גם על כך יש לתת את הדעת
שאלה טובה שאלת ולא תמיד אנו נותנים עליה את הדעת. בהנחה שהנך מדבר על ילד מוכה באופן שיטתי ולא סטירה פה ושם (שגם אותה רצוי לחסוך), אין ספק שהילד גם אם הוא הנפגע העיקרי הוא איננו הנפגע היחיד. הנושא מזכיר לי עישון אקטיבי ועישון פסיבי. האדם שמעשן הוא בראש וראשונה הנפגע העיקרי, אך גם אלו שמסביבו, קרי המשפחה הגרעינית, המשפחה המורחבת וסתם חברים שבאים לבקר, גם הם נפגעים במידה זו או אחרת. הגיצים מהמדורה הבוערת ניתזים לכל הכיוונים ואין לדעת במי היא תפגע יותר ובמי פחות. אני מאמין שמעבר לאותו ילד מוכה, אחיו הם הנפגעים הבאים בתור אחריו. (בהנחה שהם עצמם אינם מוכים). הם חלק מ"החוויה" ומההוויה בבית. הם סופגים הכל ומרגישים הכל כאילו הם עצמם היו ילדים מוכים. ולכן הטיפול של הרשויות השונות צריך להיות מקיף ולכלול לא רק את הקרבן, אלא גם את התא המשפחתי ואולי גם את חבריו הקרובים וחבריו לספסל הלימודים, לפחות ברמה הפסיכולוגית.
