ילדה שלא אוכלת

[יפה89]

ילדה שלא אוכלת

שלום, אני גננת בגן פרטי ,ויש לי ילדה בגן בת 3 שלא אוכלת אוכל רגיל,אלא הכל טחון - מרק ירקות טחון,פירות טחונים ואף דייסות כמו תינוקת. האם טוענת שהילדה גדלה אצל סבתה כשהייתה בת 5 חודשים וכנראה הופעל שם לחץ בעניין האוכל ומאז יש הפרעות אכילה. הילדה הייתה בטיפול,והומלץ לה לאכול כמו כולם ללא לחץ,אין יותר אוכל טחון של תינוקות (כלשונה) אלא היא אוכלת אוכל של גדולים. לצערי, זה לא עוזר,בארוחת צהריים הילדה מקבלת מנה כמו כולם ,אבל היא משחקת עם האוכל ולא מכניסה כלום לפה. אשמח לדעת אם יש פיתרון לכך תודה ולילה טוב!

 

[עינת גבע]

הפתרון - עקביות...

גננת יקרה שלום רב, הפתרון - עקביות. הילדה יכולה לאכול אוכל מוצק. המטרה - לעזור לילדה להשתחרר מהתלות ולפתח בקרבה עצמאות. לעזור לילדה לתפוש את עצמה כיכולה. תחושת מסוגלות מעצימה את הערך העצמי. ילדים רעבים אוכלים. הילדה היתה בטיפול. בטיפול ההורים קיבלו הדרכה חשובה "הומלץ לה לאכול כמו כולם ללא לחץ,אין יותר אוכל טחון של תינוקות (כלשונה) אלא היא אוכלת אוכל של גדולים." משמעות הדבר שהמבוגרים המלווים אותה בגדילה צריכים לקחת אחריות לטובת הילדה ולהגיש לה "כמו כולם". הילדה תבחר מה לעשות: לא לאכול, לשחק עם האוכל... תפקיד המבוגר האחראי( הורים /גננת) להגיש לה את הארוחות. (כמו שאומרים ולהבדיל, אפשר להוביל את הסוס עד השוקת אין אפשרות להכריח אותו לשתות) מאותו רגע שהילדה קיבלה את האוכל ( והרי אתם שקטים ויודעים בוודאות שאין לה קושי פיזיולוגי- היא פתחה סמפטום התנהגותי על רקע התנסות חברתית מוטעית) להניח לה. אין להתיחס להתנהגות שלה, בלי הערות, בלי ביקורת, לא לשדל, לא לאיים ושאר הרעיונות שמבוגרים נוטים לאמץ כאשר הם מתוסכלים. העקרון להגיש, לאפשר לה בחירה, לסמוך עליה והכי חשוב להיות עקבי. לסיכום: נחישות (החלטה נחרצת לטובת הילדה)+התמדה (כמה שצריך)+ להיות ענייניים ( בלי דיבורים!!) בפשטות, בטבעיות בלי דאגה בלב. מה דעתך? בהצלחה, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[survivorrr]

חייב להיות תיאום עם ההורים.

אני לא בטוח שהדבר עלה בבירור מתגובתה של מנהלת הפורום, לכן אני מעלה את זה בריש גלי. חייב להיות תיאום עם ההורים (או עם מי שהילדה בחזקתו או תחת אחריותו). את כגננת יכולה לעשות בגן מה שאת רוצה. אבל אם אין המשכיות בבית - ברכה לבטלה. המערכת ההיתנהגותית כלפי הילדה חייבת להיות עקבית ורציפה ולכן במקרה הזה - גם מתואמת. בכל מקרה, את לא תהיי תלויה בשת"פ שלהם. גם אם לא ישתפו פעולה - את תעשי מה שנכון (שיעצה לך מנהלת הפורום). מעבר לכך אין ביכולתך לעשות.

 

[בי3ת קינדר]

יש פתרונות לכך

אבל ישנן כמה שאלות מקדימות: האם יש לך תיאום עם ההורים? (כמו שהדגיש קודמי) האם יש לך את הפנאי/ כוח אדם/ יכולת/ סבלנות להתעסק עם הבעיה? האם הילדה פשוט מצליחה להישאר רעבה באין "טחון"? מה נוסה עד עכשיו? הנושא של אוכל הוא קצת יותר מורכב מנושאים אחרים שבאמת אפשר קצת להתעלם עד שהבעיה תחלוף, כי בסופו של דבר אוכל הוא נושא טעון רגשית וגם משפיע על התפתחות של ילדים. ילדה שהגיעה עד גיל שלוש מבלי להתקל במרקמים חוץ מ"טחון", ולא למדה להפעיל את סביבת הפה חוץ מפעולה מציצה נמצאת בבעיה לא פשוטה. כמו כן בהחלט יש חשש שבעתיד תתפתח הפרעת אכילה - אם המצב כזה בגיל 3. הילדהמפעילה כוח על הסביבה ומקבלת טחון או משאירה את עצמה רעבה. יש אפשרות לבנות תוכנית התנהגותית מסודרת, אבל צריך לקחת בחשבון שהאכילה הבעייתית היא אולי סימפטום לקושי רחב יותר.