ילדה בת חצי שנה וילד בן 2.10

helinkad

New member
ילדה בת חצי שנה וילד בן 2.10

מיכל שלום, רציתי להתייעץ איתך לגבי שניי ילדיי, הבת שלי בת חצי שנה מיום היולדה היא פשוט לא מוכנה ללכת לאף אדם אחר מלבד אליי היא ממש צמודה אלי וברגע שאני מניחה אותה על המזרן אם אני אצא לה מטווח הראייה היא פשוט בוכה זה ממש מנטרל אותי מכל תפקוד. אני רוצה לציין שהיא עדיין איתי בבית ותיכנס לגן רק בספטמבר הקרוב כשאחזור לעבודה. מה לעשות? אם אני נותנת לה לבכות (למשל כדי לטחון לה פירות) היא פשוט לא נירגעת עד שאני לא מגיעה אליה.... האם זה כבר פינוק? או שכל עוד היא צריכה פשוט לתת לה.. אני חוששת שאולי אני יעשה כרגע טעות איתה שפשוט תהפוך אותה לתלותית... אך עדיין היא קטנה מאוד.. נא עזרתך. לגבי בני בן ה- 2.10 אני מנסה לגמול אותו מטיטולים אך זה לא מצליח לי, כל הפרסים שנתתי על עשייה בשירותים לא עזרו וגם לא העידוד, קניתי לו את המדרגות לשירותים והוא התלהב מזה ועשה בשירותים וכשהורדתי לו את הטיטול ושמתי לו תחתונים הוא פשוט לא הפסיק לפספס והוא לא ביקש פעם אחת לשירותים עד שפשוט ביקש ממני טיטול ואמר שהוא לא רוצה תחתונים... אני לא רוצה לדחוק אותו כך שבסוף אני יעשה את ההיפך ויגרום לו להתאפק ולא לעשות בכלל אבל הוא כבר ילד גדול וגם כלכלית זה לא כל כך קל... מה השיטה האם יש דרך? האם פשוט לתת לו להמשיך לפספס או להרפות ולתת לו להיות עם טיטולים עד שפשוט יחליט בעצמו להסיר אותו.. אודה לתשובתך תודה רבה.
 
60 שניות על כבוד לתהליכי התפתחות הדרגתיים...

שלום רב, בקשר לביתך בת החצי שנה, אני מציעה לך להתחיל בהדרגה לחבב עליה דמויות נוספות אב, סבא, סבתא... ... בשנה הראשונה לחייהם מפתחים ילדים את תפישת העולם שלהם לגבי בני אדם אחרים: האם ניתן לסמוך ולתת אמון בבני אדם או עליה לחשוש ולחשוד באחרים. גישתך תשפיע על התפתחות השקפת עולמה. תינוקות זקוקים לביטחון. חשבי על פרויקט מתוכנן : בשלב א' את איתה ועם עוד אדם מבוגר. בשלב ב' כאשר הדמות תהיה מוכרת לה, תתחילי להתרחק בהדרגה בהתחלה בתוך אותו חדר כאשר את בטווח ראייה ורק בשלב מאוחר יותר תצאי מהחדר בהתחלה לשתי דקות ותגדילי את הזמן בהדרגה. בנוגע לבנך, יש שתי אפשרויות ואולי השילוב בין שתיהן היא התשובה לקיפאון תהליך הגמילה: א. נדמה לי שהתחלת את תהליך הגמילה בעיתוי לא מתאים כי 1. בנך עוד לא היה מוכן ובשל. 2. בשלב שבנך עובר עוד תהליך הסתגלות מורכב לאחות, שנמצאת כל הזמן על הידיים שלך. ב. גמילה הינה תהליך של התפתחות טבעי. ילדים רוצים להיגמל. חשוב להשתמש במוטיבציה הפנימית שלהם ולא לבסס את הרצון שלהם על תגמול חיצוני כמו פרסים. הדרכה לגבי גמילה תוכלי למצוא אם תדפדפי קצת ותקראי תשובות שלי בפורום. בברכה, עינת גבע.
 

helinkad

New member
בהמשך לתשובתך...

עינת ראשית כל רציתי להגיד לך תודה רבה על תגובתך המהירה ואכן אקח לתשומת ליבי.. לגבי בתי הקטנה אני רוצה לצייין שמגיל שבועיים אני פעמיים בשבוע הייתי בלימודים מ- 16:00-21:00 עד גיל 4 חודשים והיא הייתה עם אבא שלה ועם סבא וסבתא שלה.. אבל הם פשוט היו מספרים לי שהיא לא מפסיקה לבכות מה שאיתי לא היה קורה ולא היה לי ברור על מה הם מדברים.. אני לא פעם אחת השארתי אותה בידי בן משפחה גם בנוכחותי ועד שהיא לא עברה מידיו אלי היא פשוט לא נרגעה כך שבלי לרצות עשיתי את מה שאת מציינת, והשארתי אותה גם אצל גיסתי לשעתיים כי הייתי צריכה ללכת לסידורים וגיסתי פשוט אמרה לי שמהשנייה שהלכתי היא לא רגועה.. האם יש לך אולי עוד דרך לעזור לי או שהפתרון שאני יכולה לחשוב עליו הוא פשוט עם כניסתה לגן בספטמבר הקרוב? תודה רבה רבה.
 
הפתרון כניסה לתהליך נבון וליווי רצוף וסבלני..

שלום רב, בחודשי החיים הראשונים זקוקים תינוקות לדמות קבועה כדי להרגיש מוגנים ובטוחים. יש חשיבות לתהליך ההיפרדות מחושב ומודרג. הילדה חוותה בחודשים הראשונים לחייה מעברים בין מספר דמויות. נכון, אלה אבא, סבא, סבתא ובני משפחה. מבחינתה אלה היו כנראה מעברים מהירים ועודפים. בתך זקוקה כרגע לעזרה. היא צריכה חווייה מרפאה,היא זקוקה לרצף חוויות אשר ייטעו את האמון בנפשה שהיא יכולה לסמוך על בני אדם.
 

helinkad

New member
לא הבנתי...

עינת היי, שוב תודה על תגובתך אבל לא ממש הבנתי מה העזרה או החוויה שאני צריכה להקנות לה... האם עצם זה שהיא נכנסת לגן יעזור לה? אודה לתשובתך..
 
דמות אחת קבועה ...

שלום יקירה, מזמינה אותך לקרוא שוב את דבריי לאט ובשקט. ואני חוזרת התינוקת זקוקה לדמות אחת קבועה שתטפל בה. המעברים הרבים הקשו עליה וערערו את בטחונה. בברכה, עינת גבע.
 
למעלה