ילדה של אמא של
הכי קשה אני חושבת זה לדעת שגם הבת שלך עברה "משהו" איכשהו יצא שבזמן שגידלתי אותה לבטחון להכרת ערך עצמה וכל שאר הדברים החשובים, תוך כדי העברתי לה בלי מילים גם את רגשות האשמה שלי את הפחדים שלי והכי גרוע את חוסר האמון שיש לה זכות לאמר לא. והיא גדלה כילדה שעברה התעללות והאמינו לי היא לא, היא "רק" ספגה ממני הכל והפכה להיות ילדה קרבן. ואני כל כך אומללה כל כך סובלת מתחושות אשם על מה שעוללתי לה ובוריאציות אחרות גם לאחיה וכשהם כועסים ואומרים לי מילים מכאיבות אני כועסת ונפגעת ובו בזמן יודעת שזה מגיע לי. כבר לא יודעת איך אפשר לחיות כך, בנפשי להיות ילדה שהתעללו בה וכל המשתמע מזה ובו בזמן להיות אמא שפגעה בילדיה ואפילו זה לא במודע... איך חיים?
הכי קשה אני חושבת זה לדעת שגם הבת שלך עברה "משהו" איכשהו יצא שבזמן שגידלתי אותה לבטחון להכרת ערך עצמה וכל שאר הדברים החשובים, תוך כדי העברתי לה בלי מילים גם את רגשות האשמה שלי את הפחדים שלי והכי גרוע את חוסר האמון שיש לה זכות לאמר לא. והיא גדלה כילדה שעברה התעללות והאמינו לי היא לא, היא "רק" ספגה ממני הכל והפכה להיות ילדה קרבן. ואני כל כך אומללה כל כך סובלת מתחושות אשם על מה שעוללתי לה ובוריאציות אחרות גם לאחיה וכשהם כועסים ואומרים לי מילים מכאיבות אני כועסת ונפגעת ובו בזמן יודעת שזה מגיע לי. כבר לא יודעת איך אפשר לחיות כך, בנפשי להיות ילדה שהתעללו בה וכל המשתמע מזה ובו בזמן להיות אמא שפגעה בילדיה ואפילו זה לא במודע... איך חיים?