יכול להיות חוסר ניכר שפתי ותקשורתי בלי להיות על הרצף?

[grayart]

יכול להיות חוסר ניכר שפתי ותקשורתי בלי להיות על הרצף?

רציתי לשאול אם מישהו מבין לגבי אבחנות.
אם ילד בן שלוש לא מדבר מילה ולא ממלמל וגם לא מבין שום גבר שמדברים אליו.
בנוסף הוא לא מפנה ראש כשקוראים בשמו, לא מצביע, לא עושה שלום, לא ביי ביי.
לא מתעניין באנשים בכלל, לא משחק עם ילדים בכלל, יושב במפגש מנותק ומשחק תמיד לבד.

ויחד עם זאת לא נראה שיש לו סימנים שקשורים לחלק ההתנהגותי מהDSM , אין רגישות יתר לקול, אור, מגע. אין חזרתיות או תנועות חזרתיות או תחומי עניין מצומצמים וכולי...

בקיצור משהו שנראה כאילו הוא בצורה מאוד נמוכה בכל מה שקשור לצד השפתי\תקשורתי\חברתי, וללא קשיים במה שקשור לצד ההתנהגותי(לפחות לפי נקודת מבטי הלא מקצועית כאבא שלו).

ילד כזה יאובחן על הספקטרום? יש אבחנה אחרת בDSM שמתאימה למצב כזה?
בהתחלה חשבתי אולי על SCD אבל כאן זה לא רק עניין של הבנת משמעויות חברתיות, אלה חוסר כמעט מוחלט בשפה ותקשורת מאוד מאוד מאוד נמוכה.

מישהו?

 

[TikvaBonneh]

אבחנה

גם נדב, בני הצעיר, היה ככה בגיל שלוש, אבל הפסיכולוגית בהתפתחות הילד תפסה אותו בתצפית שערכה בגן מנפנף באצבעותיו מול קרני השמש המגיעות מהחלון, רשמה V על תנועות סטריאוטיפיות, והוא אובחן בספקטרום. בעלי המשיך חודשים לקונן: איזה חוסר מזל שדווקא באותו יום הוא החליט לנפנף.
לגבי הצד ההתנהגותי, אני זוכרת מהאיבחון שאלות , שאולי יעזרו לך להבין במה מדובר.
לגבי ויסות חושי: האם הוא אוכל תפריט מגוון? לובש מכנסי גינס בלי בעיה?
לגבי הצמדות לרוטינות: האם לא נלחץ כשסדר היום משתנה? כשהולכים למקום שהוא לא מכיר?
ולגבי תחומי עיניין צרים: איזה משחקים אוהב לשחק? משחקי קופסה? משחקי כדור? בובות? מה אוהב לעשות בשעות הפנאי? גימבורי? בריכה? קולנוע?

 

[SMADAR55]

לא ציינת האם לקחתם אותו לאבחון.

אם לא, אני ממליצה לקחת ולתת לאנשי מקצוע לקבוע.
האם נעשתה לו בדיקת שמיעה? - אם לא, חשוב מאוד. דבר ראשון לפני הכל.
הספקטרום הוא מאוד מאוד רחב. כך שבהחלט יכול להיות ילד שבפרמטרים מסויימים לא ייראו סימנים מסויימים. יש הרבה מאוד ילדים "מבלבלים" שגם לאנשי מקצוע קשה לאבחנם. בני היה כזה והוא אובחן בגיל שנתיים................היו מצבים שתיקשר נפלא (למשל , כאשר היו מפריחים לו בועות סבון הוא היה פורץ בצחוק מתגלגל ומשתתף במשחק , במקרים אחרים היה עם עצמו מתנתק).
האם יש לו רתיעה ממירקמים מסויימים. לדוגמא- רתיעה מחול, פלסטלינה?
האם יש לו משחקים מסויימים שהוא כן משחק בהם שוב ושוב בדיוק באותו האופן בצורה חזרתית?
כשאתה כותב שהילד אינו מתעניין באנשים כלל- האם כלל אינו משחק ומגלה עניין בבני המשפחה? בגננת? האם אין אנשים/ ילדים שהוא נהנה לשחק / להשתובב איתם או בקירבתם?
איך קשר העין שלו? האם מתקשה להסתכל על האנשים שמשוחחים איתו?
האם כאשר אתם הולכים איתו בפארק / מקום פתוח הוא רץ קדימה מבלי להסתכל אחורה האם אתם הולכים אחריו?
האם יש לו בעיות מוטוריות כלשהן? האם הוא מגושם יחסית לילדים אחרים בני גילו? (מסורבל, נופל?)
איך הוא מגיב במקומות הומי קהל? לדוגמא- בעדלאידע, בבימת בידור ביום העצמאות או בקניון שמאוד עמוס באנשים?

 

[grayart]

התחלנו עכשיו תהליך אבחון

בתל השומר, מי שיקרא קצת אחורה ייראה שבררנו קודם על תל השומר, ובסופו של דבר אישרו לנו מהקופה (מכבי) לעשות שם את האבחון.
אף איש מקצוע לא ראה אותו, בינתיים רק נפגשנו עם העובדת הסוציאלית.
אבל בשבוע הבא יראה אותו רופא ופיזיוטרפיסטית, ובשבוע שאחרי פסיכולוג וקלינאית ואז כנראה זה יהיה זהו זה.
הפחד שלי זה שיתפסו לדברים חד פעמיים מקריים, כמו שתקווה כתבה שבדיוק ביום האבחון הבן שלה החליט לנפנף בידיו.
כי הוא נבדק לפני זה אצל פסיכיאטר, שלא פסק שום דבר, אבל היו כמה דברים שהרגשתי שהוא נתפס אליהם בצורה לא נכונה אולי.
אחד זה שהוא נתן לו קוביות אז הוא בנה אותם רק לגובה (ובבית הוא בונה כל מני דברים) .
וכשהוא קיבל פאזל עץ, גם כמו סוג של קוביות אז גם אותו הוא בנה לגובה במקום לנסות לפתור אותו, מה עוד שהוא גילה שבב עץ קטנציק בולט בקוביה והוא התעסק איתו, והרופא אמר איזו הערה לגבי זה.

החשש שלי שבגלל דברים קטנים כאלה ידביקו לו הפרעה קשה כמו ASD במקום פשוט לראות שיש לו עיקוב שפתי ותקשורתי.

 

[SMADAR55]

ראשית, ASD זו לא הפרעה קשה. זו לקות שהספקטרום שלה מאוד

מאוד רחב. הבן שלי על הספקטרום ולא הייתי מגדירה אותו כבעל הפרעה קשה. הוא ילד מקסים, חכם, שובה לב, בעל יכולות מאוד מאוד גבוהות בתחומים מסויימים, רגיש, נבון , משולב יפה בבית ספר ובתחומים מסויימים מאוד בעלי קשיים.

בכל אופן, באבחון מקצועי בעלי המקצוע מתחקרים לעומק את ההורים לגביהם ילדם (שאלון מעמיק + שיחה), המורה/ גננת ממלאה אף היא שאלון. הם מודעים לכך שאם נפגשים עם הילד פעם או פעמיים עלולים לפספס התנהגויות.

אתם מכירים בעובדה שיש לילד בעיה וזה מה שחשוב. הרבה יותר חשוב מאשר התווית שייתנו לבעיה "אוטיזם" או "עיכוב התפתחותי" או כל דבר אחר. מה שחשוב זה שאתם מודעים לך שיש לילד עיכוב בהתפתחות. כדאי וצריך לתת לו את הסיוע המקצועי שיעזור לו להתקדם. אם הילד כבר מקבל טיפולים פרא רפואיים אז מה טוב. אם לא, כדאי להתחיל לטפל בו (בדגש עם קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק).

אין כל כך מה לחשוש מהאבחנה שתינתן. אתם אלו שתחליטו מה לעשות איתה ולא משנה מה תהיה האבחנה. גם אם ימליצו לכם (ללא קשר לאבחנה) על שינוי במסגרת חינוכית או טיפולים מסויימים- זה הכל בגדר המלצה. אתם מחליטים !

 

[grayart]

עדכון ותגובה

עברנו כבר חצי תהליך אבחון...
ראה את הילד רופא התפתחותי ופיזיוטרפיסטית.
אצל הרופא הוא גם שאל אותנו שאלות , ואחת השאלות הוא אמר:" שהוא ראה שלילד היו נפנופי ידיים , והאם אנחנו מכירים דברים דומים אחרים מהבית , ואמרנו שלא.

אני לא ראיתי ולא הבנתי על איזה ניפנופי ידיים הוא מדבר, אבל תארתי לעצמי שעם העיין המקצועית שלו הוא רואה דברים שאנחנו לא רואים.
אז התקשרתי לפסיכיאטר הפרטי שהפנה אותנו לאבחון ושאלתי אותו לגבי ניפנופי ידיים.
הוא מצידו אמר שמדובר על תנועות סטריאוטיפיות, ושלילד אין בכלל שום תנועות סטריאוטיפיות.
הוא כן אמר שיש לו מאפיינים אובססיבים.

הרגיש לי קצת שאולי הרופא ראה את הקשיים המאוד ברורים מבחינה תקשורתית ושפתית, ואז ככה ניסה בכוח לחפש מאפיינים התנהגותיים שיתאימו לו לאבחנה.
בכל מקרה...
כפי שאת אמרת, אנחנו אכן מבינים שאין ספק שקיימת בעיה וקשיים שחייבים לטפל בהם.
זה יהיה לי חבל אם האבחון לא יהיה לגמרי מדוייק אבל זה פחות חשוב כרגע.
כשנגיע למסגרת החינוכית והטיפולית המתאימה נעשה הכול שיטופל לפי מה שיש לו או חסר לו בצורה הכי מדוייקת.

 

[מקהפקה]

איבחון

הי- הציר ההתנהגותי הוא רחב מאוד- והייתי סומכת על הפסיכיאטר אם ראה מאפיינים אובססייבים או תנועות סטריאוטיפיות. גם אצל הבן שלי הציר ההתנהגותי כמעט אינו קיים ביחס לציר התקשורתי- אבל הוא בהחלט שם. אני מזהה אצלך פחד מהאבחנה וכן את מסע ההכחשה שכל אחד

מאיתנו - כמעט- עבר ושכנע את עצמו. אבל - הילד הוא עם הרבה בעיות איך שאת מתארת וחייבים להכניס אותו למסגרת מתאימה ולטיפולים אינטנסיביים- ולצרכים אלה חייבים את האבחנה. אין מה לעשות. האוטיזם הוא ספקטרום - יש כאלה שהמאפיינים ההתנהגותיים חלשים מאוד יש כאלה שהם חזקים יותר - בצירוף עם הציר התקשורתי מקבלים אוטיזם- זו רק תווית. חייבים לטפל

 

[grayart]

אגב הבן שלי אוהב מאוד את מקה פקה...

הוא גם כמו מקה פקה , מאוד אוהב אבנים