ילדים (איך לא...)
יש לי שלושה, בנים. לא ילדתי, אני רק האבא... להיות כנה, זאת מתנה ענקית, שככל שהזמן חולף, והם אנשים מעוצבים על פי דרכם עם כלים שקיבלו מהוריהם, הם מספקים בכך אושר עצום. לא רק שלא ילדתי, כאביהם, בשל נסיבות החיים, ולא פחות בשל מוסכמות, עבדתי הרבה פחות קשה בלגדל אותם. כאביהם, (שוב לא הוגן) אני לא זוכה לפחות מהם, ההפך, ככל שהם יותר גדולים, הם יותר קרובים אלי. זה אומר טיולים בחו"ל של הבנים (הם ואני) בילויים, ארוחות, מיפגשי משימה (לסדר את הגינה..) ועוד. למה אני כותב את זה? רקנ כדי לומר: המוסכמות לא רלוונטיות, האינדוידואל, הוא העיניין, יש פרס עצום בלהיות הורה, אך גם לזה יש מחיר, (כמו לכל דבר). מבחני "עלות תועלת" בנושא, הם פרטיים, ואין לאף אחד זכות להטיף אחרת (לכל האמהות הטוענות שזה אגואיזם לא להרות), אם יש אגואיזם, זה להרות, וזה אגואיזם לגמרי לגיטימי, כמעט כמו כל אגואיזם אחר.
יש לי שלושה, בנים. לא ילדתי, אני רק האבא... להיות כנה, זאת מתנה ענקית, שככל שהזמן חולף, והם אנשים מעוצבים על פי דרכם עם כלים שקיבלו מהוריהם, הם מספקים בכך אושר עצום. לא רק שלא ילדתי, כאביהם, בשל נסיבות החיים, ולא פחות בשל מוסכמות, עבדתי הרבה פחות קשה בלגדל אותם. כאביהם, (שוב לא הוגן) אני לא זוכה לפחות מהם, ההפך, ככל שהם יותר גדולים, הם יותר קרובים אלי. זה אומר טיולים בחו"ל של הבנים (הם ואני) בילויים, ארוחות, מיפגשי משימה (לסדר את הגינה..) ועוד. למה אני כותב את זה? רקנ כדי לומר: המוסכמות לא רלוונטיות, האינדוידואל, הוא העיניין, יש פרס עצום בלהיות הורה, אך גם לזה יש מחיר, (כמו לכל דבר). מבחני "עלות תועלת" בנושא, הם פרטיים, ואין לאף אחד זכות להטיף אחרת (לכל האמהות הטוענות שזה אגואיזם לא להרות), אם יש אגואיזם, זה להרות, וזה אגואיזם לגמרי לגיטימי, כמעט כמו כל אגואיזם אחר.
