"ילדה"
הזכרון עטוף בתוך האלבום החם, מחייכת לי מבעד לתמונות. אני זוכרת איך צחקת בקול מתגלגל צחוק טהור, לא היה בו שמץ של כאב. אני זוכרת איך אהבת לדמיין מתגעגעת לחיים האלו, שהמצאת אז לבובות ואיך שתמיד היה שם סוף טוב. אז למה עכשיו, כשאת ממציאה חיים מתבלבלות לך האותיות שעל הדף ויצרות כאב כה רב? פתאום אני מתגעגעת מרגישה שאת מתרחקת ממני בורחת. כבר לא אותם הספרים נחים על המדף. עכשיו אני מתגעגעת ופוחדת לאבד אותך, לא רוצה לשכוח את הילדה שהייתי אז . ומהתמונות ניבטת לי ילדה שמחה עם עיניים שבורקות מתמימות ואהבה. ואם עוצמת עיניים רק לרגע כמעט ששומעת את הצחוק המתגלגל. אמא תמיד מספרת, כמה צחקת בקול גדול. עכשיו רק בדידות מלטפת אותך ליטוף ששורף לך את הנשמה, ואת הבשר את כבר לא שמחה כל כך אפילו עצובה. אבל עוד צוחקת, בקול גדול וכולם בטוחים שאת עוד חייה את הילדה שבך אבל הם פשוט לא רואים ורק את יודעת - שאפילו הצחוק שלך, מנסה לצעוק החוצה את הכאב.
הזכרון עטוף בתוך האלבום החם, מחייכת לי מבעד לתמונות. אני זוכרת איך צחקת בקול מתגלגל צחוק טהור, לא היה בו שמץ של כאב. אני זוכרת איך אהבת לדמיין מתגעגעת לחיים האלו, שהמצאת אז לבובות ואיך שתמיד היה שם סוף טוב. אז למה עכשיו, כשאת ממציאה חיים מתבלבלות לך האותיות שעל הדף ויצרות כאב כה רב? פתאום אני מתגעגעת מרגישה שאת מתרחקת ממני בורחת. כבר לא אותם הספרים נחים על המדף. עכשיו אני מתגעגעת ופוחדת לאבד אותך, לא רוצה לשכוח את הילדה שהייתי אז . ומהתמונות ניבטת לי ילדה שמחה עם עיניים שבורקות מתמימות ואהבה. ואם עוצמת עיניים רק לרגע כמעט ששומעת את הצחוק המתגלגל. אמא תמיד מספרת, כמה צחקת בקול גדול. עכשיו רק בדידות מלטפת אותך ליטוף ששורף לך את הנשמה, ואת הבשר את כבר לא שמחה כל כך אפילו עצובה. אבל עוד צוחקת, בקול גדול וכולם בטוחים שאת עוד חייה את הילדה שבך אבל הם פשוט לא רואים ורק את יודעת - שאפילו הצחוק שלך, מנסה לצעוק החוצה את הכאב.