ייקוש...

[אבקת כביסה]

ייקוש...

שלום לכולם, כבר זמן מה אני משתמש בייקוש עצמי בטכניקת הרודן הקטן, וחברה יש לי בדיוק את האדם המתאים בשביל זה.... בקיצור נראה לי שהשתגעתי (באמת!!) אבל עדיין לא החלטתי אם באמת השתגעתי או שאני רק חושב שהשתגעתי ... איך אני יכול לדעת אם ירדתי מהפסים ? (עם כל ההודעה הזו, בפירוש אני לא צוחק ולא מתכוון בצחוק אלא ממש זה מה שקרה לי.... כנראה יצאתי מאיזון אבל באופן טוטאלי (בואו נומר כך עדיין אין לי חזיונות ולא נגלו לי מראות מיוחדים)...).. ועוד שאלה , איך אני יכול להמשיך לקדם את המצב הזה הלאה ולהפיק ממנו את המקסימום ?

 

[kung fu]

אתה יכול לפרט קצת?

פשוט ממה שכתבת לא הבנתי מה בדיוק אתה עושה, ולמה אתה חושב שהשתגעת. אם תוכל לפרט מה אתה עושה, בלי לתת לזה הגדרות, זה יעזור להבין

 

[אבקת כביסה]

טוב אז מה שאני זוכר כרגע...

את מכירה את ההרגשה שמשהו לא הולך ואת פשוט אומרת לעצמך "אני משתגעת..." (אני מבין שזה לא קורה הרבה אצלך כי את שומרת על טוהר המילה) בקיצור בכמה חודשים אחרונים , אני עובד עם אדם מאוד קשה אשר נמצא בתפקיד אחראי ממני וכל הזמן אני חוזר על המשפט הזה כי פשוט זה מה שאני מרגיש שקורה לי... אני כבר כמה זמן מרגיש מחוץ לאיזון, כשאני איתו ואני מקבל ביקורת ולפעמים צעקות, אני מביט פנימה אל תוכי וכבר בכלל לא מתרגש ז"א דבר לא זז בפנים, אבל לאחר מספר פעמים כאלה פתאום אני מרגיש שהגעתי לתהום נשיה שאני כבר לא מסוגל לסבול את זה היות וכל הזמן אני מוצף ברגשות של חוסר וודאות מהמהלך הבא שלו ומוצף בהרגשה של אין לי במה להאחז, אבל אני בוחר להמשיך מסיבות אלו ואחרות... בקיצור אתמול אפילו היה לי קטע שבסיום העבודה הרגשתי כזו תעוקה בחזה שהרגשתי קשה מאוד לנשום וחשבתי שזהו אני נגמר...(ואני רק בן 30)... השינוי בין מצבי הרוח שלי קיצוניים בתקופות אלו, או שאינני מרגיש דבר עם תוקפים אותי, או שאני מרגיש שאני מתמוטט... אני מנסה להביט על עצמי תוך כדי התהליכים הללו, ואני רואה צד אחד שאומר "זהו השתגעתי..." בגלל הרגשת חוסר האונים שלי וה "אין לי במה להאחז" התמידית המלווה אותי תוך כדי העבודה, ואילו במקום אחר אשר אותו אני מנסה ליישם בכל רגע ורגע והוא להיות מודע תמיד לזמן ההווה, אני מסתכל על עצמי ואומר לי שרק האדם החושב שבי (בעל המחשבות) משתגע ואילו אני - המקור של עצמי עדיין אותו דבר וזה לדעתי מה שקורה.... עוד משהו אם זה עוזר, ככל שאני מנסה להפטר מרגש החשיבות העצמית שבי, כנראה האגו נלחם ואני לא תמיד בטוח אם הצלחתי או שהאגו שלי למד עוד תכסיס ובעצם התחזק והפך לאיזה סופר אגו... מה שכן שאני יכול לומר לך זה שאני מתחיל להגיש מן חופש פנימי שבעצם אני יכול לעשות מה שאני רוצה מתי שאני רוצה מן טרוף כזה, למרות שעדיין במציאות היום יומית אני עובד לפי כל הכללים החברתיים... תגובתך בנושא ?

 

[kung fu]

אגיב מחר או בהמשך היום ../images/Emo45.gif

נתת הרבה מידע ועכשיו אני יכולה לענות/לעזור/להגיב

 

[kung fu]

טוב, הנה אני מגיבה ../images/Emo24.gif

כן, אני מכירה את ההרגשה שמשהו לא הולך. אני אומרת לעצמי דברים אחרים. לא אומרת "אני משתגעת". אני יכולה לחוות דיעה על מה שאמרת, אבל היא יכולה להיות מאד רחוקה מהמציאות האמיתית. הרי אין לי באמת את כל המידע. יש סיכויש אתה מדחיק את הכעס והכאב בתוכך ובגלל זה לפעמים לא מרגיש כלום ולפעמים מתחרפן? אתה מרוצה מהעבודה הזו? זה קורה לך הרבה שאנשים כועסים עליך? אתה כועס על עצמך בדרך כלל? על מה הוא מתעצבן עליך? אתה יכול לתקשר איתו? איך חוסר האונים שלך גורם לך להרגיש שהשתגעת? למה אתה מרגיש חסר אונים? הרי יש לך המון אפשרויות פעולה. אתה חופשי!!!