ילדים זו שמחה?

lily kane

New member
ילדים זו שמחה?

אז...אני תמיד תוהה האם אני רוצה בכלל ילדים משלי
אין לי ספק שאני מחבב את הזאטוטים האלו
אבל בעוד אני הרבה יותר בטוח ברצוני לגדל חיה (למשל יש לי את מארי הכלבה הפלאפ בעולם)
אני פחות בטוח שאני רוצה ילדים

וגם כשאני מרגיש רצון אני תוהה אם זה לא מתוך לחץ חברתי שאומר לי שמכיון שביולוגית אני אישה אז
"זו מטרת חיי"

אז מה אתכם אתם הורים/אל הורים?
ואיך תרצו שילדים יפנו אליכם?
אמא /אבא/אבמ ?
 

koantin

New member
ילדים זה אוכל.


או להתעלם.

כלבים וחתולים הרבה יותר חמודים.

מ.ש.ל
 
אומר את האמת

יתכן שארצה ילדים כרגע אין לי מה לתת להם לא אהבה ולא טיפוח
ושנית אני מנסה להתמקד בחיים אבל מבחינתי החברה האנושית הולכת להתנפץ
לאלפי רסיסים ( היא כבר אבל עוד יותר), ואו שתבנה חברה חדשה אחרי שכוחות הרוע ( בעיקר האליטות ),
יובסו או שהאנושות תתכלה לאיטה. אז השאלה האם להביא ילדים במצב שכזה כשאני יודעת בודאות את שעתיד לבוא?
( לא את התוצאה הסופית אבל את דרך הביניים הקטסטרופלית).
זה קצת מזכיר הרהורים של אנשים שחווים מלחמות או שואה ושוקלים האם להביא לעולם ילדים למרות הכל?
האם לתת לכוח החיים לנצח את כוח המוות והשנאה לאנושות ( של האליטות)?
 
כמובן שיש גם פוטנציאל שתבנה חברה טובה יותר

כי מה טוב יותר מאשר אסון גלובלי מאשר לאחד את כל האנושות באשר היא?
 

ליזי133

New member
ילדים נשמע כמו ממש לא שמחה...

אני הגעתי למסקנה שלא רוצה ילדים משלי, ובטח ובטח שלא ללדת אותם. כמובן שאפשר לומר שאני עדיין צעיר/ה מידי לזה וזה ישתנה וכו', אבל אני חושב/ת שהחלטתי. אם ישתנה- בסדר.
נשמע כמו הרבה יותר מידי בעיות וטרחה, יותר מחיות מחמד. זה אחריות, מחויבות, וזה משנה לך את החיים. (לטובה או לרעה, תלוי באדם וברצונות אישיים)
 

אסור3

New member
שונאת שאומרים שלכך נועדנו.

או לא להרים משהו כי הם חוששים לרחם שלי, שלי!
לא רוצה להוליד, אולי אאמץ.
ואיך המאומצים יפנו בפוטנציה? לא חשבתי על זה ממש..
אולי בשמי? או אמא, או כינוי כלשהו.. (נכון לעכשיו אבא יהיה מוזר..)
 

lily kane

New member
קודם נראה שיהיה

ובהחלט שונא את החוצפה הזאת כאילו אנחנו חיות שמגדלים רק כדי להתרבות
 
למעלה