ילדה בת 9 שלא מקובלת בכיתה ומרגישה שלא
"מחשיבים אותה" (ככה היא אמרה).
בכיתה ג' של הבת שלי יש הרבה בנות מאוד פלפליות ודומיננטיות. יש מן קבוצה/גרעין של בנות שהן במרכז. בעצם זה בערך חצי מהכיתה של אותן בנות. הבת שלי בעיקרון שייכת לאותה קבוצה, אחרי הרבה מאמצים, כמו להזמין כל הזמן חברות הביתה, ללכת ביחד עם אותן בנות לחוג, להתחבר לאמהות של אותן בנות. כמובן שהכל בכיף והבת שלי אוהבת שהבנות האלה באות וללכת אליהן.
מה שכן כשיש איזה משחק שצריך לבחור מי תהיה בקבוצה, אז הבת שלי תמיד נבחרת אחרונה, כאילו היא בעדיפות אחרונה.
היא ילדה טובה, שקטה וקצת "סגורה" ביחס לשאר הבנות.
גם אני רואה כשהן ביחד היא הרבה פעמים מתביישת ועומדת בצד, לא תמיד כמובן. וגם שמתי לב לא כל כך מתייחסים אליה.
לדעתי הבעיה פשוט שהבת שלי קצת יש בעיות בלהתקשר, היא לא יודעת מה להגיד, איך לנהוג. אפילו פעם באנו לחוג ואמרתי תגשי לכל הבנות והיא לא רצתה. אמרתי לכי דברי איתן גם, אבל היא אמרה שהיא לא יודעת על מה לדבר איתן.
אני גם מרגישה קצת שרוב הבנות בכיתה נורא בוגרות כאלה כבר, והבת שלי יותר ילדודית קצת ופחות דברנית.
אפילו מישהי מהכיתה פעם אמרה לה שהיא משעממת ולא כיף איתה.
היא כן אוהבת להזמין אותן והן נהנות לבוא, אבל פחות מזמינות אותה ובבית הספר םחות מתייחסות אליה מהבנות האחרות.
מה אתם מציאים, האם להמשיך להפגיש אותה עם אותן בנות ואז אולי תשתפשף או עדיף שלא, כי אז זה מוריד לה בטחון. היא בעיקרון כן רוצה הרבה פעמים ללכת לשם.
מה אפשר לעשות?
סליחה על האורך...
"מחשיבים אותה" (ככה היא אמרה).
בכיתה ג' של הבת שלי יש הרבה בנות מאוד פלפליות ודומיננטיות. יש מן קבוצה/גרעין של בנות שהן במרכז. בעצם זה בערך חצי מהכיתה של אותן בנות. הבת שלי בעיקרון שייכת לאותה קבוצה, אחרי הרבה מאמצים, כמו להזמין כל הזמן חברות הביתה, ללכת ביחד עם אותן בנות לחוג, להתחבר לאמהות של אותן בנות. כמובן שהכל בכיף והבת שלי אוהבת שהבנות האלה באות וללכת אליהן.
מה שכן כשיש איזה משחק שצריך לבחור מי תהיה בקבוצה, אז הבת שלי תמיד נבחרת אחרונה, כאילו היא בעדיפות אחרונה.
היא ילדה טובה, שקטה וקצת "סגורה" ביחס לשאר הבנות.
גם אני רואה כשהן ביחד היא הרבה פעמים מתביישת ועומדת בצד, לא תמיד כמובן. וגם שמתי לב לא כל כך מתייחסים אליה.
לדעתי הבעיה פשוט שהבת שלי קצת יש בעיות בלהתקשר, היא לא יודעת מה להגיד, איך לנהוג. אפילו פעם באנו לחוג ואמרתי תגשי לכל הבנות והיא לא רצתה. אמרתי לכי דברי איתן גם, אבל היא אמרה שהיא לא יודעת על מה לדבר איתן.
אני גם מרגישה קצת שרוב הבנות בכיתה נורא בוגרות כאלה כבר, והבת שלי יותר ילדודית קצת ופחות דברנית.
אפילו מישהי מהכיתה פעם אמרה לה שהיא משעממת ולא כיף איתה.
היא כן אוהבת להזמין אותן והן נהנות לבוא, אבל פחות מזמינות אותה ובבית הספר םחות מתייחסות אליה מהבנות האחרות.
מה אתם מציאים, האם להמשיך להפגיש אותה עם אותן בנות ואז אולי תשתפשף או עדיף שלא, כי אז זה מוריד לה בטחון. היא בעיקרון כן רוצה הרבה פעמים ללכת לשם.
מה אפשר לעשות?
סליחה על האורך...