ילדים קטנים צרות קטנות,ילדים גדולים

[רותי ע]

ילדים קטנים צרות קטנות,ילדים גדולים

צרות גדולות? הודעה מפורום הורים למתבגרים. מעניין מה הורים לילדים גדולים חושבים.. ומה אתם חושבים?

 

[Iris-1]

האמת אני חושבת שזה נכון.

בתור אחת שעובדת במערכת בתי המשפט (לפחות עבדה עד לפני כמה חודשים) וראיתי גם את הנוער שהגיע אלינו וזה לא היה דבר נעים לעין. הם נראים תמיד כאלה מסכנים שמישהו אחר סחב אותם לתוך הצרה הזו. וגם אלו שמגיעים שהיו הראש העליון נראים אומללים. אז כן בקטע של הסמים אני אמות מפחד אם היא תחליט אפילו לנסות. בדברים אחרים אני קצת יותר משוחררת. אני בהחלט אלך איתה ביחד איתה לרופא נשים שיסביר לה הכל וכנראה ברגע הראשון שהיא תגלה בזה עניין. לי היתה סבתא שהסבירה הכל בגיל 9. אני לא יודעת אם זה הגיל הנכון לתקוף את הבעיה אבל לפחות ידעתי לקראת מה הולכים. וד"א אמא שלי בכלל לא ידעה שסבתא שלי הסבירה לי על ווסת וכל המשתמע מכך כולל יחסי בנים-בנות. אח"כ שנודע לך כשהייתי כבר בת 18 היא כעסה נורא על סבתא. אבל היום הבנות שלי רותם ואפרת כבר יודעות בדיוק מאיפה באים התינוקות ואיך ומה אבא ואמא עושים במיטה. עכשיו מעניין מתי יגיע הרגע שהן יחליטו שהן גדולות מספיק לנסות גם הן. אמל´ה איזה פחד. אז זהו זו הדעה שלי. וכן אני מעדיפה אותם קטנים כמה שיותר זמן למרות הקושי - שיניים, מחלות, וכו´.

 

[יונית ש]

ככל שהזמן עובר הדאגות גודלות

בהתחלה היה הכי רגוע ובטוח. הם אצלינו בבטן לאיפה שנלך הם אחרינו

לא צריל לדאוג מה הם עושים כאשר אנחנו לא לידם עד שמגיע הרגע שהם בחוץ. אז כבר מתחילות הדאגות היכן הם כאשר הם נעלמים מטווח הראייה שלנו. וככל שיגדלו כך קצב ההעלמות יהיה מהיר יותר

. מזחילה לריצה וכך הלאה . ואז מגיעים לבגרות ואז זמן העלמות מטווח הראייה גדול יותר והדאגה רבה יותר ויותר. וכך ממשיכים החיים ככל שיהיו יותר עצמאיים אנחנו נדאג יותר. אך כמו שידוע לכולנו זה דרכו של עולם. נשאר רק לקוות שתמיד תסרור בינינו לבינם מערכת של אמון הדדי

והערכה. וכך הדאגה תהייה קצת יותר רגועה. הלוואי.