ילדה עם פיגור ובעיית קשב וריכוז

tutiris

New member
ילדה עם פיגור ובעיית קשב וריכוז

שלום לכולם! אני סטודנטית לריפוי בעיסוק ובזמן הלימודים אני עובדת בחונכויות. שאלתי היא לגבי ילדה בכיתה א' המאובחנת עם פיגור קל והפרעת קשב וריכוז. בין השאר, אני אמורה לעזור לה בשיעורי בית. היא לוקחת ריטלין, אך עד שאני מגיעה, השפעתו מזמן פגה. כשאני עובדת איתה, לפעמים היא מסרבת להכין שיעורי בית. היא מסוגלת לעשות את אותם דברים על סתם דפים או לוח מחיק, אך מסרבת לעשות את דפי העבודה מבית-הספר. בפעם האחרונה גם לא הסכימה לכתוב על סתם דפים. היא מאבדת את הריכוז מאוד מהר. ניסיתי להפעיל אותה מוטורית מעט לפני שנשב, אך זה עבד פעם אחת בלבד. בפעם האחרונה, היא רצתה ללכת לקנות ממתק. הוריה הבטיחו לה שאם תעשה שיעורים, יסכימו. לאחר זמן רב מאוד מאוד, היא עשתה משהו מינימלי ויצאנו. אז היא פתאום החליטה שהיא רוצה ללכת לבד, ואז פתאום רצתה להזמין חברה, אח"כ שוב רצתה ללכת לבד... הוריה סיפרו שגם כשהזמינו חברה, היא ישבה עם החברה זמן קצר ואז היא עברה לשחק לבד במחשב ודברים אחרים, והחברה לא רוצה יותר לבוא... כיצד ניתן לעבוד איתה על שיעורי בית? כיצד ניתן לעבוד על ריכוז? מה ניתן לעשות, כרגע, כל עוד היא לא עם ריטלין? תודה מראש!
 

מורקי ס

New member
שלום לך

ראשית כל חשוב שהפגישה שלכם תהיה מובנית, ידועה מראש אך עם אפשרות בחירה של הילדה. מה ש6ני אוהבת לעשות עם ילדים בסגנון אותו את מתארת זה להקדיש את 5 הדקות הראשונות של הפגישה לתכנון הפגישה. אני מכינה מראש תמונות עם הדברים שאנו רגילים לעשות- דף עם עיפרון(משימת כתיבה), צבעים (דף צביעה) ילדה נותנת יד למבוגר (הליכה לטיול) מספריים(משימת גזירה) כדור (משחק כדור) חיות (הליכות חיות) וכו' תשתדלי להוסיף גם דברים שאת יודעת שהיא אוהבת וגם דברים שחשוב שתעשו ביחד. אחר כך אנחנו מתכננים מפגש של 3 4 או 5 משימות- לפי הילד, הזמן והיכולת... בכל שלב אני נותנת לילד לבחור בין 2,3 אפשרויות (את רוצה להתחיל ממשחק כדור או מקפיצות בחבל?) אחרי שבוחרת מניחים את התמונה הזו ראשון. אחר כך את יכולה להחליט שעובדים במחברת חשבון או לשאול אותה האם את רוצה שנקרא במחברת קריאה או נכין שיעורים במדעים? ולשים תמונה מתאימה וכן הלאה. חשוב להתחיל במשהו שהיא ואהבת ומצליחה בו ומתוך תחושת ההצלחה לעבור למשימה שהיא פחות אוהבת אך לסיים שוב במשימה שהיא עבורה מהנה-(חיזוק חיובי...) גם העניין שהיא שותפה בתהליך הבחירה והתכין משפיעים בדרך כלל. חשוב שכל פעם שמסיימים משימה לתת עליה פידבק ולהפוך את התמונה או לסמן וי או כל דבר אחר שמראה שסיימנו את המשימה ולשאול אותה מה המשימה הבאה (לפי התכנון שתכננתם...) לתת גם פידבק ומשוב וחיזוק חיובי על עמידה בתכנון וביצוע המטלות ברצף... להתחיל בקטן ולהעלות את רמת הקושי בהדרגה... המון הצלחה
 
ועוד משהו שאולי כדאי לברר

בנושא הריטלין- אולי ניתן לשנות מינון או סוג של כדור, יש כדורים שמשפיעים ל8 שעות. באיזו מסגרת את עובדת איתה? פרח? ותחת הדרכה של מי?כי אם המטרה היא לקדם אותה לימודית אז אולי יש מקום לשקול יחד עם ההורים והרופא המטפל את הנושא הזה.
 

tutiris

New member
ריטלין

דיברתי עם ההורים על כך והמלצתי להם ללכת לנוירולוג. הם אמרו שהנוירולוג בחו"ל עד אמצע החודש ואז רוב התאריכים תפוסים... אבל הדגשתי בפניהם את חשיבות הנושא בעבודה איתי והם יבדקו אם הם יכולים ללכת למישהו אחר. אני עובדת איתה בחונכות דרך חברת סיעוד. עד עכשיו לא הייתה לי הדרכה, אבל בפגישה האחרונה קיבלתי מההורים מספר טלפון של מרפאה בעיסוק שעבדה איתה בעבר. תודה על תשובתך!
 

tutiris

New member
ניסיתי את זה ו...

בהתחלה היה מאוד קשה- היא לא הסכימה אפילו להסתכל על התמונות ואמרה שהיא לא רוצה לבחור אלא רק ללכת לגן-משחקים. הסברתי לה שהיא יכולה לבחור מה היא רוצה לעשות וזו החלטה שלה... בסוף היא הסכימה ובחרה בפעילויות. בתור שלב ראשון היא רצתה לכתוב ולקשקש על הלוח המחיק שלה (למרות שהצעתי לה לעבוד על המחשב, כי זה משהו שהיא אוהבת ויכול לתת לה תחושת הצלחה..). היא ציירה על הלוח כ 2 דקות, ואז עברה למחשב. היא השלימה את המשימה יפה ונהנתה מהפעילות. היא זכתה בסמיילי. השלב השני היה להכין שיעורי-בית, אך דווקא הפעם לא היו לה כלל שיעורים... אז נתתי לה משימות כתיבה. היה קשה לגרום לה לשתף פעולה. פעמים רבות היא אומרת שהיא מוכנה לכתוב, אך סתם מציירת קווים- לפעמים היא אפילו מכסה את עיניה ומקשקשת על הדף. גם אתמול היא לא כתבה אלא רק קשקשה, ואז אחותה הגדולה ביקשה עזרה בשיעורי הבית שלה. היא גירשה את אחותה מהחדר ונילחמה על תשומת הלב שלי. היא הייתה מוכנה לעשות את המשימה, ובלבד שלא אלך לאחותה... ואז היא כתבה יפה, בדיוק על הקווים והקשיבה להסברים שלי. ולא רק זה, היא לא רצתה לעבור לשלב הבא, אלא ביקשה ממני לעזור לה לתרגל עוד אותיות ועוד אותיות... הפגישה הייתה הרבה יותר מוצלחת ופורה, אך עדיין קשה לי למקד אותה.
 
למעלה