ילדה בת 3 וסבתא שנפטרה - מה לספר?

[michel39michel]

ילדה בת 3 וסבתא שנפטרה - מה לספר?

היי
יש לי ילדה בת 3.5 וסבתא שלה נפטרה. עד עכשיו אמרתי לה שהסבתא לא מרגישה טוב והרופא מטפל בה (היות ועד לא מזמן היא אושפזה בבית החולים מספר שבועות) ועכשיו רק אמרתי לה שהסבתא נסעה רחוק לרופא אחר שיטפל בה. היא לא שואלת יותר מדי שאלות ורק פעם אחת שאלה וזה מה שעניתי וזה סיפק אותה.
האם יש נזק בזה שאני אומר לה שנסעה רחוק לרופא או שצריך ממש להסביר מה זה "איננו" ובעצם את עובדות החיים? האם זו הסתרה שפוגע במשהו?

 

[גרא.]

michel13mifhel,תחילה,קבלי את ניחומי,למות

הסבתא.אירווינג יאלום,מתיחס לכך בצורה הבאה."ילדים בגיל הרך,אינם יכולים להבחין בהבלחות
הכליון הסובב אותם,חרקים,עלים,וחיות מחמד מתים.סבים וסבתות נעלמים.הורים אבלים.ילדים עשויים
פשוט להתבונן ולתהות ולאור הדוגמאות של הוריהם,לשתוק.אם הם מבטאים את חרדתם בגלוי,הוריהם
מרגישים אי נוחות רבה,ומנסים למצוא מילים מרגיעות או משכיכות חרדה,בכל מיני מעשיות מכחישות מוות
על חזרה לחיי נצח בגן עדן ופגישה מחודשת.פחד המוות,כותב יאלום,יורד מגיל 6 עד גיל ההתבגרות.
מה עושים באופן מעשי,ואיך מספרים לילדה,כדאי לקרוא בספרה של פרופ שרה סמילנסקי,"תפיסת המוות
בעיני ילדים קטנים {עד גיל 6 חלק ב'}.שלא תדעו צער עוד.
http://www.gilrach.co.il/2013/02/תפיסת-המוות-בעיני-ילדים-3-6/

 

[בחיק החיות]

התמודדות עם מוות

ראשית, צר לי לשמוע על אובדנכם. אני מניחה שאין זו תקופה קלה עבור אף אחד מבני המשפחה....

ולשאלתך - לפי תפיסתי,הסתרה היא לעולם תהיה דבר שיפגע בטווח הרחוק,במיוחד אם הילדה הייתה קרובה לסבתה,אבל גם אם לא - זו הזדמנות עבורכם להתחיל לגעת בנושא חשוב מאוד בחיינו - אובדן (שאגב, תקף לא רק במקרה של מוות,אלא זהו תהליך שאנו עוברים גם באובדנים אחרים לאורך השנים).
ההסבר לא רק יתן לה הבנה של ה"אין" אלא גם יראה לה שיש לגיטימציה להיות עצובים, לשוחח על דברים שמעוררים בנו רגש חזק וכיוב',וזה בעל ערך לא פחות.

אני מצרפת הודעה נרחבת שכתבתי בעבר בעקבות התמודדות המטופלים שלי עם מוות של אחד מבעלי החיים במרחב. יש שם הסבר מה עובר על ילד בגילה של בתך כאשר עליו להתמודד עם"סוד" (=משהו שקורה אבל לא מדברים עליו).
https://www.facebook.com/notes/בחיק...התמודדות-ילדים-עם-אובדן-ומוות/303261189771425

מקווה שלא תדעו עוד צער

 

[michel39michel]

אסביר את דעתי

אם רוצים לספר את האמת אז האמת היא שכשאדם מת עושים בור, זורקים אותו פנימה ומכסים בחול. השאלה האם ילדה בת 3 צריכה להיחשף לברוטליות כזאת שגם לי קשה לשאת?

חצאי אמיתות כגון "נמצא בשמיים" (במיוחד אלה שאומרים "הוא עושה שלום מהשמיים" או "נפגש בגן עדן עם...") זה סוג של הונאה. לדעתי זה שקול לומר שהיא טסה למקום רחוק. מה שאני מנסה להגיד זה או שחושפים את האמת הנכונה וההגיונית אפילו שהיא כואבת או שמכניסים סיפורי פנטזיה לא הגיוניים שיכסו על זה ואז זה לא משנה אם זה שנפטר כרגע בשמיים, על הירח או בארץ רחוקה. מה זה בכלל איננו? איך ילד מבין מה זה "אף פעם לא תחזור" ומה ההבדל בינו לבין "עוד הרבה זמן תחזור"? אני לא בטוח שיש לה מושג מדוייק של זמן בכלל.

כנראה שבגיל 5-6 בערך צריך לספר את האמת מה קורה כשמישהו מת.

 

[גרא.]

michel39michel,כדאי שתקראי את ספרה של פרופ'

שרה סמילנסקי,"תפיסת המוות בעיני ילדים קטנים" (חלק א'),ספר שיבהיר
ויסביר לך את הסוגיה.אגב מושג הזמן אצל ילדים,מתחיל להיות נהיר להם ככל שהזמן חולף.אם מספרים
מעשיות לילדים כמו שסבא בשמיים,או בארץ רחוקה,הילד יכנס להמתנה חסרת תוחלת שהוא יחזור.
והוא עלול לבטא משאלות לבקר אצל הסבא הנעדר,במקום הימצאו.ילד רואה כלב שעשועים מת ונעלם,
רואה עלים מצהיבים ונושרים מהעץ בשלכת,וזה מחזק קבלת המוות כעובדה,אצלו.

 

[בחיק החיות]

מדבריך נשמע לי שלא קראת את הקישור שצירפתי

אומרים את האמת. לא מספרים סיפורי פנטזיה או השערות מיסטיות(כגון הוא בשמים - אמירה שאגב, יכולה לגרום לחרדה כשהילד חושב שהמת עוקב אחריו כל הזמן למעלה).
כשאנו מספרים שמישהו מת לא חייבים להוסיף תיאור של מה עושים עם הגופה שלו - אבל בהחלט יכול להיות שהיא תשאל, וכן, זה חלק מהאמת.אני חושבת שאת תגלי שהקושי הגדול באמת הזו - הוא שלך, ולא שלה.ילדים לרוב מקבלים את הדברים כמו שהם.
מה שכן - כפי שמצויין בפוסט שצירפתי לך בהודעתי למעלה - חשוב מאוד להסביר לה על 5 היבטי המוות (כלומר, מי שמת לא חוזר לחיים וכ'ו כדי שלא תחשוב שכשקוברים מישהו הוא יכול להרגיש את זה או לחזור לתחיה - מה שאכן יכול להלחיץ)

בקישור שצירפתי יש גם המלצה על 2 ספרים שאפשר לקרוא עם הילד - אחד שמסביר את הפן הקוגניטיבי/גשמי של המוות (כל מי שחי סופו למות וכ'ו) ואחד שנוגע בפן הרגשי - שאינו פחות חשוב

 

[ladybug4NLP]

ממתי מת בישראל "זורקים לבור?

כנראה (ב"ה) מזמן לא היית בלוויה