בובי קורא לאט, עם ניקוד ובלעדיו
קצת לפני גיל שנתיים שיחקתי איתו בסביבון. בכל פעם שהסביבון נפל אמרתי "מה יצא? ה'!" או "מה יצא? פ'!" אחרי כמה פעמים שמעתי אותו אומר "מה יצא? נ'!" וכן הלאה. לפעמים זה היה נכון ולפעמים לא. בהדרגה ירדו מספר הטעויות שלו. הבנתי שהוא קולט את צורת האותיות. מתישהו בשנת 2003, נדמה לי שהוא היה בן שנתיים ורבע, היו בחירות ארציות. הרחוב היה מלא בפתקי בחירות וזבל. הילד התכופף לרצפה, אסף פתקים, והתחיל להושיט לי אותם ולומר "ב'! ג!" הבנתי שהוא קולט אותיות בקלות. זרמתי עם זה. הוא זיהה את כל הספרות והיה מקריא לי ברחוב לוחיות רישוי של מכוניות. הוא ידע את כל האותיות אבל לא למד לקרוא. בפורים לפני שנתיים וחצי, כשהיה בן ארבע, הוא כתב להורים שלי פתק "פורים שמח" למשלוח מנות, אבל עדיין לא ידע לקרוא... שיחקתי איתו במשחקים של זיהוי צליל פותח וסוגר, מילים מתחרזות, נסיון לזהות אותיות שמרכיבות מילה, חיפוש מילים שמתחילות באותיות מסויימות וכו'. זה עניין אותו ולא השתדלתי לשעמם אותו עכשיו כדי שיתעניין בכתה א'. כשהיה בן חמש קניתי לו את הספרונים שהזכירו פה, ודווקא בהם הוא לא התעניין בכלל. הכל הוא ידע, אבל לא רצה ללמוד לקרוא. השנה הם למדו אותיות וניקוד בגן. הוא כבר עשה צעד קדימה וחיבר את כל העסק ביחד. פתאום הוא גם מקריא לי מילים בכתב, ואפילו בכתב היד שלי, למרות שהם למדו בגן רק אותיות דפוס. אין לי מושג מאיפה הוא למד את זה. אפילו אותיות כמו ל' או ד', שלא דומות בכלל לאותיות דפוס. הגננת אמרה לי בסוף השנה שכדאי לי לדבר עם המורה בתחילת השנה ולידע אותה לגבי זה שהוא כבר קורא. אחיו, דרך אגב, מאוד רחוק מזה. הוא בן שנתיים וחצי ולא חולם אפילו לזהות אות.
