ילדה טובה

ronitfin

New member
ילדה טובה

יש לי ילדה מקסימה בת שנתיים. היא מדברת מקסים! שרה שרים שלמים ומספרת סיפורים (גם מהספר, היא זוכרת) שבוע שעבר היא החלה לגמגם. כך פתאום בלי שקרה ב``ה שום דבר מיוחד בבית. בקשתי כמובן מבעלי שלא יתיחס לכך, ולא הערתי לילדה. אבל.. הגמגום נמשך. גם נושאים בהם התשובה ברווה לילדה לחלוטין (כמו איך קוראים לגגנת ששלך) כשראיתי שחלף שבוע ללא כל תמורה, פניתי לגננת ושאלתי אותה אם ארע דבר מה מיוחד בגן, אם הילדה נבהלה, היא אמרה ששום דבר מעין זה לא ארע, הסברתי לה מדוע שאלתי, טלהפתעתי גיליתי שבגן הילדה מדברת רגיל, כשחזרתי, גם ליד הגגנת היא התחילה שוב עם הגמגום. למה? מה אפשר לעשות? בברכה רונית
 

לורה..

New member
בעיה דומה

היי... לאחיין שלי,בן גילה של ילדתך,אותם הסימפטומים....גימגום ולסירוגין דיבור תקין.כאשר אחותי ניגשה עם זה לרופא...נאמר לה שרק מעבר לגיל 4-3 מטפלים ע``י קלינאית תקשורת..ובגילאי שנתיים-שלש הילדים מתקשים לשמור על רצף דיבור וזה מגיע לעיתים לידי גימגום,ההתרגשות אף מגבירה את הגימגום... בקיצור...אין צורך לעשות כלום... בשפה הרפואית זה נקרא גימגום ``פיסיולוגי``... אז...תהני מילדתך .... מקווה שעזרתי קצת לורה
 
רונית

יש איזה סגולה ממש נפלאה לזה- בדוק זה עובד... רק צריך להתמיד במשך איזה שבועיים משהו.. רוצה?
 

לי28

New member
רונית... עברתי את זה

עברתי את זה יקירה, אכן הרגשה נוראית, פתאום חוסר אונים. בני הגדול שהיום בן 4 התחיל לדבר בגיל מאוד מוקדם (הכל עשה מהר מדי) ופתאום לפני שנתיים בערך התחיל לגמגם, נלחצנו, נבהלנו, רצנו לכל מי שאפשר נאחזנו בכל אמונה, דיברנו בשקט בבית, אבל שום דבר לא עזר. היום זה חלף לבד, כפי שהבטיחו לי - יודעי דבר הסבירו לי שפשוט המח חושב מהר מדי לעומת יכולת הדיבור וזו התוצאה. היום לעיתים אם הוא מתרגש ורוצה להגיד משהו, משהו נבון ובעל ערך אז הוא יכול את המילה הראשונה למשוך קצת (יכול להשמע כגמגום) ואז אנחנו אומרים לו רגע חמוד תדבר לאט, הוא עוצר ואז הכל מסתדר לו, כל הדיבור יוצא כמו שצריך. אז אולי כבר מגיל כזה תבקשי ממנה שתדבר לאט... תראי לה כמה שאת רוצה להקשיב לה וכמה שאת תמיד קשובה לה ושתדבר לאט יותר... שלך לי28
 
מצטרפת לשאר התגובות...

בני בן השלוש גם עבר את תקופת הגמגום שלו לפני כמה חודשים. בהתחלה זה נורא עיצבן אותנו,כי הרי אנחנו יודעים שהוא יודע לדבר יפה. בגן הוא לא עבר שום טראומה,וכמובן גם לא בבית. אך לאחר מספר שבועות זה עבר כלא היה. אז לדעתי זה פשוט יעבור עם הזמן,פשוט אל תתיחסי.
 
למעלה