ילדים קוראים בגן

לפי איזו תוכנית

לימודים למדו בכיתה זו? האם את יכולה לפרט קצת על האופן בו המורה לימדה? (פרונטלית? בקבוצות למידה קטנות? באופן פרטני עם כל ילד?). האם לדעתך הקושי נבע מתוכנית הלימודים, קושי של המורה, או פשוט כפי שציינת, בעיית הטרוגניות והבדלי רמה גדולים מדי? תודה.
 
לפי שיטת לי-טף

ההוראה הייתה בקבוצות קטנות, ואנחנו הסמינריסטיות עבדנו בעיקר עם ילדים באופן פרטני. לדעתי היה מדובר בהבדלי רמה. בסופו של דבר כולם ידעו לקרוא בסוף השנה, אבל לא כולם ידעו באותה רמה- ראו ממש הבדלים גדולים, ולדעתי זאת לא אשמת המורה, כי באמת היא עשתה הכל כדי ליישר קו בין כולם. אלה שהיו בקבוצות המתקדמות הם כאלה שידעו קרוא וכתוב לפני שנכנסו לכיתה א'.
 
יישור קו?

לשם מה? שיטת ליט"ף שמה דגש על השונות בין הילדים ובין הקבוצות ו"מדרבנת" את המורה לעבוד בקבוצות ולקדם כל קבוצה בהתאם לרמתה. יש עד סוף כיתה א' (ובמקרים קיצוניים- אפילו עד סוף ב') לרכוש את הקריאה והבנת הנקרא. אני לעולם לא מנסה "ליישר קו"... אלא מודעת לחלוטין לשונות בין התלמידים.
 
הוראה בקבוצות קטנות

אם ההוראה הייתה בקבוצות קטנות והומוגניות יותר, מדוע עדיין המתקדמים חשו שעמום לדעתך?
 

רחל5

New member
גם אותי הקפיץ המושג "ליישר קו"

מזכיר את דימוי המסמרים שתקועים בקרש. חלקם תקועים הרבה וחלקם מעט. בא הפטיש, המורה, ומתאמץ לתקוע את כל הבולטים כדי ש"יישרו קו" עם אלה שתקועים. למה? כי זה מפריע לו בעיניים? שמעתי על תלמידים שלא יודעים לקרוא בסוף כתה א'. אני מעדיפה שהבן שלי יהיה בקצה השני של הסקאלה. מעדיפה ילד שקורא בכניסה לכתה א', ולא ילד שלא יודע לקרוא בסוף כתה א'. מבחינתי, מה שהוא לומד בבית-הספר זה בונוס. לא בונה על זה.
 

אפרת_ח

New member
לדעתי הבלתי מקצועית, ברור שצריך ליישר קו

אם את נותנת לכל ילד להתקדם בקצב שלו בלי מעקב, יהיו ילדים שיתפספסו לך. קראתי ושמעתי ביותר ממקום אחד, שילד צריך לדעת לקרוא עד חנוכה. זה היישור קו שאני מצפה לו.
 

אגוזים1

New member
יש כאן משהו שלא מובן לי

אם כל ילד מתקדם בהתאם לקצב שלו למה זה צריך להיות ללא מעקב? זה הרי לא סותר... ואם הוא באמת מתקדם לפי הקצב שבו הוא מסוגל להתקדם, למה הוא יתפספס? להיפך, לדעתי הוא מתפספס אם הוא לא מתקדם בהתאם לקצב שלו... אגב, לדעתי, ההחלטה שילדים צריכים לדעת לקרא עד חנוכה זה גם לא יישור קו. זה איזה שהו מינימום שמחליטים עליו (במידה ומדובר בילדים שאמנם מסוגלים לכך ואינם בעלי לקויות למידה חמורות). יישור קו, כמו שאני מבינה אותו, מביא את כל הילדים לרמה אחת. ומכיוון שלא ניתן להעלות ילד מעבר לרמה שאליה הוא יכול/מסוגל לעלות הרי בהכרח, על מנת "ליישר קו", את צריכה לקבע את הרמה של כל הילדים ברמה המינימלית (נניח קריאה עד חנוכה) ולא לאפשר התקדמות מעבר לכך.
 
המטרה היא לא שכולם יידעו באותה רמה

אלא שלא יהיו הבדלים כאלה גדולים ושבזמן שילד אחד מבין ויודע ומתקדם, הוא מציק לזה שלא יודע, מפריע בשיעור וכו'. וכן, הם היו מתקדמים הלאה בעזרת חוברות, דפי עבודה ומשחקים דידקטים, אבל עדיין היה הבדל שעשה את שלו.
 
קריאה לפני כיתה א'

חשוב לזרום עם הילד בעניין זה. החשיפה לכתוב היום היא רבה מתמיד- בטלוויזיה, פרסומות ושלטים, מחשב בכל מקום- כך שטבעי הוא שילדים יגלו עניין ומוטיבציה ללמוד. כפי שרבות מכן מתארות, ילד/ה שמתעניין/ת בכך, אי אפשר לעצור באופן מלאכותי, כמו שלא נכון יהיה ללמד ילד שאינו בשל קרוא וכתוב. ישנם הבדלים רבים בין ילדים ורמת הבשלות שלהם. מה שמתאים לילד אחד לא בהכרח מתאים לאחר.חשוב לא לאלץ ילד לקרוא רק מתוך רצון להוכיח שהוא יכול, אך גם לא לעכב רק משיקול של "יהיה לו משעמם בכיתה א'". המערכת היום צריכה להיות ערוכה יותר לעניין ההבדלים בין הילדים. נכון שלא תמיד זה כך עדיין, אבל נראה שהולכים לקראת זה יותר מבעבר. בפגישה הראשונה עם המורה/מנהלת ביה"ס כדאי לברר כיצד הן מתכוננות "לתקוף" את עניין ההבדלים בין הילדים וכיצד יקדמו את הילדים הקוראים.
 

רחל5

New member
בובי קורא לאט, עם ניקוד ובלעדיו

קצת לפני גיל שנתיים שיחקתי איתו בסביבון. בכל פעם שהסביבון נפל אמרתי "מה יצא? ה'!" או "מה יצא? פ'!" אחרי כמה פעמים שמעתי אותו אומר "מה יצא? נ'!" וכן הלאה. לפעמים זה היה נכון ולפעמים לא. בהדרגה ירדו מספר הטעויות שלו. הבנתי שהוא קולט את צורת האותיות. מתישהו בשנת 2003, נדמה לי שהוא היה בן שנתיים ורבע, היו בחירות ארציות. הרחוב היה מלא בפתקי בחירות וזבל. הילד התכופף לרצפה, אסף פתקים, והתחיל להושיט לי אותם ולומר "ב'! ג!" הבנתי שהוא קולט אותיות בקלות. זרמתי עם זה. הוא זיהה את כל הספרות והיה מקריא לי ברחוב לוחיות רישוי של מכוניות. הוא ידע את כל האותיות אבל לא למד לקרוא. בפורים לפני שנתיים וחצי, כשהיה בן ארבע, הוא כתב להורים שלי פתק "פורים שמח" למשלוח מנות, אבל עדיין לא ידע לקרוא... שיחקתי איתו במשחקים של זיהוי צליל פותח וסוגר, מילים מתחרזות, נסיון לזהות אותיות שמרכיבות מילה, חיפוש מילים שמתחילות באותיות מסויימות וכו'. זה עניין אותו ולא השתדלתי לשעמם אותו עכשיו כדי שיתעניין בכתה א'. כשהיה בן חמש קניתי לו את הספרונים שהזכירו פה, ודווקא בהם הוא לא התעניין בכלל. הכל הוא ידע, אבל לא רצה ללמוד לקרוא. השנה הם למדו אותיות וניקוד בגן. הוא כבר עשה צעד קדימה וחיבר את כל העסק ביחד. פתאום הוא גם מקריא לי מילים בכתב, ואפילו בכתב היד שלי, למרות שהם למדו בגן רק אותיות דפוס. אין לי מושג מאיפה הוא למד את זה. אפילו אותיות כמו ל' או ד', שלא דומות בכלל לאותיות דפוס. הגננת אמרה לי בסוף השנה שכדאי לי לדבר עם המורה בתחילת השנה ולידע אותה לגבי זה שהוא כבר קורא. אחיו, דרך אגב, מאוד רחוק מזה. הוא בן שנתיים וחצי ולא חולם אפילו לזהות אות.
 
אפשר להכפיל את תבונת התינוק

ספר מאת גלן דומן וז'נט דומן - בהוצאת צ'ריקובר הספר מבוסס על ההנחה שככל שהמח צעיר יותר, כך הוא קולט יותר טוב, וזאת עד לגיל שש בלבד (!) כלומר, אם הנחה זו נכונה, אזי כיתה א' זהו בדיוק הגיל שהמח נמצא ברמה הנמוכה ביותר של יכולת הקליטה. ולגופו של דיון לפי דעתי, לימוד הקריאה צריך להבנות שלב אחרי שלב. קודם שהילד ילמד את צורת האותיות וההבחנה ביניהם. השלב הבא הוא לימוד סימני הניקוד ואופן ההגיה. השלב השלישי הוא ההברות, לאחר מכן מילים ולבסוף משפטים. בשיטה שילדי למדו נתנו להם ישר לקרוא הברות ומילים הבנויות ממספר ההברות המצומצם אשר נלמדו. כיום, אחוז ניכר מחבריהם של ילדי (עולים לכתה ג' ו-ו') מתקשים בהקראת טקסט חדש. (הקראה בקול) לימוד הכתיבה גם היא לוקה בחסר. נותנים לילד למלא משבצות ריקות באותיות, וזאת לפני שמלמדים אותם כיצד מחזיקים עפרון וכיצד כותבים את האות. בשביל המורה לקריאה, מספיק שהילד מילא במשבצת את האות ח' והוא כבר מבין. אולם לילד אין מושג שאת האות ח' כותבים בשני שלבים ומתחילים מצד שמאל למעלה וכו'. מה הפלא שמחברותיהם של ילדינו כתובים בלי פרופורציה בגודלם של האותיות ולא מקפידים על רווח נאות בין המילים?
 
כנראה שלא הבנת

אם את באמת עולה לכיתה ג', אז כראה שלא הבנת שמה שכתבתי היה בצחוק, בגלל שבדרך כלל ילדים העולים לכיתה א' אינם גולשים בפורום. (ובודאי לא יוסיפו תגובות) הפורום מיועד להורים שיש להם ילדים המתחילים בית ספר. במיוחד אם זה הילד הראשון שלהם, ואז יש הרבה שאלות וחששות מהעתיד. כאן בפורום, אנו ההורים מנסים לתת עצות זה לזה ולהסתמך על אנשים בעלי נסיון יותר גדול ששלחו כבר ילדים לבית הספר.
 
למעלה