ילדה בתהליך גמילה שלא הולכת לשירותים

[מקווה לטוב11]

ילדה בתהליך גמילה שלא הולכת לשירותים

שלום, יש לנו בעיה בגמילה, מקווה למצוא פה אמהות/הורים שיש להם מושג או שעברו משהו דומה.
לפני כחודשיים התחלנו תהליך גמילה מחיתולים לילדה בת שנתיים וחצי.היא התעניינה בשירותים, גילתה נכונות, הגננות בגן אמרו לנו שהיא מוכנה ושהן מתחילות גמילה ואנחנו זרמנו לגבי הבית. ההתחלה הייתה קשה, אבל כרגע, אחרי חודשיים הגענו למצב שאם לוקחים אותה באופן יזום לשירותים כל שעה אז היא לא מפספסת כמעט בכלל. הבעיות: 1-כשלוקחים אותה לשירותים היא לעיתים קרובות מתנגדת וצריך ממש להתאמץ לשכנע אותה. 2- כששואלים אותה אם יש לה פיפי או קקי, היא אומרת שאין לה, גם אם יש לה וגם אם דקה אחר כך בורח לה בתחתונים.
ההנחה שלי היא שלפחות חלק מהבעיה היא שכנראה יותר מעניין אותה לשחק מאשר ללכת לשירותים, אבל מה לעשות? כבר כמה שבועות היא תקועה בשלב הזה.מתיש...

 

[אורים כהורים]

כן, זה מוכר...

אני חושבת ממה שאת מתארת (וגם מהניסיון האישי שלי) שתהליך הגמילה הפך למטרה ולמשהו שצריך להצליח בו - גם להצליח לא לפספס וגם להצליח לסיים אותו.
אני מכירה את ההרגשה הזאת .... כשזיהיתי שזה מה שקרה לי (כאמא) ושיש לי איזשהוא רצון חזק של "מטרה" - הבנתי שעליי להרפות, ובעיקר להרפות מהמטרה.
&nbsp
מה שקרה אצלי הוא ש"נתקעתי" עם איזושהי חשיבה צרה של מטרה והצלחות וזה יצר המון מתח ולחץ ובעיקר רציתי שזה יהיה בדרך שלי כי אז אני מרגישה שיכולה לשלוט על התהליך... (כמובן שאת זה הבנתי בדיעבד. לא קל "לפגוש" את זה באותו הרגע..)
כמובן שזה לא עבד.
&nbsp
אז אחרי שירדו לי האסימונים וגם אחרי שקצת "נשבר" לי הלב על כל מה שהיה.. החלטתי להרפות. ואז תוך כדי המצב החדש שנוצר הבנתי שהמטרה היא לא גמילה אלא שילד ילמד להכיר את עצמו, את גופו ואת היכולות החדשות שלו. אם זה קורה בדרך לגמרי אחרת ממה שתיכננתי ורציתי, ואם זה לוקח זמן - זה לגמרי לא תלוי בי. תחושת השליטה שחשבתי שיש לי כמובן הייתה מזויפת ושוב, הבנתי את זה אחרי.
&nbsp
אז זה ככה שיתוף אישי שלי. אולי תזדהי ואולי לא, בכל מקרה ההמלצה שלי היא אותו הדבר - להרפות. לא צריך לשכנע ילד ללכת לשירותים, מכסימום יהיו פיספוסים , וגם אם יהיו הרבה זאת עדיין הצלחה! כי הדרך היא זאת שחשובה , וההרגשה הטובה של הילדה חשובה, וההרגשה הנעימה שלכם ההורים חשובה (גם כי זה יכול לקחת עוד זמן וזה לא אומר שיש כאן כישלון), ומערכת היחסים בינכם אל הילדה - חשובה.
תשמרו על האנרגיות של כולכם ושימשיך לכם מתוך קלות.

 

[Pixelss]

הדעה שלי

בראיה שלי לא גמלתם אותה אלא הרגלתם אותה שאתם לוקחים אותה לשרותים.
בגישה הזאת היא לא מפספסת כי ההליכה לשרותים תלויה בכם.
בגישתי כמו שאורים כהורים כתבה צריך לשחרר.
להסביר לה שמהיום הצרכים שלה הם באחריותה, גם אם "תפספס" לא צריך להתרגש אלא להגיד בלי כעס "פעם הבאה כשיש לך צרכים תגידי לנו ונלך לשרותים".
בין לבין כן מומלץ להגיד ולהזכיר "כשיש לך פיפי/קקי נלך לשרותים", אני הייתי נמנעת מלשאול מפורושות "יש לך פיפי" או להגיד "אני רואה שיש לך פיפי" כי המטרה היא שהילדה תזהה לבד ותדע להתריע.
הפעמים היחידות שבהם יזמתי אני הליכה לשרותים היא לפני יציאה מהבית ובמקרים האלה הייתי מסבירה בעדינות שלפני יציאה מהבית מומלץ ללכת להתרוקן גם אם לא מרגישים את הלחץ של הפיפי והייתי מבקשת ללכת לשרותים לפני היציאה וגם אז לא הייתי לוקחת אלא מבקשת מהילד ללכת.
&nbsp
זה דורש ממכם לשחרר ולהרפות לגמרי, גם מהאחריות וגם להיות רגועים ומוכנים לנקות ולחזור אחרי הדברים שוב ושוב.
באופן אישי אני גם נמנעתי מלהתלב בפניהם על ההצלחות אלא לשבח בטון רגוע בדיוק כמו הטון שבו אמרתי לא נורא על הפיספוסים.
&nbsp
&nbsp