ילדה שלי קטנה

[יעל של אודי]

ילדה שלי קטנה

אחרי ימים רבים שלא כאב לי הלב, היום הוא כואב. מאד כואב. אני מצטערת תינוקת מתוקה שלי, מצטערת על שלא נתתי לך את כל מה שרציתי בשבילך. כמעט חצי שנה חלפה לה מאז ילדתי אותך ועדיין אני לא מאמינה וקולטת מה קרה. איך חיינו התהפכו ולא ישובו עוד להיות כקדם. כל מה שרציתי זה רק לאהוב אותך. אני רק רוצה, צריכה שתדעי, קטנה שלי, שאני אוהבת אותך עד עמקי נישמתי, נושמת אותך כל יום וכל לילה, וצריכה שתיסלחי לי על שעשיתי החלטה כל כך מכרעת בשבילך. אני מבקשת סליחה אמא

 

[פילה סגולה]

יעלי

אני בטוחה שבמקום בו נמצאת נשמתה היא סולחת לך, הרבה יותר משאת סולחת לעצמך. להיות הורים משמעו, בין היתר, לקחת החלטות עבור ילדינו. לפעמים ההחלאות האוהבות ביותר הן גם הקשות ביותר וזאת עשיתם. האבן הכבדה של האשמה תשב לנצח בבטנך, אבל אני מאמינה שעם הזמן (ועם הדיירים החדשים שעוד יגורו שם) האבן תתפוס נפח קטן יותר. חיבוק גדול פילה סגולה

 

[תמיד איתנו]

ליעל...../images/Emo24.gif

מצטרף לדבריה של פילה סגולה, ואכן בחרת ברע במיעוטו כמו שאומרים. האלטרנטיבה היתה קשה לא רק לך אלא גם וב-ע-י-ק-ר לילדה וזאת רצית למנוע. כל החיים נישאר עם תחושה של פצע פתוח ומעגל שלא נסגר...אולם יעל, בתוכנו אנו יודעים כי החלטתנו נבעה ממקום של אהבה. אהבה גדולה למי שאיבדנו, ועצם הימצאותנו בפורום הזה מוכיחה עד כמה אנו עדיין אוהבים ונמשיך כך עד יומנו האחרון. המשך שהות מוצלחת בישראל עד שובך לאיטליה... ממני, תמיד איתנו.

 

[זוהרה מצליחה החודש]

יעל יקרה יקרה

כל פעם שאני קוראת את ההודעות שלך, אני מרגישה שאת ממש חוצבת בלבי וכותבת את מילותיי. אנחנו אימהות כואבות, שלא זכו להחזיק את ילדיהן, אבל הלב... הלב מלא בהם ושבור. חיבוק גדול ממני, ואת יודעת שאני תמיד כאן בשבילך, לתמוך ולתת כתף.

 

[קטיה 007]

יעלי...

מצטרפת לדברי קודמי... ההחלטות הקשות שלנו לא תמיד קלות עבורנו אך אני מאמינה שההחלטה שלנו לא נבעה האנוכיות או אגואיסטיות אלא מאהבה כל כך גדולה ועצומה עד שהסכמנו להיפרד בטרם עת ..... חזקי עצמך להמשך נסי לסלוח לצעמך כי בטוחה אני שהיא סלחה לך ומזמן. קטיה

 

[יעל של אודי]

תודה לכולם על הכתף והתמיכה

אני מודעת לעובדה וגם מבינה היום שהכל נעשה מאהבת אם ואב, אבל יש ימים שאפילו הידיעה הזאת לא עוזרת, לא מקלה. הרע נשאר עמוק עמוק בפנים ומדי פעם פורץ החוצה בכל כוחו ומפיל אותי לקרשים שכבר חשבתי שעברתי. כנראה שלא אעבור אותם לעולם. בתקווה שמחר יהיה יום יותר קל ליל מנוחה לכולם יעל

 

[morinbar]

אוסיף ואומר כי הכאב יהיה

חנלתנו לתמיד, אין לתאר במילים אהבת אם(ואב) לעולם אזכור את ביתי הבכורה מור שלאחר 140 יום במחיצתנו בלבד הלכה היא מאיתנו אך לעולם חקוקה היא בלבנו. ענבר כבר בת 5 וחצי חודשים אינה תחליף חלילה, היא בזכות עצמה! אך למרות השוני יש מעט דמיון למור ( או שמא זה מה שאני רוצה לראות- לא יודעת וגם לא ממש אכפת לי!) ויש בזה קמצוץ מן הנחמה (ושוב נחמה אין). בריאות ואושר לכולנו- אמן ואמן