יכולת אנרגטית מרתיעה....

יכולת אנרגטית מרתיעה....

יוצא לי הרבה פעמים לפגוש אנשים הערים ליכולות האנרגטיות שיש להם, אך לא מטפחים אותן.
הם לרוב מעידים שבגיל צעיר הם גילו אותן ולאט לאט או שהדחיקו או שהתרחקו ממנה.
אלא שהתרחקו מעידים שלרוב נוצרו בהם פחד או רתיעה מהן.

היכרתי מישהי שבגיל 12 ראתה שבמשפחת חברה הטוב ביותר עומד להיות מוות. היא סיפרה לו מה שראתה. סבתו נפטרה לאחר יומיים. ההורים שלו לא הרשו לה להיות איתו בקשר יותר.

בשבוע שעבר ספרה לי מישהי שראתה את הסרטון של הסיני המרפא והוא גרם לה לשמחה. היא הבינה בעקבותיו שהיא נורמלית ולא הוזה. היא אומרת שמגיל צעיר היא עושה משהו בסגנון שנראה בסרטון. בגיל 6 למשל, היא שמעה את אביה צועק מכאבים בבטן. היא הרגישה שאם תניח את ידיה עליו הכאב יפסיק. היא עשתה זאת והוא אכן הפסיק. מאז היא חושבת שמשהו לא בסדר אצלה
. היא אומנם מנסה פה ושם לטפל בקרובים, אבל לא שולטת על זה ומרגישה ממש מותשת בסוף.

היכולת לעבוד אנרגטית דורשת מוכנות גבוהה, כוונה חזקה ופתיחות. ברוב המקרים גם סביבה תומכת.

אותה בחורה מהמקרה השני, אמרה לי שהיא מפחדת לטפח את העניין האנרגטי, משום שאז אולי תאבד את כל שאר הדברים מסביב. שאלתי "איזה דברים? עבודה?" היא אמרה שלא, אלא את הסביבה האנושית הקרובה לה. היא מפחדת לראות את העולם בעיניים "שונות" ואז לאבד את החיבור עם הסביבה הרגילה שלה. היא מפחדת שתפיסת עולמה תשתנה, כך שלא תוכל להיות עם משפחתה למשל.
היא מפחדת גם לפגוע בסביבה שלה.

אני משתף אותכם, למקרה שאתה מזדהים עם העניין.
וגם לשמוע מה דעתכם....אם יש לכם
.
 

ינוקא1

New member
ראיתי אנשים רבים בעלי יכולות אנרגטיות

מרשימות (חלקם מטופלים שלי) ולחלקם יש יכולות אנרגטיות יותר משלי.

אך זה ממש לא מספיק כדי להיות מטפל.

בסופו של דבר היכולות הן חשובות , אך הרבה יותר חשובה הנכונות לטפל והרצון לטפל והיכולת לטפל.

כדי לטפל נדרש איזון מאוד חזק , וזוהי יכולת נרכשת בדרך כלל.

רוב האנשים בעלי היכולות האנרגטיות לא בנויים להיות מטפלים כמקצוע.
אך לפעמים הם מוצאים ליכולות אלו שימושים אחרים . . .
 
אתה צודק בהחלט

דרושות כמה תכונות מסויימות על מנת להתנהל כמרפא אנרגטי.
הרבה מאלו שיש להם יכולות אנרגטיות, לא שולטים עליהן באופן מסודר ולכן לא יכולים לכוון אותם למקום הרצוי להם.
העניין הוא שאז היכולות האלו משבשות גם את התפקוד היומיומי שלהם - הם לא רגועים, חסרי מנוחה, חסר ביטחון עצמי, נחבאים אל הכלים, מופנמים.
אכן יש כאלו שמנתבים את היכולות האנרגטיות למקומות אחרים, שאינם ריפוי, כגון יצירה.
 

מיכי 10

Member
איזה שרשור מעניין!


נכנסתי כרגע רק כדי לומר שלא נעלמתי ולא ברחתי, אלא שאני כל כך עסוקה (בעיקר עם שני הפורומים האחרים שלי, שאחד באמת שלי, ובשני אני הכותבת העיקרית). אז כרגע אני רק מציצה כאן לפעמים, קוראת מעט, אבל לא מספיקה להתעמק. מקווה לחזור לכאן (וגם לכתוב) בקרוב.

ובקשר לנושא השרשור, אם אפשר להוסיף בקטנה: לי אין יכולות כאלה מדהימות כמו לכם ולבחורות שבסיפורים האלה. אבל כן יש לי רצון לטפל. :)
לא בתור עבודה (בינתיים), אלא כמו כבר שנים אחדות - רק לעזור קצת כשאפשר לבני משפחה, לחברים, או פה ושם ל"סובלים מזדמנים" אם הם רוצים.

כלומר, רק מה שאני מרגישה שמתאים, בלי להתיימר לרפא, אלא להקל.

להשתמע ולהתראות,
מיכל.
 
הי מיכל


תהיתי היכן את, עם גישתך המתמוגגת
.
אני חושב שהרבה מאיתנו מתחילים בלטפל או להקל על הסביבה הקרובה.
אלו שמרגישים שהם רוצים להתמקד בכך, לוקחים זאת כעיסוק לחיים.
יש אנשים עם יכולות עמוקות (שהראשית בהם היא הקשבה לדעתי), שבאמת משאירים אותן בסביבה הקרובה.....כמוך נראה לי
.

טוב לראותך
לילה טוב.
 

מיכי 10

Member
תודה, חמוד!


הפתעת אותי! אתה לא יודע כמה אתה צודק בעניין ההקשבה.
זה בעצם הקטע החזק אצלי, אני חושבת.

למשל בשנים האחרונות של אמא שלי, אחי וגיסתי ואחותי (ואח"כ גם מטפלת פיליפינית מקסימה) טיפלו באמא שלי מבחינה מעשית. זה משהו שאני לא בנויה אליו. אבל אני הייתי לה לעזר בכיוון הנפשי, ולאוזן קשבת. וזה היה חשוב לה לא פחות. היא תמיד אמרה לי.
ואגב, היא היתה נורא ספקטית בענייני רפואה משלימה. אבל באיזה שלב היא כבר ביקשה בעצמה לפעמים רייקי. המורֶה שלי האחרון, לרייקי ולהילינג, מהקיבוץ בו היא חיה בשנותיה האחרונות, היה מטפל בה לפעמים, לבקשתהּ. ופעם הוא שאל: בשביל מה את צריכה אותי, יש לך את מיכל. ואז היא ביקשה וקיבלה טיפולים אחדים ממני. :)

לילה טוב ולהשתמע. :)
 
למעלה