זה עוד יותר קשה. לפעמים נשברים ומתפרקים (בכי, צעקות וכו´) , לפעמים בורחים למשהו אחר (פורומים בתפוז) ושם מקבלים הרבה תמיכה וכח להמשיך הלאה. צריך לא לשכוח את עצמנו ולתת מקום גם לעצמנו. להשתמע מיכל 153
זקנה חכמה...ישבתי על ספסל עם העגלה..(כמובן) העיינים שלי היו נפוחות מחוסר שינה וחצי עצומות..היא התיישבה לידי... היה שקט לא אופייני לרחוב שלנו.. "את לא יושנת"? היא שאלה בקול רם חייכתי..ולא עניתי... "רואים שאת לא יושנת".. "תדעי לך"..היא אמרה.. "אם את רוצה לטפל בו, את קודם כל צריכה לטפל בעצמך".. לקח לי זמן עד שהאסימון ירד.. אבל ה משפט שאני לוקחת אותו איתי!!
אם לא תעשי גם למען עצמך את מהר תמצאי את עצמך נשברת ואולי כעוסה.. אז אולי אנשים שמכירים אותך יעירכו אותך מאד (ואני מאד מעריכה את מה שאת עובדת ותעברי..) אבל אם לא תמצאי לך גם "זמן לעצמך" זה יהיה הרבה יותר קשה
ואל תרגישי בזה שתקחי זמן לעצמך שאת מזניחה משהו מהילדים.. כי ברגע שתזניחי את עצמך אז תזניחי באמת את הילדים בהצלחה