ילדים מעריכים מה שעושים בשבילם? תוהה...
בזמן האחרון, אני מרגישה שבן ה-4.5 לא מעריך מה שעושים בשבילו. ואני רוצה להתייעץ איתכן אם נראה לכן סביר לצפות דבר כזה מילד בגילו. אני אסביר.
אני משתדלת לא לקנות מתנות סתם ומבקשת גם מהמשפחה, כדי לא ליצור מצב של מובן מאליו. כשהוא ממש מבקש- למשל עכשיו עם שיגעון הבליידים, הלכתי במיוחד לקנות, וקיבלתי תגובה "אוף, למה כזה? למה לא כמו של יובל?". כשקניתי מלא תחתונים לאח הקטן שבגמילה, התבאס שאין לו תחתונים מגניבים גם. אז קניתי לו כהפתעה חבילה עם גיבורי על וקיבלתי תגובה "כמה יש בחבילה? אוף, למה רק שלושה?".
בנוסף, כשאני באה לאסוף אותו מהצהרון או מחבר תמיד מגיב ב "אבל אני באמצע משחק, למה באת עכשיו?". ברור לי שהוא אוהב להיות בבית, פשוט קשה לו להפסיק כל פעילות כייפית שהוא עושה. כאילו לא משנה מה עושים, אי אפשר לרצות אותו. אציין שאנחנו הורים מאוד נוכחים בחיים שלו, גם אבא חוזר מוקדם יחסית ומשתדלים ליצור כמה שיותר זמן איכות עם הילדים ועם כל אחד בנפרד. לא נראה לי שיש חסכים בתשומת לב. (אני בכוונה לא שולחת לצהרון יום בשבוע כדי שיהיה לנו זמן איכות ביחד רק שנינו, והוא שואל- למה? אני רוצה ללכת לצהרון גם בימי חמישי!- למרות שבפועל כיף לו מאוד בזמן הזה פעם בשבוע).
הייתי מצפה שיבין שזה מעליב לקבל תגובות כאלה וקבלת פנים כזאת אחרי שלא היינו ביחד כל היום. ושיבין שכשמקבלים מתנה, קודם כל אומרים תודה. זו בקשה מוגזמת לדעתכן?
בזמן האחרון, אני מרגישה שבן ה-4.5 לא מעריך מה שעושים בשבילו. ואני רוצה להתייעץ איתכן אם נראה לכן סביר לצפות דבר כזה מילד בגילו. אני אסביר.
אני משתדלת לא לקנות מתנות סתם ומבקשת גם מהמשפחה, כדי לא ליצור מצב של מובן מאליו. כשהוא ממש מבקש- למשל עכשיו עם שיגעון הבליידים, הלכתי במיוחד לקנות, וקיבלתי תגובה "אוף, למה כזה? למה לא כמו של יובל?". כשקניתי מלא תחתונים לאח הקטן שבגמילה, התבאס שאין לו תחתונים מגניבים גם. אז קניתי לו כהפתעה חבילה עם גיבורי על וקיבלתי תגובה "כמה יש בחבילה? אוף, למה רק שלושה?".
בנוסף, כשאני באה לאסוף אותו מהצהרון או מחבר תמיד מגיב ב "אבל אני באמצע משחק, למה באת עכשיו?". ברור לי שהוא אוהב להיות בבית, פשוט קשה לו להפסיק כל פעילות כייפית שהוא עושה. כאילו לא משנה מה עושים, אי אפשר לרצות אותו. אציין שאנחנו הורים מאוד נוכחים בחיים שלו, גם אבא חוזר מוקדם יחסית ומשתדלים ליצור כמה שיותר זמן איכות עם הילדים ועם כל אחד בנפרד. לא נראה לי שיש חסכים בתשומת לב. (אני בכוונה לא שולחת לצהרון יום בשבוע כדי שיהיה לנו זמן איכות ביחד רק שנינו, והוא שואל- למה? אני רוצה ללכת לצהרון גם בימי חמישי!- למרות שבפועל כיף לו מאוד בזמן הזה פעם בשבוע).
הייתי מצפה שיבין שזה מעליב לקבל תגובות כאלה וקבלת פנים כזאת אחרי שלא היינו ביחד כל היום. ושיבין שכשמקבלים מתנה, קודם כל אומרים תודה. זו בקשה מוגזמת לדעתכן?