלבטת אם להרשם לקורס הכנה למתא"ם, אם בכלל יש טעם.גם בגלל הממוצע, וגם בשל סיבות נוספות: הבחינה בוחנת יכולות מסויימות שנקודת הפתיחה בהן אצלי היא נמוכה, אני לא טובה בלהתרכז לאורך זמן, קשה לי לקרא הרבה ברצף, קשה לי לשבת הרבה זמן במקום (add), ואני תמיד טועה בחישובים הקטנים, קושי לעיתים בהבנתהנקרא (טועה במבחנים על הבנה לקויה של השאלה, ולא על אי ידיעה), יש לי בקיץ בחודש שמתחיל הקורס למתאם 7 מבחנים, סמינר בפסיכו', 3 עבודות. אין לי מושג איך אני אשרוד את זה מלבד לצפות בעצמי קורסת\נכשלת בתחושת חוסר אונים וקפאון מרוב לחץ\חרדה בכל המצב הזה. אני לא מתמודדת טוב עם לחץ.
לצערי נרשמתי ליותר מידי קורסים בסמסטר ב', עד היום מתחרטת עליה. אני נוטה להעמיס מעבר לכמות הריאלית שיכולה להתמודד איתה. יש לי קושי עצום בארגון וניהול זמן, ומעט שעות מהיום מצליחה ללמוד ולכתוב בשביל הלימודים וכל מה שדורש ריכוז ומאמץ מנטלי. אני לא טובה בלכתוב עבודות
. בכלל כל התואר התובעני הזה דורש ממני הרבה כוחות נפש ומכניס לחרדה ודכאון. אבל אני מניחה שהרבה סטודנטים לפסיכולוגיה יכולים להזדהות עם זה...אני פשוט מתקשה במקצועות הומניים עם הרבה מלל, לקרא, לזכור, לקלוט, להפנים. כל האמור לעיל, גורם לי לתהות אם בכלל מתאים וכדאי להמשיך בכיוון + להתאבד בשביל לנסות להתקבל לתואר שני. בין אם ע"י שיפור ציונים וממוצע דרך עודף קורסי בחירה, ובקורס הכנה למתא"ם, המלצות וכו'. עשיתי גם השנה עבודת שדה בחונכות לילד עם בעיות...
השאלה העיקרית, אילו אופציות יש לאנשים שמסיימים תואר בממוצע שלא מאפשר להתקבל לתואר שני, או ציון מתאם לא מספיק, או שלא ניגשו למתאם ? אילו הסבות קיימות לתארים אחרים שמכירים\מקצרים מסלול קצת לבוגרי פסיכו' ?
