ילדה שהים אוהב-אני מיתגעגע אלייך

ילדה שהים אוהב-אני מיתגעגע אלייך../images/Emo7.gif

כל כך עצוב לי עכשיו, יושב וחושב רק עלייך. בקושי נירדמתי בלילה, היו רגעים שהסתכלי על האישה שלי וחשתי שהיא מאוד זרה לי פתאום,(זה לא ממש חדש לי) אבל היום זה היה חזק מאוד לאחר הכתיבה שלי כאן. קודם תודה לכל מי שענה לי תודה על החיזוקים, תודה לך אלין שלי נסיכה מלכה קטנטנה שהתייחסת אלי, האמת? לא ציפיתי לתגובה ממך. אני ישבתי וקראת את התגובה שלך עם ים של דמעות בעיניים, חשתי לבד חשתי איתך חשתי שאני רוצה לצעוק לעולם, לברוח מכאן לברוח אלייך!!! אני אוהב אותך אלין. אוהב אותך עד מוות. חשבתי עליך המון, גם כן עכשיו - תמיד. כתבת לי שאת לא אותה ילדה של פעם, שמשהו מת לך בלב. אני מבקש אותך בכל לשון של בקשה- ספרי לי מה כבד עלייך? מה ואיך את מרגישה? למה הילדה שאני מכיר הלכה לאיבוד? מי כאב אותך? מי שבר אותך? מי זה שלא יודע שמאחוריי השובבות הזאת והחיוך הענק מיסתתרת לה ילדה קטנה עם לב ורוך ענק, עם חיוך עדין, בחורה עדינה ושקטה, אחת כזו שניפגעה מכולם- שמחפשת רק אהבה וחום וחיבוק ילדה שצועקת לאהבה .... לא ידעו את זה כשפגעו בך? או שלא מדובר כאן על דמות גברית בכלל? אני מקווה שאף גבר לא יפגע בציפור הלב העדינה והבוכייה שלך. את עדינה גם עכשיו וטובת לב, אלו תוכנות שאף פעם לא מישתנות. מה קורה איתך? איך ההרגלי אכילה שלך היום? שמחתי מאוד לקרוא שעלית קצת במשקל זה הישג, תמיד ידעתי שתצליחי "לחזור לחיים" כמו שתמיד רצית, לא אשכח אף פעם את היום שאמרתי לי "אני רוצה לאכול ולהשתחרר הביתה" אבל כבר לא יכולת לאכול- הנזק הנורא כבר קרה, וטוב שזה ניגמר. אלין שלי- אתמול הרמתי בלילה את השפופרת היה בי רצון עז עד מוות לחייג אליך אני זוכר את הטלפון שלך בעל פה תמיד, אבל מיד ניתקתי כי אני מכבד אותך ולא רוצה להפריע או להשמע מטריד ,אפילו שאין לך חבר,ואין לך אהבה כרגע, אני אומנם נשוי - אך אוהב אותך ולא אטריד לך לעולם. אני אפילו מודה לך שבכלל הסכמת להגיב לי כאן, אני יודע למה הגבת לי - כי לא גרמתי לך עוול מעולם. אני רוצה כל כך להחזיר את אותה ילדה שובבה עם החיוכים המקסימים שלה, את תסכימי בבקשה לתת לי לעזור לך? אפילו לא ליפגוש אותך בכלל רק טלפונית או בכלל לא בדרך שרק את תיבחרי. אני תוהה כבר מה השאיר אותך אחרת בחיים האלו מלבד הדברים שאני מכיר ושכתבת כאן, שאותם אני מכיר. אלין שלי- אני רוצה שלא יחסר לך דבר,רק תגידי לי מה את צריכה ובלי לשוחח אפילו בטלפון זה יגיע אלייך עד לפתח הבית. את צריכה כסף? בגדים? רשיון? רק תגידי מה את צריכה אני יתן לך בלב אוהב וטהור, לא אבקש ממך כלום - אפילו לא ליראות אותך, את מכירה אותי מספיק טוב כדי לדעת שאני נותן מהלב. שמעתי שאת היית בחנוכה בהופעה מול ילדים חולים- בכלל לא היתפלאתי תמיד אהבת לתת מעצמך, אני אסיים לכתוב כי דמעות זולגות לי אפילו על הבגדים, שיהיה לך יום מקסים ילדה שהים אוהב כל כך,ואני רוצה לבקש משהו: אם את מרגישה שאני מטריד כאן בפורום או מעיק עלייך רק תאמרי לי במילה אחת כן או לא, ואני לא יהיה כאן יותר, לא אעשה דבר שיעיק על ייך לעולם, אני מכבד אותך כל כך -עם כל הכאב שלי, אלין- למה לא עצרת אותי חצי שעה לפני החופה? למה לא באת וצרחת" תעצור אותי אתה אוהב אל תעשה טעות כבדה שתיבכה עליה אחר כך" למה לא אמרת מילה? תמיד ידעת לכוון אותי הפעם קצת איחרת, אני לא מאשים אותך. אני רק דבר אחדאני כך כל אוהב אותך אוהב מכל הלב, הנשמה יוצאת אלייך תמיד לאותו מראה עינים יבשות ותמימות, חמות ואוהבות - אוהב אותך ילדה שהחליטה לבחור באהבת הים. את לא חייבת להגיב לי רק אם את רוצה,ושוב אני מבקש ממך:אם את מרגישה מועקה או מוטרדת ממני כאן רק תודיעי לי ואני אלך,ועוד משהו אם את צריכה משהו משהו אני תמיד אשמח לתת לך. אוהב ובוכה- א...
 

שילה1

New member
בחור...אסוף את הכאב..

הזכרונות,ובעיקר את התיקוות..ולך אליה!!! עדיף ללכת כעת,מאשר לחיות בתחושת פספוס חיים שלמים! אני מניחה ששניכם צעירים..וטרם ילדים...אז??????
 
ילדה שהים אוהב-כל המציל נפש אחת../images/Emo45.gif

כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו. תצילי אותו! הוא אוהב אותך. את אוהבת אותו. ובהזדמנות תצילי גם אותה מגיע לאשתו אהבה אמיתית. היא תתגבר, בעזרת האהבה שלכם,הרי החלופה נוראית. מכל
 

magy

New member
ילדה שהים אוהב....והבלופר שלה

הבלופר שלי.....הבלופר של כולנו...... וואלה, או שאנחנו מעתיקים סיפורים אחד מהשני...או שלכל התמימות קורים אותם מקרים..... למה מילים עובדות עלינו? למה רומנטיקה מרסקת לנו את שארית האינטליגנציה? בסיפור הבא.....שהוא החלק האחרון בטרילוגיה. =============================================== ניקיון - 2 =========== סוף הפרק : לא ידעתי שתעבורנה רק שנתיים - שלוש, ואשכח את הפרק שלמדתי ושיננתי. ובצורה הרבה יותר גרועה. למה לא לומדים לקח לפעמים הבאות? ככה זה, כשהראש דפוק מבדידות. וכשכל כולך משתוקקת לאהבה. ככה זה, שפנטזיות משגעות אותך..... ולא בגללך, בגלל אחרים. ואתה לאט לאט, הולך ונדבק בהן..... ואתה מתחיל לחיות את הפנטזיה של האחר. ואחרי המון זמן, מתחיל להאמין לפנטזיות שלו. והנקיון השלישי , בפרק הבא. יש למה לצפות.......זה הפרק הקשה מכולם.. כי הוא הקרוב ביותר...... ניקיון- 3 ========== ואני שוב מנקה. כבר מספר ימים. והפעם זה קשה. הפעם, די קשה להסיר את הכתמים. הפעם זו לא הייתה מציאות. הפעם זו פנטזיה . מחלה קשה "שאיש אחד" הדביק אותי בה. נו, ובפצע אפשר לטפל, לחטא, לחבוש, אבל ברוח???????? לך תלחם בפנטום, בפאטה מורגנה..... אפשר לטפל בגוף, אבל איך מטפלים בהרהורים? נכון, מוחקים. נכון, מסלקים. אבל קניתי קילו טיפקס והוא לא עוזר. ובכלל, אפשר להאשים את האינטרנט בכל. כל האשם בו. כתבו על זה ערימות של כתבות.. כיצד המכשיר הדבילי הזה, והמדיה הזו, חזקה מכל מציאות. וגם אם אין מציאות, היא משתלטת על כל חלקה טובה של הגיון וסוחפת לכל הרוחות. אז נתחיל בזה, שאני לא אשמה. נחמד, נכון? אני לא אשמה. לא התחלתי בכלום. לא ידעתי על קיומך. והרבה מאד חודשים גם לא האמנתי לאף מילה שלך. אמנם, אתה משכנע מאד. יש לך את זה. אבל למה להדביק גם אותי? חסרות לי בעיות בחיים? הודעת לי בצ´אט שאתה עוקב אחריי שנים, קראת את שיריי, תגובותיי . ואיפה? בפורום שכבר נסגר. כלומר, מזמן מזמן. והנה אני לפנייך, בצ´אט. קרובה כל כך. ואתה, רוצה רק לדבר איתי, לספר לי דברים. ונשמעת כל כך ישר וצנוע, וכל כך בלתי מאיים שהסכמתי לתת לך את הפלא שלי. ומשם , כדי לחסוך לך כסף, את הטלפון, אבל נשמעת כל כך נחמד וחביב. לא אחד שיסכן אותי, לא אחד שיפלוש לפרטיותי. בטח שלא יטריד אותי. וחוץ מזה, סתם "איש" שרוצה לספר על בעיות פרטיות, ואין לו את מי לשתף בהן. מה רע? כמו כולם, סיפרת על המשפחה. על עצמך, על רצונות כמוסים, על החיים. הקשבתי ביקשתי עצות, ביקשתי דחיפה ממני לבצע שינויים בחייך. לא הסכמתי . אני רק "אוזן", טענתי. לא יועצת. מהר מאד סיפרת לי שאתה מאוהב בתמונתי. לא הגיוני, אבל, לך תאהב את מי שבא לך. זה לא העסק שלי אני לא תמונה, אני אישה, בשר ודם. לא הבנתי איך אפשר לאהוב תמונה. משיחה בשבועיים, זה עבר מהר מאד לשיחה בשבוע, ועוד יותר מהר לשיחה ביום, ועוד יותר מהר, לשלוש-ארבע, ויותר, שיחות ליום. יום ולילה. יום ולילה. איך עשית את זה? כן. אני יודעת. סיפרת לי. דיברת איתי מכל פינה בארץ הקודש. מכל פינה בבית . התמכרת לקולי, בכלל לא רציתי לראות אותי. הספיקה לך התמונה. לא יכולת להתחיל את יומך מבלי לשמוע אותי. היית נחמד, התחשבת בעובדה שאני ישנה עד עשר. אבל סיפרת שאתה מתרגש כשאתה קורא את התגובות שלי, את השירים שלי. אני, עדיין גיחכתי. לא רציני. עוד בוגר שנוהג כילד. או , הכל בגלל המחשב. האשמה הרגילה. אמרת שאתה אוהב אותי. גם כן אהבה. מרחוק??????? המון חודשים עברו בשיחות טלפונים, מיליון תירוצים למה אינך יכול להגיע. כן, גם אני הייתי סקרנית לראות פנים אל מול פנים את האיש שלוחש לי באוזן מילים של אהבה. בעינייך המדמיינות, הייתי האישה הכי יפה בעולם, הכי חכמה, הכי חתיכה, הכי נבונה , .....הכי מעניינת....והכי סקסית.(בגלל הקול) . אמרתי לך, שפגישה אחת שווה אלף שיחות טלפון. כשנפגש, תדע אם אני אכן כזו. הסיכוי ששנינו נתאכזב, גדול עד מאד. לא אגיד שלא מצא חן בעיניי לקבל מחמאות מפי גבר זר. הפכנו לחברים טלפוניים. כבר התרגלתי. שיתפת אותי בכללללללללללללללללללללללללללל אמרת שמעולם לא שיתפת אדם כלשהו, ברבדים כל כך אינטימיים של חייך. אבל אף אחד בעולם. רצית לעשות מהפך בחייך בגיל לא צעיר. הקשבתי. אמרת שאם תפספס אותי, זו תהיה החמצת חייך. ואז נפגשנו אמרת לי שאני , מה שקיווית ויותר מזה. אחרי שעה אמרת לי שאתה אוהב אותי. לא את התמונה, ולא את כותבת השירים. אותי. ועשיתי משהו שלא עשיתי קודם לכן בחיי. (המשך)
 

magy

New member
המשך

התעלסתי איתך (רק התעלסנו). זה היה כאילו הכרנו כל חיינו. כאילו לא נפגשנו לראשונה. אמרת לי שאני נפשך התאומה. טענת שאנחנו חייבים להיות ביחד. זה צו הגורל. חיפשת בספרים שקראתי, סימנים ורמזים הנוגעים לשמות של אנשים, לאירועים שיצביעו על כך שאין אפשרות שנפרד. כל שיר ששמעת הזכיר לך אותי. הצטערת שלא נפגשנו לפני עשרות שנים. אמרת שאני הדבר החשוב לך ביותר בחייך, שאתה חושב עליי עשרים וחמש שעות ביממה. כל דבר מזכיר לך , אותי. ומי עוד יכול לזכור מה אמרת??? אמרת לי כל כך הרבה . ואינך מפתה מקצועי לא..... אתה אדם ישר. אתה מאמין בדברים שאתה אומר. אתה לא תחכמן, לא חוכמולוג, אתה אדם פשוט שאומר דברים היוצאים מן הלב. ולאט לאט, הם גם נכנסו אל הלב. דהרת כמו רכבת מטורפת עם התכניות. הכל היה מתוכנן בראשך לפרטי פרטים. גם אתה האמנת לעצמך כשהשמעת את המשפטים הרי הגורל? שמעת את הדברים שיוצאים מפיך? ביקשת קצת סבלנות ואורך רוח, הכל יסתדר. כמה אופטימיות שפעה ממך כשחלמת על היום שבו תהיה איתי. כל הרצונות שהיו לך, ייתגשמו כשתהיה איתי. הכל ייראה אחרת איתי. העולם יקבל טעם וריח. איתי. אתה אדם מת, כשאינך איתי. חייך אינם חיים, הם רק השרדות וקיום פיזי. אני מסמלת את החיים. את האושר. את הכיף. את האהבה. אני לא יודעת אם רציתי אותך.. אבל אהבתי לשמוע את קולך. לא הצלחתי אף פעם להחזיר אותך למציאות. רצית לרחף עם המשאלות. אני חושבת שאם הייתי כותבת פעם סיפור, הייתי כותבת את הטקסטים שאתה אמרת, לפני שאמרת.... שמעתי בדיוק את הדברים שרציתי כל חיי לשמוע. אין דבר יותר רומנטי, מהמילים והמשפטים, שאמרת לי. מיליון גברים ביחד, לא אמרו למיליון נשים , את הדברים שאמרת לי רק בשיחה אחת. שלא לדבר על אלפי שיחות שניהלנו. יכולתי להיות מאושרת. אבל לא. ידעתי שאתה לא מציאותי. היית מאוהב בחלומך ולא בי. ניסיתי להסביר לך. לא קיבלת את דעתי. היית סוגר שיחה אחת ומרים טלפון שוב....כששאלתי מה קרה...אמרת שלא שמעת אותי מספיק. שעות של שיחות. כל יום, מספר פעמים. לאורך כל השבוע.......כל השבוע כולל שבתות וחגים....כשישבתי על הגג.....מקשיבה ליהודית רביץ וליעקב רוטבליט שמיטיב לתאר את המצב. חיכיתי? פגשתי אנשים, הם לא דיברו כמוך. מי יכול להתחרות בך? זה הכשרון היחיד שיש לך. לא התבלטת באחרים. אבל להגיד כמה אתה אוהב, הו...... זה שלך. לתאר את הכאב בלעדיי, את הגעגוע, את האילוצים שמונעים ממך להתאחד איתי. בכית. נאנחת, נקרעת כשלא רציתי לדבר איתך. ואולי הכל היה העמדת פנים? לא יכול להיות. לא תפסתי אותך בשבריר הכי קטן של שקר. אינך יודע לשקר. וזו הבעיה. הבעיה שמנעה ממך לפגוש אותי. למה אני לא זוכרת את כל מה שאמרת לי? למה????????? אמרת דברים כל כך יפים. הייתי צריכה לרשום אותם, להנציח אותם. אבל לא היה כיסוי לכל המילים. הכל היה חיזיון גדול. משהו שחלמת. משהו שלעולם לא יקרה. נכנסת לארץ ההצגות , וביקשת ממני להיות אופטימית כמוך. לראות איך האור נכנס למנהרה, ואוטוטו..........האור מגיע. כמה זמן יכולתי להשאר בעמדותיי הנוקשות? גם החומה הסינית הייתה נופלת אחרי שטיפת מח כזו. ואני, מה אני? מי אני? סתם אישה קטנה. שמזמן לא שמעה שאוהבים אותה בטירוף כזה. כמו חיידק קטלני שחדר אל דמך. כמה שזה החמיא לי. "חמודה, אל תשכחי אף פעם, שאני אוהב אותך, ותרשי לי להגיד לך, שאני גם מת עלייך" כמה נחמד לאהוב מרחוק, מבלי להשתתף בחיי, מבלי להיות איתי. להשמיע שעה-שעתיים-שלוש של דברי כיבושין, וללכת הלאה. לעיסוקייך. לחייך. אבל לחזור על המשפט הניצחי........."חכי לי".... להאשים אותי בקוצר רוח, בפסימיות, בחוסר יכולת לחכות, אם העזתי להגיד שאני לא מחכה. שהחיים, זה עכשיו, ולא אחר כך. שהשנים עוברות מהר יותר בגילנו. שאתה בעצם, חי במקום אחר, ורק חושב עליי. וכי איזה נזק עושה לך המחשבה? היא בסך הכל מערסלת אותך למקומות קסומים. מעיפה אותך מעל בעיות היום-יום הקשות שכולנו חווים. לא רק אתה. למה לשחרר אותי ? אני כל כך זמינה בטלפון. רדפת אחריי בפלא לכל מקום שאליו נסעתי. חווית אותי. ואת חיי. אבל לא השתתפת בהם. ואני כועסת, כועסת עליי, שהנחת לך להוליך אותי שולל אל תוך החלומות הלא מציאותיים שלך. לא כועסת עלייך. בסך הכל, שיפרת את איכות חייך בדרך הזו. זכותך. אבל למה ביקשת ממני לחכות? למה אילצת אותי להאמין שאינך חייב להיות איתי פיסית כדי להראות לי אהבה? השיחות איתי , היו הקיק שלך? כעת אני מבינה. זה עשה לך להרגיש טוב, לא פחות ממה שזה עשה לי לשמוע שאתה אוהב אותי. אוקי, חסל. שבעתי את המשחק הזה. נשבר לי. ואני מנסה לאט לאט לחזור אל חיי האמיתיים, חסרי האשליות. בלעדייך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ועד כמה שזה ייראה משונה.....הם בלעדייך. בלי הטלפון שמצלצל כל היום, ושבפומית שלו אשמע את : "חמודה" "כבר אמרתי לך היום שאת חמודה?" כבר לא ניסע לכל המקומות שתיכננת ולא נעשה אהבה בטבע ולא נגור ביחד, שם או פה ולא נקנה שני מחשבים כדי שנוכל להתכתב ולא.....ולא.......ולא...........כלום לא............ הכל היה פרי דימיונך הסהרורי, משהו. חבל בסוף, התחלתי להאמין שאולי....אולי........אתה באמת מתכוון. ושאני סתומה, לא מאמינה שבאמת אוהבים אותי. כי ככה, לא אוהבים!!!!!!! אוהבים מקרוב...!!! על אמת!!!, לא רק בראש ובטלפון!!!. ולא מחכים לנצח. אין נצח. כאן ועכשיו, זה מה שקובע. הבנתי את זה מאוחר מדיי.......נתתי לזה להמשך זמן רב מדיי........ "כבר אמרו לך היום שאתה חמוד"? אז אני שוב מנקה, בפעם השלישית , מאז שביקשתי ממך לא להתקשר אליי יותר. כאילו הניקיון ינקה גם אותך. והפעם קשה. קשה. קשה. איך למחוק משהו שלא היה קיים באמת? אבל אתה עומד בזה יפה הפעם, ולא מתקשר. אולי גם אתה הבנת?????????? את מה שאני הבנתי??????. ============================ וזה עדיין לא הסתיים......אבל מיציתי את המשחק. ובגלל פרטים רבים שהם חסויים , בהתחשב בו, לא יכולתי לתאר ביתר פירוט מה בעצם נמאס עליי. ולמה הוא לא יהיה אף פעם שלי..... אבל עד לרגע זה , ממשיך לטעון שאם אחכה עוד טיפה...... זהו...........הכל יהיה בסדר....... שורה תחתונה...........שקרן........הוא משקר לעצמו......ולי........
 

אופה3

New member
בחור של פעם אני קוראת וזולגות

הדמעות מעיני, אל תוותר עליה, תילחם, אם אין לך ילדים, ואם יש סיכוי לאהבה הזאת, אז תעזוב את אישתך, זה לא פייר שהיא חיה עם איש, שלא אוהב אותה בכל ליבה, היא נשואה לך, ובטח גם אוהבת אותך, זה לא מגיע לה, היא צריכה גבר שיאהב אותה, ולא גבר שחי איתה ואוהב מישהי אהבה כמו שאתה מתאר פה, האהבה הזאת עצומה, שניכם בטח צעירים, אומנם ילדה שהים אוהב, לא רוצה אותך כל כך, אבל אולי אולי יש סיכוי לאהבה הזאת, אני חושבת שאתה צריך להלחם עליה, וקודם כל בגלל שזה לא מגיע לאישתך, לחיות במסך שקר שכזה, כאילו אתה אוהב אותה, אבל היא בעצם זרה, וההרגשה הזאת לא חדשה לך, אז מה לעזאזל אתה מחפש במערכת יחסים כזאת, עדיף שלא תהיה בה, גם אם זה כואב גם אם זה מפחיד , אבל הנזק שאתם עושה לחיי הנישואים שלך הוא גדול מידי, וחבל להתעורר מאוחר מידי, ממש כואב לי לראות איך האהבה הזאת מתבזבזת, ואיך האישה שלך נבגדת, גם אם לא במובן הפיזי. דבר עם אלין, וסדרו את זה, אי אפשר לחיות בשקר כל החיים שיהיה בהצלחה, ואני פה מלווה אותכם בכל יום , ובכל הודעה כל טוב האופה
 

magy

New member
אופה תמימה.....

הם לא עוזבים את האישה..... הם רק רוצים מישהי, שאפשר לכתוב לה מכתב רומנטי אני אחרי פרשה כזו..... מחכה כמעט שנה .........לכלום....... צאי מזה.......אל תשלו את עצמכן........ הם לא עוזבים את נשותיהם...... הם זקוקים רק לריגוש.........החיצוני........ איך שזה משלה.............אפילו זרים מאמינים להם שלא לדבר על האישה שקשורה בזה....... הם לא עוזבים
 

אופה3

New member
תמימה אני לא בכלל, ואולי מנסיון

חייך, את רואה את זה באור אחר מאיתנו ומאיתם, אבל אני מכירה גם את הצד השני של הסיפור, הייתה לי חברה עם כזה מקרה כמעט,והוא בסוף עזב את האישה , והיום הם נשואים באושר עם ילדים משלהם, והם לא מצטערים, לעיתים הקורבן הוא גדול, אך האושר האישי והרוגע בחיים, וקודם כל,למנוע את סבל האנשים אחרים הוא חשוב יותר, למה לאישתו לסבול בגלל אהבתולאישה אחרת אני לא משלה, אני מאמינה באהבה, אם היא מאוד חזקה היא תנצח שבת שלום
 

magy

New member
למה את חושבת יש כל כך הרבה

פורומים ?????. כדי שכולם יוכלו לספר את הסיפורים הכואבים שלהם....... הסטטיסטיקה שונה ..... אחד לעשרות אלפים.......גם קורים דברים..... לרב, אין ניסים..... בניינים ומפעלים קשה לפרק........ גם לי לקח שלושים שנה לפרק...... לא קל..... אפילו קשה.......לפרק...... וכמעטים, יש המון........ אבל מעשים ........די בודדים.......
 

Y A E LY

New member
אבל,

פה היה להם משהו גם לפני- משהו אמיתי לא וירטואלי..... אני בעד לעזוב את אישתך- ולנסות לראות מה יהיה עם אלין. גם אם לא יהיה כלום אם אלין אתה לא אוהב את אישתך תעזוב לפני שיהיה מאוחר....
 
למעלה