ילדותיות בגילאי השלושים פלוס...
אישה(?) אחת גילתה בי עניין בעקבות מפגש מיקרי בינינו במסגרת מסוימת בו היא גם יכלה לחלץ עלי מספר פרטים ממכרים משותפים. היא גילתה בי מספיק עניין כך שעל אף שהיא ידעה שאני צעיר ממנה במספר שנים היא החליטה ליזום ולפנות אלי. קבענו פגישה כבר למחרת- בילינו ערב של שיחה קולחת בפאב. עוד קודם לסיום הפגישה הייתה זו היא שפנתה אלי בחיוך מעט נבוך ומעט מהוסס ושאלה: "אתה חושב שתהיה פגישה שניה?". מאחר ואני אדם כן וישיר, ומאחר והתרשמתי לחיוב מהישירות שלה אז פשוט עניתי: "כן ...עד כמה שזה תלוי בי אז כן- תהיה פגישה שניה". היא חייכה והנהנה לחיוב. המשכנו לשוחח עוד זמן מה בניחותה. בסיום הפגישה נפרדנו בלחיצת יד עדינה ומתמשכת, נישקתי אותה בעדינות על הלחי, היא חייכה ואמרה שהיא תמתין לשיחת הטלפון ממני. התקשרתי אליה למחרת בצהריים ...סתם בכדי לברר לשלומה ולא מתוך כוונה לקבוע פגישה (וגם בגלל שאני לא נהנה בלמתוח את הסבלנות של הנשים שאיתן אני מבלה). היא הציעה להפגש עוד באותו הערב. היא אמרה שהיא תתקשר בשעה מסוימת בכדי לתאם את הפגישה במדויק. היא לא התקשרה בשעה היעודה. התקשרתי אני ...היא לא ענתה- השארתי הודעה. לא היססתי, והתקשרתי פעמיים נוספות בהמשך אותו ערב, רק בכדי למנוע מצב שבו קשר נחמד עם פוטנציאל יתקלקל בגלל חוסר הבנה או תקלה טכנית ...היא לא השיבה לפלאפון (כן, כל שיחותי אליה היו לפלאפון. המכשיר הזה שאנשים מסתובבים צמוד אליו ושיש בו דברים נפלאים כמו תא קולי ושיחה מזוהה!). התקשרתי למחרת- היא ענתה. היא טענה שלא קיבלה את הודעותי(?!) ושהיא מתנצלת שהיא לא התקשרה כפי שהבטיחה (לא היה לה תירוץ!). מאחר ואני אדם כן וישיר (כבר אמרתי את זה?!) הסברתי לה שהתנהגות מעין זו לא גורמת לי להרגיש טוב כשהיא מתרחשת בראשיתו של קשר. היא הסכימה, הבינה והתנצלה בשנית. היא שוב הציעה פגישה ליום המחרת. אמרתי לה בג'נטלמניות שאני אהיה זה שיתקשר הפעם לצרכי התיאום. התקשרתי למחרת בשעות הערב המוקדמות ...היא לא ענתה. השארתי הודעה. התקשרתי שוב שעה אחר כך (לא בגלל שאני לחוץ אלא פשוט משיקולים לוגיסטיים של קביעת הפגישה בשעות סבירות במקום מוסכם מראש) ...והשראתי שוב הודעה. שוב התקשרתי, שעה וחצי מאוחר יותר ...הקו היה תפוס. חמש דקות אחר כך עדיין תפוס. עוד חמש דקות ואני שוב מתקשר- היא לא ענתה ופשוט ניתקתי. היא לא התקשרה מאז ולא הגיבה להודעות שהשארתי. אבל אל תטעו- אני אומנם כועס ומאוכזב שמה שנדמה היה כתחילתו של דבר טוב כשל, אך אני בהחלט אינני חש אכזבה מכך שלבסוף לא יהיה ביני לבינה דבר. כי מהתנהגותה זו ניתנה לי ההזדמנות ללמוד על טיבה של אותה אישה. כבר למדתי שישנן נשים(ואולי הן רק ילדות???) שאין להן את המיומניות לקשר עם גבר ...יש להן את הפוטנציאל (אותה אישה ניחנה סה"כ ביופי ובמידה נאה של אינטלקט) אך לא יותר מפוטנציאל! הן פחדניות! הן פוחדות שזה יגמר עוד לפני שזה מתחיל. הפחד שלהן הוא כה גדול שהן מכשילות כל פוטנציאל לקשר טוב בגלל התנהגות אינפנטילית. הן יוזמות קשרים עם גברים שווים (ואני לא אומר את זה בגלל שאני שחצן- אני אומר את זה רק בגלל שאני כן וישיר) רק בכדי לבדוק את הגבולות- רק בכדי ללמוד עד כמה הן שוות. אבל הן לא הולכות עם זה עד הסוף ...פשוט בגלל שכל מהותן היא אישיות לקויה בעטיפה מרשימה. בכך הן גוזרות על עצמן חיי זוגיות לא מספקים. כי הן בסוף ימצאו לעצמן גבר שידבוק בהן, אבל תמיד הוא יהיה קצת פחות- פחות נאה, פחות חכם ...פחות מבין ...אחד שקל לעשות בו מניפולציות. אחד שהן נמצאות בעמדת כוח ביחס אליו ...אחד שנותן תחושת ביטחון- הוא כאן היום, הוא יהיה כאן גם מחר, ועד בכלל ...עד שהיא ורק היא תחליט שזה נגמר. וגם אם הוא יפתיע ויעזוב אז זה לא נורא- כי ממילא הוא לא היה לרמה שלה. ...והוא יעזוב
אישה(?) אחת גילתה בי עניין בעקבות מפגש מיקרי בינינו במסגרת מסוימת בו היא גם יכלה לחלץ עלי מספר פרטים ממכרים משותפים. היא גילתה בי מספיק עניין כך שעל אף שהיא ידעה שאני צעיר ממנה במספר שנים היא החליטה ליזום ולפנות אלי. קבענו פגישה כבר למחרת- בילינו ערב של שיחה קולחת בפאב. עוד קודם לסיום הפגישה הייתה זו היא שפנתה אלי בחיוך מעט נבוך ומעט מהוסס ושאלה: "אתה חושב שתהיה פגישה שניה?". מאחר ואני אדם כן וישיר, ומאחר והתרשמתי לחיוב מהישירות שלה אז פשוט עניתי: "כן ...עד כמה שזה תלוי בי אז כן- תהיה פגישה שניה". היא חייכה והנהנה לחיוב. המשכנו לשוחח עוד זמן מה בניחותה. בסיום הפגישה נפרדנו בלחיצת יד עדינה ומתמשכת, נישקתי אותה בעדינות על הלחי, היא חייכה ואמרה שהיא תמתין לשיחת הטלפון ממני. התקשרתי אליה למחרת בצהריים ...סתם בכדי לברר לשלומה ולא מתוך כוונה לקבוע פגישה (וגם בגלל שאני לא נהנה בלמתוח את הסבלנות של הנשים שאיתן אני מבלה). היא הציעה להפגש עוד באותו הערב. היא אמרה שהיא תתקשר בשעה מסוימת בכדי לתאם את הפגישה במדויק. היא לא התקשרה בשעה היעודה. התקשרתי אני ...היא לא ענתה- השארתי הודעה. לא היססתי, והתקשרתי פעמיים נוספות בהמשך אותו ערב, רק בכדי למנוע מצב שבו קשר נחמד עם פוטנציאל יתקלקל בגלל חוסר הבנה או תקלה טכנית ...היא לא השיבה לפלאפון (כן, כל שיחותי אליה היו לפלאפון. המכשיר הזה שאנשים מסתובבים צמוד אליו ושיש בו דברים נפלאים כמו תא קולי ושיחה מזוהה!). התקשרתי למחרת- היא ענתה. היא טענה שלא קיבלה את הודעותי(?!) ושהיא מתנצלת שהיא לא התקשרה כפי שהבטיחה (לא היה לה תירוץ!). מאחר ואני אדם כן וישיר (כבר אמרתי את זה?!) הסברתי לה שהתנהגות מעין זו לא גורמת לי להרגיש טוב כשהיא מתרחשת בראשיתו של קשר. היא הסכימה, הבינה והתנצלה בשנית. היא שוב הציעה פגישה ליום המחרת. אמרתי לה בג'נטלמניות שאני אהיה זה שיתקשר הפעם לצרכי התיאום. התקשרתי למחרת בשעות הערב המוקדמות ...היא לא ענתה. השארתי הודעה. התקשרתי שוב שעה אחר כך (לא בגלל שאני לחוץ אלא פשוט משיקולים לוגיסטיים של קביעת הפגישה בשעות סבירות במקום מוסכם מראש) ...והשראתי שוב הודעה. שוב התקשרתי, שעה וחצי מאוחר יותר ...הקו היה תפוס. חמש דקות אחר כך עדיין תפוס. עוד חמש דקות ואני שוב מתקשר- היא לא ענתה ופשוט ניתקתי. היא לא התקשרה מאז ולא הגיבה להודעות שהשארתי. אבל אל תטעו- אני אומנם כועס ומאוכזב שמה שנדמה היה כתחילתו של דבר טוב כשל, אך אני בהחלט אינני חש אכזבה מכך שלבסוף לא יהיה ביני לבינה דבר. כי מהתנהגותה זו ניתנה לי ההזדמנות ללמוד על טיבה של אותה אישה. כבר למדתי שישנן נשים(ואולי הן רק ילדות???) שאין להן את המיומניות לקשר עם גבר ...יש להן את הפוטנציאל (אותה אישה ניחנה סה"כ ביופי ובמידה נאה של אינטלקט) אך לא יותר מפוטנציאל! הן פחדניות! הן פוחדות שזה יגמר עוד לפני שזה מתחיל. הפחד שלהן הוא כה גדול שהן מכשילות כל פוטנציאל לקשר טוב בגלל התנהגות אינפנטילית. הן יוזמות קשרים עם גברים שווים (ואני לא אומר את זה בגלל שאני שחצן- אני אומר את זה רק בגלל שאני כן וישיר) רק בכדי לבדוק את הגבולות- רק בכדי ללמוד עד כמה הן שוות. אבל הן לא הולכות עם זה עד הסוף ...פשוט בגלל שכל מהותן היא אישיות לקויה בעטיפה מרשימה. בכך הן גוזרות על עצמן חיי זוגיות לא מספקים. כי הן בסוף ימצאו לעצמן גבר שידבוק בהן, אבל תמיד הוא יהיה קצת פחות- פחות נאה, פחות חכם ...פחות מבין ...אחד שקל לעשות בו מניפולציות. אחד שהן נמצאות בעמדת כוח ביחס אליו ...אחד שנותן תחושת ביטחון- הוא כאן היום, הוא יהיה כאן גם מחר, ועד בכלל ...עד שהיא ורק היא תחליט שזה נגמר. וגם אם הוא יפתיע ויעזוב אז זה לא נורא- כי ממילא הוא לא היה לרמה שלה. ...והוא יעזוב