O.K ליאת את מתארת../images/Emo24.gif
משהו מאוד אופיני. פעמים רבות הורים לילדים בגיל הזה אומרים:"בקושי בן שנתיים וחצי, וכבר הוא מתחיל לעשות לנו בעיות ודווקא בבוקר כשהכל ממהרים, דווקא אז מתחילות המלחמות". בעצם ,ממה שאת מתארת קיימת בבית אווירה של מאבקי כוח. וכשיש מאבקי כוח יש נסיון של האחד לנצח ולהביס את השני. במצב כזה, בתך תופסת בטעות, שרק אם היא חזקה היא בעלת ערך, שעל מנת להיות שווים בעולם חשוב להיות חזקים כי רק החזקים הם גדולים והחלשים הם קטנים .ועל סמך התפיסה ,הפרוש והרגש שניתן לבתך על המציאות הסובבת אותה, היא פועלת, הגם שזה לא באופן מודע. עלייך להבין, שבתך אינה פועלת נגדך אלא בעדה. היא כאילו אומרת:"אני צריכה להיות שייכת למשפחה אין לי מקום אחר בעולם. אםלא מצאתי דרך חיובית לעשות את החיים נעימים- ע"י תרומה ,מועילות ושיתוף פעולה- אני חייבת לעשות זאת בדרכים אחרות. לכן חשוב: לאפשר לה להיות חלק ממה שקורה בבית ע"י כך שתאפשרי לה לתרום בבית, לעזור בדברים שהיא יכולה בהתאם לגילה כמו:לשים מפה על השולחן, לשים עיתונים במקומם וכדומה... לא להיכנס לעימותים. חשוב שתעשי לך סדר עדיפויות של דברים שחשובים לך עליהם את לא מוכנה לוותר ,לעומת דברים שחשובים פחות בהם ניתן לוותר לטובת היחסים הטובים. כך גדל הסיכוי שההתנהגויות המפריעות יקטנו, ושתחושת הכוח לא תהווה תנאי להרגיש שוות ערך. אינני מתכוונת שצריך להיכנע, במיקרים כמו ציחצוח שיניים אפשר לומר: השיניים מוכרחות להיות מצוחצחות. את יכולה לבחור אם את רוצה לעשות זאת בצורה נעימה לבדך או איתי, או שאת מחליטה שזה יעשה בצורה לא נעימה, ובמיקרה כזה אני מאוד מיצטערת, אצטרך לקחת אותך לאמבטיה ולצחצח לך שיניים. לתת לה את האפשרות לבחור. נישמע לך??? תרי