ילדה לא ממושמעת

ליאת 21

New member
ילדה לא ממושמעת

יש לי ילדה בת 2.4 (הבת הקטנה) והיא ממש לא מקשיבה לי ולא לאבא שלה, כל דבר היא אומרת לא רוצה ולא רוצה , מה עושים?
 
ברוכה הבאה ליאת../images/Emo24.gif

ראשית, אני שמחה על הצטרפותך לפורום זה. לפי התיאוריה האדלריאנית התנהגות האדם הנה התנהגות מטרתית, דהיינו התנהגות המכוונת להשגת מטרה.מטרת העל היא הצורך הבסיסי הטמון בכל אחד והוא הצורך להרגיש תחושת ערך ושייכות. את כותבת ,שבתך אינה מקשיבה לך ולאביה. נשאלת השאלה האם בפנטזיה ההורית שלך תפקידך ההורי הוא להביאה לידי כך שתבצע את מבוקשכם? האם תפקידך ההורי הוא להעניק לה כלים להתמודד עם משימות החיים? אז קודם כל זוהי נקודה למחשבה. בנוסף, אבקשך לתאר לי סיטואציה כלשהי הממקדת ומתארת את דברייך. הדבר יעזור לי להבין מה קורה בסיטואציה: כיצד את מגיבה? מה את מרגישה כשזה קורה? כיצד בתך מגיבה? מצפה לתגובה על מנת לעזור. תרי
 

ליאת 21

New member
מצב לדוגמא

בבוקר שקמים היא לא רוצה להתלבש לגן, לא רוצה לצחצח שיניים, ורוצה רק להשתולל, ואני מבקשת ממנה יפה ואומרת לה בואי בבקשה להתלבש והיא עונה לא רוצה! עד שלבסוף זה נעשה בכח. אני כבר ממש מיואשת ויוצא שכל בוקר זה עם צעקות ומריבות ול ח ץ !!!! הצילו!!! בבקשה נסי ליעץ לי מה אפשר לעשות. ליאת
 

בת ה י ם

New member
בוקר ../images/Emo5.gif

גם עלי עבר בוקר כזה....... רק שאצלי היא בת 5.5 ...... ב 8:15 מצאתי את עצמי נכנסת לאוטו מחייגת לבעל ופשוט.....בוכה בצהריים תזרח ה
ואצלי יתבהר.....
 
בת הים מקווה שתשובתי לליאת../images/Emo24.gif

תיתן גם לך כיוון מסויים. חשוב במיקרים כאלה להחליט על דרך פעולה ולהיות עיקביים. תרי
 
O.K ליאת את מתארת../images/Emo24.gif

משהו מאוד אופיני. פעמים רבות הורים לילדים בגיל הזה אומרים:"בקושי בן שנתיים וחצי, וכבר הוא מתחיל לעשות לנו בעיות ודווקא בבוקר כשהכל ממהרים, דווקא אז מתחילות המלחמות". בעצם ,ממה שאת מתארת קיימת בבית אווירה של מאבקי כוח. וכשיש מאבקי כוח יש נסיון של האחד לנצח ולהביס את השני. במצב כזה, בתך תופסת בטעות, שרק אם היא חזקה היא בעלת ערך, שעל מנת להיות שווים בעולם חשוב להיות חזקים כי רק החזקים הם גדולים והחלשים הם קטנים .ועל סמך התפיסה ,הפרוש והרגש שניתן לבתך על המציאות הסובבת אותה, היא פועלת, הגם שזה לא באופן מודע. עלייך להבין, שבתך אינה פועלת נגדך אלא בעדה. היא כאילו אומרת:"אני צריכה להיות שייכת למשפחה אין לי מקום אחר בעולם. אםלא מצאתי דרך חיובית לעשות את החיים נעימים- ע"י תרומה ,מועילות ושיתוף פעולה- אני חייבת לעשות זאת בדרכים אחרות. לכן חשוב: לאפשר לה להיות חלק ממה שקורה בבית ע"י כך שתאפשרי לה לתרום בבית, לעזור בדברים שהיא יכולה בהתאם לגילה כמו:לשים מפה על השולחן, לשים עיתונים במקומם וכדומה... לא להיכנס לעימותים. חשוב שתעשי לך סדר עדיפויות של דברים שחשובים לך עליהם את לא מוכנה לוותר ,לעומת דברים שחשובים פחות בהם ניתן לוותר לטובת היחסים הטובים. כך גדל הסיכוי שההתנהגויות המפריעות יקטנו, ושתחושת הכוח לא תהווה תנאי להרגיש שוות ערך. אינני מתכוונת שצריך להיכנע, במיקרים כמו ציחצוח שיניים אפשר לומר: השיניים מוכרחות להיות מצוחצחות. את יכולה לבחור אם את רוצה לעשות זאת בצורה נעימה לבדך או איתי, או שאת מחליטה שזה יעשה בצורה לא נעימה, ובמיקרה כזה אני מאוד מיצטערת, אצטרך לקחת אותך לאמבטיה ולצחצח לך שיניים. לתת לה את האפשרות לבחור. נישמע לך??? תרי
 

ליאת 21

New member
את צודקת אבל בכל זאת....

בעיקרון את מאד צודקת אבל בשטח זה מאד קשה ליישם. למדתי "פטנט" אני פשוט לוקחת אותה בלי לשאול אותה, להתלבש על מיטתי, ומלבישה אותה. בבית היא עוזרת לי המון וגם אחיה הגדול (בן 5) עוזר. אם זה לסדר את המיטה (ביחד כמובן), לסדר את הסלון מצעצועים, לתלות כביסה, ואפילו לנקות את השולחן. את רואה שהיא פעילה וכן עוזרת, אבל תמיד שאני קוראת לה לבוא היא אומרת :" ל א ר ו צ ה!!!". למשל היום בבוקר אמרתי לה שנורא קר בחוץ וכדאי שנילבש את המעיל, גם אחיה לבש מעיל וגם אני, אבל היא לא רצתה, וכך היא הלכה ללא מעיל. ובכן מה לעשות בל זאת? תודה תודה תודה ליאת
 
למעלה