ילדים וקלפים...

kikona126

New member
ילדים וקלפים...

ניסתם פעם לתת לילדים קלפים כמו טארוט? או כל סוג אחר של קלפים? הילדות של הבנות דודות שלי מתות על זה! יום אחד פתחתי והן ראו את הקלפים (ושלי לא מצויירים) והן רצו לקחת ולראות אותם. נתתי להן (כמובן ששמרתי שלא יקפלו אותם...) והן החלו לפתוח קלפים ולדבר עליהם. זה ככה , זה ככה. (הן ניסו קצת לחקות אותי כשאני קוראת... לא מפריע לי שהן ליד... ) אבל יש שני דברים מדהימים ששמתי לב אליהם: 1. כשהן מדברות על הקלפים הן ממש יודעות את הפרשנות שלהם, ולפעמים אפילו מוסיפים לי לידע. 2. ברגע שהן מרימות קלפים (הן פורסות אחת לשניה, אני לא מתערבת להן בזה) הן מרימות קלפים שממש מיצגים אותן. מפה גם הפרשנות בעצם נכונה - כי אחת מהן למשל הרימה את 8 חרבות ואז את מלך הגביעים - ואז היא אמרה הנה אבא מחזיק גביע... (מה שנכון... כי מבחינה מסויימת ההגנה המאוד גדולה של אבא שלה, כובלת אותה, וחוסמת אותה... (היא בישנית מאוד, מאוד קשורה להורים שלה, ולא מסכימה להיות עם אחרים, וקצת ילדותית לגיל שלה - זה לעומת הבת דודה שלה שגדולה ממנה במספר חודשים.) ) טליה אני יודעת שאת לא צריכה קלפים בשביל זה... במקרה שלך,
משרתת את המטרה
 
זה מקסים שבכזו פתיחות את מדברת איתם על הקלפים

אין לי ילדים, אבל את האחיינים שלי אני לא מכניסה לעולם הרוחני. למרות שיש לי אחינית בת 3 שיש לה חברים דמיוניים שהיא מדברת אליהם, וכשאמרתי לאחותי שזה מלאכים ורוחות, לא ליד הילדה ראיתי את התגובה שעלתה על פניה שאני בטח משוגעת שאני אומרת את זה, והיא נתנה טירוץ למה אני לא צודקת שאילו מלאכים הסכמתי איתה ולא סיפרתי לה שראיתי אותם בעצמי. כי אז בכלל אני יפחיד אותה. אבל הילדה בעצמה סיפרה לי עליהם - וזה ריגש אותי מאוד. אני כמובן רק שואלת לא נותנת דעה או אומרת לה משהוא לגבי זה. אם יהיה לי ילדים אני לא יודעת איך הנהג איתם.
 

kikona126

New member
ההורים שלהם פתוחים,

אם אני קוראת לאמא בקלפים אז הרבה פעמים הילדה רוצה להיות גם, ואז אנחנו עושים לה "כאילו פריסה" היא מרימה קלף ואומרים לה איזה משהו שהיא רוצה לשמוע (אני לא קוראת לילדים בקלפים, כי יש להם עדיין את הנגיעה הטבעית לרוחניות אז למה לגרוע אותה עם הקלפים?) אבל הן משחקות הרבה עם הקלפים, במיוחד עם הילד הפנימי, כי יש שם פיות וסיפורי אגדות, הן פותחות את הקלפים ואז מתחילות לספר סיפורים עם הקלפים (ממש קוראות מלידה) וזה כיף לשמוע, כי לומדים מזה הרבה...
 
../images/Emo24.gifאת עושה את הדבר הנכון!!

להקשיב ולתמוך ולא לפזר כלאחר יד, ולהגיד...זה שטויות... אני גם מאמינה שהילדים מדברים עם ישויות שאנו לא מסוגלים לראות ונניח, רק נניח שזה לא היה נכון וזו רק המצאה עדיין צריך להראות לילד שאנו קשובים לו ומאמינים למה שהוא אומר כי הוא מדבר מתוך עולם התוכן שלו שזה הכי עשיר הכי אמיתי והכי נכון עבורו. מי אנחנו שנערער לו את הביטחון בעצמו?....
אני בטוחה שתהיי בע"ה, אמא נהדרת לילדייך
 
איזה יופי!!!אוהבת סיפורים כאלה....

לקרוא בגלידה|גלדיה|...זה כמו לקרוא בקפה לא?....חחחח.... רוצה לספר כאן על הקריאה בגלידה?... אם זה לא אישי מדי עבורך
 

kikona126

New member
גם אני...

טוב אז נספר
טליה לא סתם מנהלת את פורום ילדים רוחניים, היא גם מגדלת ילדים שכאלו, ומאפשרת להם לפתח את הרוחניות
לפני כמה זמן נפגשנו והיא הגיעה עם הילדה הקטנה
(שתאמינו לי יש לה הרבה אינוטאיציה!) על השולחן היתה צלחת שהיתה בה גלידה, והקטנטונת התחילה להגיד, חתול, כלב... ועוד כל מיני דברים (זה וכל שנייה היא מזיזה את הכפית בגלידה ואומרת מילה) לא ממש הבנו למה היא אומרת חתול וכלב, כי היו מקודם כלב וחתול שעברו באיזור אבל הם כבר לא היו שם, וטליה עוד המשיכה ואמרה לה הכלב שם (בכיוון שהוא הלך) נכון? והילדה התעקשה, כלב... (או שזה היה הב הב?) ואז הסתכלתי בגלידה וראיתי שמצוייר שם לב, והבנתי שהיא כל פעם אומרת את מה שהיא רואה בגלידה. ואז היא ראתה גם דג.. והיו עוד דברים... הקטנטונת מתחילה את דרכה בקריאה בגלידה! ומי יודע מה יהיה הצעד הבא? (טוב נו גם את הצעד הבא אני הכרתי...) אחרי זה היא התעקשה לקרוא לי אלה, ולא אדית. אמרנו לה שקוראים לי אדית, והיא אמרה את השם כל כך יפה עם הפה והכל, ואז שאלתי אותה איך קוראים לי ואמרה שקוראים לי אלה... אשתו של אח שלי ילדה לפני כשבועיים שלושה, ולילדה קראו אלה (והשם לא היה בתכנון) הילדה דומה לי מאוד (כשהייתי בגילה) יותר מזה, היא גם מתנהגת כמוני (של הגיל הזה...) היא בוכה במשך כל היום וישנה כל הלילה... *לא רציתי לציין את השם ללא אישור האמא
 
למעלה