ילדים - דרושה תמיכה דחוף!

[שביב שני]

ילדים - דרושה תמיכה דחוף! ../images/Emo95.gif

האם יש כאן כמה שעדיין לא רוצות ילדים, כמוני? אלא שרוצות, ועושות, ויש להן - בבקשה לא להפגע! ברגע שאני רואה תינוק/ת, ממש לא בא לי להחזיק אותם. אם הם קצת יותר גדולים אני לפעמים משחקת איתם, אבל גם אז אני לא מגיעה לשלב של לרצות שיהיו לי ילדים משלי. בן זוגי הוא ההפך הגמור. כל תינוק שהוא רואה הוא מיד צריך להרים. הוא כבר מגיל 17 חולם על ילדים. אני מקווה שעם הזמן אני גם ארצה. מי מכן שהיא אמא היום, או בהריון, או מתכננת, גם אתן בעבר לא רציתן? זה בא עם הזמן?

 

[שביב שני]

אולי בכל זאת?

בבקשה! מקפיצה

 

[נופר30]

אני עד לפני כמה חודשים

לא ראיתי את עצמי אמא עכשוו אני לא יכולה לחכות ולא בגלל שהתחתנתי אבל לדוגמא אחותי החליטה בגיל 29 שהגיע הזמן לילדים ( ולא כי היה לה חשק או משהו פשוט בהחלטה קרה היא אמרה זהו הגיע הזמן ) היא הייתה כבר נשואה 10 שנים שירתה שנתיים וחצי בצבא למדה לתואר ראשון טיילה בעולם והספיקה כל שרצתה וידעה שזהו השלב הבא אבל מעולם לא הייתה לה את הכמיהה לילדים יש לה שניים נפלאים שהיא פשוט מתה עליהם אבל מעולם גם לא היום כשהיא רואה ילדים זה לא עושה לה את זה ואין לה את הרגש הזה שכולם אומרים שיש כשרואים ילדים קטנים אז לא לדאוג זה לא רק את תביאי כשתרגישי מוכנה

 

[שביב שני]

אבל זה לא גורע מאהבתה לילדים שלה?

כשמאוד רוצים את זה נראה לי שיותר קשה לסבול את הלילות ללא שינה וכיו"ב.

 

[שביב שני]

סליחה, אני רואה שאמרת שלא

 

[נופר30]

מה פתאום

והיא אמרה לא פעם אין קשר בין אהבתה לילדיה לאי אהבתה לילדים אחרים לא חייבים לאהוב את כל הילדים בעולם כדי שיהיו לך שלך

 

[Aאלינור]

אצלנו "יחסי הכוחות" הפוכים

אז סורי, אין לי הארות לגבי רצון שלא היה ופתאום יש, כי תמיד היה. אבל מעניינת אותי נקודת המבט ההפוכה. כי אני באמתמנסה להבין אותו ולהיות סבלנית. אבל לפעמים קצת קשה... נראה לי שגם לגיל יש פה פקטור. כי אני בפירוש מכירה נשים שלא רצו ועם הזמן הרצון הזה התפתח בהן. (אז סליחה, אבל אני לא זוכרת בת כמה את). וכמו שנופר אמרה, לא חייבים לאהוב את הילדים של כולם. תראי כמה נשים יש בעולם, שיש להן ילדים אבל את רואה שאין להן זיקה כללית לילדים. (חוץ מזה במאמר מוסגר גם באמת לא כולם חייבים ילדים).

 

[שביב שני]

אני בת 26 (כמעט)

 

[Ronnie*]

ילדים ../images/Emo85.gif

קודם כל, אל תדאגי כל כך! אני בטוחה שהכל יסתדר!

לדעתי אין שום קשר בין התלהבות מילדים בכלל, ובין לאהוב את הילדים שלך, אם וכאשר יבואו לעולם... זה שאנשים מסוימים מתלהבים מתינוקות, ממש לא אומר שהם מוכנים לתינוק משלהם! לאהוב את הילד שלך זה לא כמו "לאהוב תינוקות" באופן כללי. אני אישית דווקא נמנית על אוהבי התינוקות... אני מרגישה שעשיתי סטאז´ על שני אחייני האהובים (טוב, הם של אורי, אבל לא משנה) + שתי אחיות קטנות מפונדרקות ביותר + עבודה עם ילד אוטיסט (טפו טפו טפו, כמובן). אני מאוד רוצה ילדים. אבל, וזה אבל גדול, אני לא מרגישה מוכנה עדיין. אני חושבת שיש לי עוד עבודה לעשות על עצמי לפני שאני אהיה מוכנה. ילדים זה ויתור ענק על החופש שלך, זה ויתור כואב, ואני לא חושבת שאי פעם אפשר להיות מוכנים לזה לגמרי... (שלא לדבר על הפחדים שלי מההריון ומהלידה). בדיוק אתמול היינו באירוע ושמענו קרוב משפחה אחד, עם שני ילדים קטנים, אומר (חצי בצחוק) "אל תעשו את הטעות הזאת". אבל אנחנו נעשה אותה, מתישהו... ובכל מקרה, אל תרגישי רע. זכותך להיות בשלב אחר בחיים שלך, ולא לרצות עדיין. נראה לי שאת בעצמך מרגישה שתרגישי אחרת עם הזמן, ואני מאמינה שכך יהיה...

 

[שביב שני]

זהו, שלא היתה לי הזדמנות "להתנסות"

עם ילדים אחרים. לא היו לי אחים או אחיות קטנים, ואף פעם לא עשיתי בייביסיטר. בגלל שאין לי אחים אין לי גם אחיינים. בכלל - זה אף פעם לא משך אותי יותר מדי.

 

[אתי@]

ההרגשה שבא לי ילד התחילה רק בזמן

האחרון. עד לא מזמן ילדים לא ריגשו אותי ולא עשו לי את זה. לכן אני בהחלט מבינה אותך. אני מאמינה שכמעט כל אישה רוצה ילדים בשלב זה או אחר של חייה. לפי דעתי הרצון בילדים הוא סוג של אינסטינקט שיש בכל בעל חיים (נו טוב גם אנחנו בעלי חיים

). לכן אני מאמינה שזה רק עניין של זמן עד שגם את תרצי

. בכל אופן, מזל שאנחנו חיות בעולם המודרני שבו אפשר לתכנן את הילדים. למרות שקצת בא לי ילד, אני יודעת שהכי נכון לחכות עד שאני ממש ממש ארצה ילד, ואז אפשר להתחיל לתכנן...

 

[רחלילי]

כן זה בא עם הזמן

עד לפני כמה חודשים לא יכולתי לדמיין את עצמי עם תינוק. וקרה שינוי לפני כמה חודשים סיפרתי עליו באיזה שרשור שעשינו כאן אז אני יכולה לומר לך שזה מגיע עם הזמן ועם הצמיחה הפנימית.

 

[shelycat]

...........

גם לי אין את העיניין עם ילדים וגם שום עיניין בשכאלה. לא מתה עליהם, לא מתחברת אליהם, לא עושה להם פרצופים ברחוב. ולא ממש רוצה כאלה בינתיים. כשיגיע הזמן אני אדע.

 

[שביב שני]

תודה לכולן, הרגעתן אותי קצת