ילדים זה שמחה...

[חגית ורד]

תניחי לעתיד. התגובות שלו כיום כאלו כי ככה בא

לו ולא הייתי מייחסת לזה יותר מידי חשיבות וגם לא מראה לו שזה מפריע לך. אם הוא לרוב ילד שמח, אוהב לשחק עם חבריו, משתתף יפה בפעילות בגן וכו.. לא נראה לי שיש מקום לדגאה. תהיי ערנית אם ישנם שינויים נוספים במצב הרוח שלו ובהתנהגות שלו. חג שמח גם לך!

 

[shushita]

ילדים זה שמחה...

שלום רב. אני אמא לשניים. הגדול בן 5 וחצי והקטנה בת שנתיים וחצי. בחודשים האחרונים כשהבן הגדול ננזף על ידי או "נענש"=(הולך לחדרו להרגע ולחשוב על מעשיו) הכעס שלו כ"כ גדול ועצום וקשה לו להתגבר. מה שמדאיג אותי הוא שלאחרונה הוא החל לומר משפטים קשים כמו: אני רוצה למות ושלא יהיה לך יותר בן ותהיי עצובה או משפטים כמו "אני רוצה לקבל מכה בראש" אחרי שאני מזהירה אותו ממשהו מסוכן. ברור לי שהאמירות הללו נועדו להשגת תשומת לב וכדי לעורר אצלי תגובות רגשיות בעוצמות גבוהות. אך עדיין אני תוהה אם זה מצביע על נטיות אובדניות אצלו? האם יש תגובה נכונה מצידי לאחר אמירות מסוג כזה? אני אשמח לשמוע מה דעתך. תודה!!

 

[חגית ורד]

לילדים בגיל חמש אין נטיות אובדניות וכמו שאת

חושבת התגובה שלו היא כדי להכעיס אותך ולעורר תגובה ממך. אם זאת חשוב להתייחס לאמירות האלה ולהגיב אליהן. תאמרי לו למשל "אני רוצה לשמור עליך שלא תפצע כי אתה הילד האהוב שלי..." וכו... שימי לב אם את לא מגזימה ב"אזהרות" שלך, תשתדלי פחות להגיב לכל דבר שלו ולתת לו לפתח מנגנון זהירות משל עצמו. הורים בלי להרגיש נוטים להביע דאגה על כל דבר גם אם אין צורך בכך. יתכן גם שהילד מגיב באופן הזה כי הוא בתקופה פחות טובה, חישבי אם יש משהו שמטריד ומעסיק אותו, משהו שהשתנה מאז החמיר את אמירותיו.