ילדה
פעם הייתה ילדה, בשנותיים הצעירות היא למדה איך זה לחיות במלחמה, היא אף פעם לא מצאה מחסה בסערה. היא הייתה וכה בחדרה בתקווה שזה יגמר מהר. הצלקות דעכו אבל הכאב נשאר, אבל היא עוד זוכרת, איך השארתם אותה שרועה על הריצפה החדר מפוחדת. איך ליבה נשבר. והנה קולה העדין זועק: "מספיק!" למה אתם לא מבינים את הנזק שגרמתם? בישבילכם זה רק זיכרון, אבל בישבילה זה עדיין קיים. את הסימנים שהשארתם לא קל לשכוח, ואיך שמנעתם ממנה לפרוח.
פעם הייתה ילדה, בשנותיים הצעירות היא למדה איך זה לחיות במלחמה, היא אף פעם לא מצאה מחסה בסערה. היא הייתה וכה בחדרה בתקווה שזה יגמר מהר. הצלקות דעכו אבל הכאב נשאר, אבל היא עוד זוכרת, איך השארתם אותה שרועה על הריצפה החדר מפוחדת. איך ליבה נשבר. והנה קולה העדין זועק: "מספיק!" למה אתם לא מבינים את הנזק שגרמתם? בישבילכם זה רק זיכרון, אבל בישבילה זה עדיין קיים. את הסימנים שהשארתם לא קל לשכוח, ואיך שמנעתם ממנה לפרוח.