עליסה בארץ התפוז
New member
ילדה של אהבה/ בר ../images/Emo34.gif
למרות שכבר פרסמתי אותו בפורום אחר.. אני רוצה גם לפרסם אותו כאן.. (וכי.. דיי יבש פה).. הכל התחיל מכיתה ט' שם פגשתי אותה לראשונה, ילדה יפה, כמו כמעט כל הילדות שאני מכירה, בלונדינית, עיניים כחולות-ירוקות, עיניים עמוקות, חודרות, עייני חתול. הדס, זה היה שמה. לפחות כך היא קראה לה, את שמה האמיתי לא סיפרה לי מעולם. הייתה ה"מקובלת" של השכבה, יפה, חכמה. לא חשבתי שאי פעם אצליח וארצה להתחבר אליה. בשבוע השני ללימודים היא חילקה את מס' הטלפון שלה בין חברי הכיתה. לאחר כמה ימים התקשרתי אליה, דיברנו קצת.. ומאז התפתח הקשר. לא חשבתי שהוא יתפתח במובנים כאלו. היינו חברות טובות, אך לא הכי טובות. הקשבתי לה שהייתי צריכה, היא הקשיבה לי שאני הייתי זקוקה ומדי פעם לפעם צחקנו בנינו. בסוף כיתה ט' התחלנו לדבר בטלפון כל יום, כל היום.. ולצערי היא התחברה עם האנשים הלא נכונים, ולצערי גם אני. התחלנו לעשן, וכמה חברות משותפות שלי ושלה היו שוכבות כל יום עם איזה אחד שהן פגשו ברחוב. אני והדס היינו מחכות תמיד באותו מקום, מתחת לבית שלה ליד השיחים על הספסל האדום. היינו מדברות הרבה על המצב שלי- שלה.. על המצב בבית, לימודים, עם החברים-חברות. סיפרתי לה על הילד שגדל איתי. סיפרתי לה שבגיל מאוד צעיר נאנסתי באכזריות על ידו, ושאבי הכה אותי. הרגשתי טוב שיש לי אוזן קשבת, וכמובן שהייתי האוזן הקשבת שלה.. להרבה "בעיות" (כך היא הגדירה את זה) עם החברים שלה.. היו הרבה. הרגשתי שבאותו זמן היא שולחת לי רמזים על כך שהיא נמשכת אליי.. תמיד היינו צוחקות על זה. על כל הקטע של הלסביות, הומאים, דו מיניים- למרות שנורא אהבנו הומאים, והיינו בעד כולם.. אבל תמיד צחקנו על כך שאנחנו דו מיניות, אך כמו שאומרים.. בכל צחוק יש אמת. עברה שנה, כיתה י'. יותר בוגרים אבל.. עדין קטנים. דיברתי עם אחת מחברותיי הטובות. שמעתי שהדס התנשקה עם מישהי, צחקתי. לא האמנתי. "הדס? אבל הדס חולת בנים. ובנים חולים עליה.." הדס לא נראתה בכיתה י', היא נראתה בסביבות ה20.. ילדה בעלת חזה שופע, עיניים יפות, גבוהה.. ילדה בוגרת.. אך עדיין ילדה. אני לא הייתי נראת גדולה מדיי ולא קטנה מדיי.. אהבתי את זה ככה. אחרי כמה ימים, אחרי שדיברתי עם חברתי הטובה, הדס קפצה אליי. חברה שלי מהיסודי ואחד הידידים שלי היו בבית שלי. פתחתי לה את הדלת, ובמקום חיבוק ונשיקה על הלחי, קיבלתי "נשיקה צרפתית." בזמן החיבוק, אחרי "הצרפתית" לחשה לי :"סליחה.." התעלמתי מזה לגמרי, אבל אז.. זה כבר חזר על עצמו כמה פעמים אבל.. הפעמים האלו היו על הפה.. לא "צרפתיות". העניין לא הפריע לי. כי אהבתי אותה יותר מכל דבר אחר..
למרות שכבר פרסמתי אותו בפורום אחר.. אני רוצה גם לפרסם אותו כאן.. (וכי.. דיי יבש פה).. הכל התחיל מכיתה ט' שם פגשתי אותה לראשונה, ילדה יפה, כמו כמעט כל הילדות שאני מכירה, בלונדינית, עיניים כחולות-ירוקות, עיניים עמוקות, חודרות, עייני חתול. הדס, זה היה שמה. לפחות כך היא קראה לה, את שמה האמיתי לא סיפרה לי מעולם. הייתה ה"מקובלת" של השכבה, יפה, חכמה. לא חשבתי שאי פעם אצליח וארצה להתחבר אליה. בשבוע השני ללימודים היא חילקה את מס' הטלפון שלה בין חברי הכיתה. לאחר כמה ימים התקשרתי אליה, דיברנו קצת.. ומאז התפתח הקשר. לא חשבתי שהוא יתפתח במובנים כאלו. היינו חברות טובות, אך לא הכי טובות. הקשבתי לה שהייתי צריכה, היא הקשיבה לי שאני הייתי זקוקה ומדי פעם לפעם צחקנו בנינו. בסוף כיתה ט' התחלנו לדבר בטלפון כל יום, כל היום.. ולצערי היא התחברה עם האנשים הלא נכונים, ולצערי גם אני. התחלנו לעשן, וכמה חברות משותפות שלי ושלה היו שוכבות כל יום עם איזה אחד שהן פגשו ברחוב. אני והדס היינו מחכות תמיד באותו מקום, מתחת לבית שלה ליד השיחים על הספסל האדום. היינו מדברות הרבה על המצב שלי- שלה.. על המצב בבית, לימודים, עם החברים-חברות. סיפרתי לה על הילד שגדל איתי. סיפרתי לה שבגיל מאוד צעיר נאנסתי באכזריות על ידו, ושאבי הכה אותי. הרגשתי טוב שיש לי אוזן קשבת, וכמובן שהייתי האוזן הקשבת שלה.. להרבה "בעיות" (כך היא הגדירה את זה) עם החברים שלה.. היו הרבה. הרגשתי שבאותו זמן היא שולחת לי רמזים על כך שהיא נמשכת אליי.. תמיד היינו צוחקות על זה. על כל הקטע של הלסביות, הומאים, דו מיניים- למרות שנורא אהבנו הומאים, והיינו בעד כולם.. אבל תמיד צחקנו על כך שאנחנו דו מיניות, אך כמו שאומרים.. בכל צחוק יש אמת. עברה שנה, כיתה י'. יותר בוגרים אבל.. עדין קטנים. דיברתי עם אחת מחברותיי הטובות. שמעתי שהדס התנשקה עם מישהי, צחקתי. לא האמנתי. "הדס? אבל הדס חולת בנים. ובנים חולים עליה.." הדס לא נראתה בכיתה י', היא נראתה בסביבות ה20.. ילדה בעלת חזה שופע, עיניים יפות, גבוהה.. ילדה בוגרת.. אך עדיין ילדה. אני לא הייתי נראת גדולה מדיי ולא קטנה מדיי.. אהבתי את זה ככה. אחרי כמה ימים, אחרי שדיברתי עם חברתי הטובה, הדס קפצה אליי. חברה שלי מהיסודי ואחד הידידים שלי היו בבית שלי. פתחתי לה את הדלת, ובמקום חיבוק ונשיקה על הלחי, קיבלתי "נשיקה צרפתית." בזמן החיבוק, אחרי "הצרפתית" לחשה לי :"סליחה.." התעלמתי מזה לגמרי, אבל אז.. זה כבר חזר על עצמו כמה פעמים אבל.. הפעמים האלו היו על הפה.. לא "צרפתיות". העניין לא הפריע לי. כי אהבתי אותה יותר מכל דבר אחר..
