ואני מתבוססת בתוך מילותי השבורות בשרפי מילים בדרכי חיים אני עוברת ולא יכולה ולא מחכה את אקדח מילותי מצמידה לרקה ואז שהכל יעלם ארדם לשינה נצחית נפלאה ושוב אהיה .
בעיקר את השורה - ``אקדח מילותי מצמידה לרקה`` נפלא בעיני הרעיון לכתוב שיר על תהליך עשייתו והיווצרותו - ארס פואטיקה מה גם שתיבלת אותו ברגשותיך והתוצאה - פשוט מרשימה ! ענבל
