ועוד מחשבות... לסמוך עליה ולכבד אותה.
עירית שלום רב, בני אדם רוצים לחיות.וצריכים לגדול ולהתפתח. אלה רצון וצורך מובנים באישיות. פעוטות בוחרים ואוכלים את כמות האוכל שהם זקוקים לו על מנת לצמוח . דאגה הורית סביב נושא האוכל מובילה לתגובות שמחבלות בתהליך קיומי וטבעי זה. כינית את הילדה "עקשנית" – עקשנותה מלמדת אותי שקרוב לוודאי, עומד מולה מבוגר עקשן לא פחות שמאוד רוצה שהיא תאכל אוכל מסויים ,בזמן מסויים,ובכמות מסוימת. בחירה שונה שלה נתקלת קרוב לוודאי בתגובות שיוצרות אצלה התנגדות להתייחסות שהיא מקבלת ולא לאוכל. לכן חשוב להציע לה אוכל, לברך אותה לתאבון, לאפשר לה לבחור מה תאכל וכמה . לסמוך עליה שהיא תאכל , לא לדאוג, לא לנסות לשכנע, לא לאיים, לא להבטיח הבטחות "אם תאכלי..." לא לאיים:" אם לא תאכלי אז לא תגדלי". אלה דוגמאות אחדות שמובילות לתוצאות לא רצויות. כבדו את רצונה ועודדו אותה לאכול בלי לחץ. ההזנה הנפשית בעודה אוכלת באווירה נעימה ומקבלת חשובה להמשך גדילה והתפתחות טבעיים . בברכה, עינת גבע יועצת משפחתית, סופרוויזרית ומנחה בכירה במכון אדלר.
