ילדותי

[דנה אז]

ילדותי

היום בנסיעה שמעתי שיר של אהוד מנור, שיר שהחזיר אותי לתקופת ילדותי, גדלתי על השירים שלו. נזכרתי בתקופת ההתבגרות שלי במושב, בחברי לתנועה, בתקופה בה התחילה להתגבש זהותי.
לא הייתי מעלה בדעתי שזה יהיה גורלי, המשג של לאבד בן, לא היה עולה בדעתנו. ברור לי שאין קו ישיר המחבר בייני היום לבין אותה הילדה שהייתי.
עד שהכל קרה הייתי מסתכלת בנוסטלגיה וגעוגע אל עברי, כמו רבים אחרים.
היום אייני מוצאת את עצמי באותם חוויות שעברתי. ורק נעצבת שלא נשארה בי האמונה והנאיביות שהיו בי, שהכל יהיה טוב.
מרגישה כמו אדם בלי עבר.