"ילדים הם תצפיתנים מעולים ופרשנים סובייקטיבים

"ילדים הם תצפיתנים מעולים ופרשנים סובייקטיבים

"ילדים הם תצפיתנים מעולים ופרשנים סובייקטיבים" –מאת עינת גבע. "יחסים האתגר"- הורים מאמנים ומתאמנים "ילדים הם תצפיתנים מעולים ופרשנים סובייקטיבים" לכן, מוטל עלינו ההורים לתווך עבורם את המציאות בכל צעד ושעל אפשרי. למשל, חזרתי מיום עבודה מתוח וסוער ,בקלחת היום גער בי המעסיק שלי בחומרה ובגסות . שבתי הביתה פעורת פה מאחר שבחרתי לא להגיב על קיטונות התלונות שהניח לפתחי משה(המעסיק שלי). נכנסתי הביתה כרוח סערה , לפני שהספקתי לומר שלום וערב טוב מצאתי עצמי מתפרצת על בעלי בכעס חסר מעצורים ובלתי מאוזן בעליל. במבט חטוף הספקתי לקלוט את בני בן ה-8 שישב אותה שעה וצפה בתוכנית טלוויזיה חביבה עליו. הוא השיב מבט המום ומפוחד משהו. ואני באנרגיה פנימית שאבדה את הבלמים המשכתי בזעם הצרוף. עם שוך הסערה שיצרתי הבנתי שהכעס הכבוש שיועד למשה(המעסיק שלי) הופנה בטעות לאיציק(בעלי). נזכרתי שבני נכח בזירה והיה עד להתרחשות, אלא שהחיים זה עתה שבו למסלולם הרגוע . עמדה בפני האפשרות המפתה להתעלם מהתקרית. אלא שבמוחי נקרה האמרה : "ילדים הם תצפיתנים מעולים ופרשנים סובייקטיבים" חלון הזדמנויות נפתח לפני בשעת הערב, פניתי לבני וסיפרתי לו על היום הסוער שהיה מנת חלקי, על הדברים שהטיח בפני המעסיק בבוקר. על תחושת הכעס שהצטברה בקרבי מאחר שבחרתי ברגע האמת לא להגיב לדבריו. על החוסר שקט הפנימי שהתפרץ מתוכי ותחושת המחטף הרגשי שהגיעו לשיאם הבלתי מוצדק והבלתי הוגן כלפי אבא הערב. שוחחנו עוד זמן מה על החרטה, על השיעור שלי, על יחסים. תיווך המציאות ש"נכפתה" עלינו הייתה בסופו של יום מתנה שקיבלנו לקרוב לבבות, מתוך הבנה אינטלקטואלית ורגשית ,שיח חם ופורה התפתח –כולנו יצאנו נשכרים. המציאות הפנימית שלנו פוגשת מידי יום את המציאות החיצונית. בין השתיים מתקיים מרחב פוטנציאלי לדיאלוג מעצים . אני מזמינה אתכם ללכוד במחשבותיכם את הרגעים /המצבים בחיי היום יום להם היו ילדיכם עדים ,וברוחכם מתעורר הספק שמא הם לא הבינו אתכם כהלכה? אולי פרשו את התרחיש ממבט של ילד,מזווית ראיה אישי, פרשנות שמעוררת דאגה או מטילה חשש בקרבם ולתווך עבורם את המציאות. בכך תרחיבו את התנאים הנאותים , הרגשיים והסביבתיים ,הדרושים להתפתחותם הנפשית הבריאה של ילדכם. אשמח אם תשתפו אותי ואת הגולשים הנוספים בפורום באירועים ובדרך התיווך שבחרתם. בדרך זו נצא מועשרים ומחוזקים כולנו. מברכת להתבוננות ותשומת לב מכווני צמיחה והתפתחות.
 
אני אישית קיבלתי ממך במתנה מראה..סיפור דומה:

היום ממש היום בבוקר קרה לי מקרה עם ביתי בת ה3 שרודף אותי כל היום. הכל קרה ממש דקה לפני שיצאנו לעבודה, היה לחץ של בוקר ולא הספקנו שום דבר ,הבנתי שאני כבר מאחרת, נלחצתי מכך שהבוס אולי יכעס וכו' וכשממש כבר היינו ממש מוכנות ליציאה מהבית הילדה בפתאומיות התנהגה בצורה שלא מקובלת (זרקה דברים, בכי, צעקות וכו') זאת התנהגות שאני מאוד עיקבית בתגובתי אליה כבר כמה ימים. פתאום ממש כעסתי על הילדה , היא ממש חיכתה לתגובה קיצונית שלי ואני נפלתי ברשתה של הקטנטונת שלי. אני כל כך מצטערת במיוחד שאני מלמדת אותה לא לצעוק ולא להרים את הקול , אז איזה מין מודל אני? בדרך כבר שוחחתי איתה והסברתי לה שאמא עשתה טעות ושלא היתה צריכה להתנהג כך. אבל את מצפוני לא ניקיתי, זה עדיין רודף אותי מקווה שיעבור לי במהרה, שרון
 

rinaca

New member
"אנחנו לא צועקים בבית" האמת היא שזה מבלבל

כי לפעמים אנחנו כן צועקים. אני גדלתי בבית שכל הזמן צעקו והתפרצו בו וכל כך כמהתי לבנות בית ללא צעקות. אבל להפתעתי ואכזבתי הרבה בבית שלי כן צועקים. כולל אני. אז במקום לצפות מעצמי ומאחרים שלא יצעקו אני בוחרת ללמוד להיות ערה לתחושותי, להביע את רגשותי בזמן אמת, ולפעמים כשאני לא מצליחה אז הילדות חוות אמא כועסת ולמודות שאמא היא לא רובוט ולא מחשב, והם לומדות מה הגבול שלי. כשאני עייפה למשל. את שואלת שרון, איזה מין מודל את? את מודל אנושי. בני אדם אינם רובוטים. אנשים רגועים לפעמים מתפרצים. אנשים שמחים לפעמים עצובים. אנשים מצחיקים לפעמים אינם מציחים ואפילו אנשים עצבניים לפעמים מגלים סבלנות. אני חושבת שהשיחה שקיימת עם הילדה היא מצויינת ואני מקווה שלא הסתפקת רק בהתנצלות אלא גם הסברת שבבוקר כשאת מאחרת הבוס שלך כועס עליך וחשוב לך שלא יכעסו עליך. את יכולה גם להסביר למה זה חשוב (משכורת, יחסי אנוש וכו'). כך שהילדה תלמד שאם היא מעכבת אותך בבוקר את עשויה להתפרץ. למה שהיא לא תלמד לא ללחוץ לך על הכפתורים? אני הסברתי לילדה שלי שבבוקר צריך לצאת בזמן לבי"ס ואם מאחרים היא תצטרך ללכת למנהלת (דבר שהיא לא רוצה) ואם היא מתעכבת ולא ממהרת אני נלחצת. היום היא כבר לא מתעכבת בבוקר, היא משתפת פעולה. מה תלמד הילדה שלך את כל הזמן תהיי "מושלמת"? במקום להתמקד בשאלה "איזה מין מודל אני?" תתמקדי בשאלה איך אני יכולה לנצל את מה שקרה ללמד את הילדה שלי, לחיבור ביני ובין הילדה, ולצמיחה אישית שלי? מקוה שעבר לך......
חיבוק חם, ודרך אגב אני כותבת את הדברים הללו גם עבור עצמי כי רק בשבוע שעבר התפרצתי על הילדה הקטנה שלי והייתי עגמומית במשך שארית היום.
 
קו מנחה:" האומץ להיות בלתי מושלם" ....

האומץ להיות בלתי מושלם, משפט שתבע דרייקורס. תבונה רבה מגולמת במשפט זה, הלא כן? הילדים שלנו מרוויחים מפגמינו האנושיים. במקום מושלם אין צמיחה. אפשר ללמוד ולהתפתח רק מטעויות. בחינוך וליווי ילדים רכים יש חשיבות למודעות עצמית (לצורכי לימוד והתקדמות ולא להלקאה עצמית ). המודעות מסייעת לנו לפעמים גם לכבוש את ייצרנו, להגיב מתוך חשיבה ארוכת טווח, ולהיות מתונים ומאוזנים. וכן, גם לקבל ולסלוח לעצמנו על היותנו בלתי מושלמים. בברכה, עינת גבע.
 
רינה את מקסימה!!

חשוב לי באמת להיות עיקבית ואולי מושלמת כניאה גם מתוך כל מיני התנהגויות שנחשפנו אליהם בילדות שלנו אני למשל גדלתי בבית שכל הזמן ויתרו לי וממש לא הקפידו על משמעת הרוב היה פינוקים העיקר שנהיה מרוצים ושלא נבכה "חלילה". אני משתדלת לא להיכנע לבכי שלה אבל זה קשה בכל זאת מש שלמדנו כאן שה שאנחנו אמהות לא מושלמות אבל מכוונות לדרך הטובה ביותר וגם טועות לפעמים. העיקר שהמסר יעבור ברור לילדים. המשך בוקר נפלא. שרון
 

rinaca

New member
שמחה להיות לך מראה שרון המקסימה

לפעמים יותר קל לראות את עצמך דרך מישהו אחר, ודרך הפוסטים שלך אני רואה את עצמי שרון היקרה. תודה שאת משקפת לי את עצמי. כשפי שעינת אמרה הרבה פעמים מודעות היא שלב ראשון. ברגע שיש מודעות אפשר עם הזמן גם לשנות התנהגות.
 

rinaca

New member
בדיוק ראיתי כתבה רלונטית באתר של ג'יין נלסן

ג'יין נלסן כתבה סדרה גדולה של ספרים ומנחה סדנאות והפילוסופיה שלה מבוססת על הפילוסופיה של אדלר (וגם אני חושבת חיים גינות). THE THREE Rs OF RECOVERY FROM MISTAKES 1. Recognize‐‐ “Wow! I made a mistake.” 2. Reconcile‐‐ “I apologize.” 3. Resolve‐‐ “Let’s work on a solution together.” It is much easier to take responsibility for a mistake when it is seen as a learning opportunity rather than something bad. If we see mistakes as bad we tend to feel inadequate and discouraged and may become defensive, evasive, judgmental, or critical—of ourselves or others. On the other hand, when mistakes are seen as opportunities to learn, recognizing them will seem like an exciting venture. “I wonder what I will learn from this one.” Self‐forgiveness is an important element of the first R of Recovery. כתבה שלמה באתר שלה http://www.positivediscipline.com/files/MISTAKES_ARE_WONDERFUL_OPPORTUNITIES_TO_LEARN.pdf
 
למעלה