ילדים שרוצים ידיים

ילדים שרוצים ידיים

מזכירה לכם : יש לי תאומים בני שלושה חודשים . עד עכשיו הבת , לורי , היתה הרגועה יותר בין השניים והבן ,ליאם, היה זה שדרש יותר תשומת לב. בימים האחרונים גם לורי רוצה את מה שמגיע לה ודורשת להיות על הידיים , לא מוכנה לא בלול לא במיטה לא בג´ימיני ולא בטרמפולינה . עכשיו זה כבר נהייה בעייתי , שני תינוקות על הידיים
. אני לא רוצה לתת להם לבכות אבל המצב הופך לאט לבלתי אפשרי. אשמח לעצות , רעיונות כל פתרון הגיוני יתקבל בשמחה. ועוד שאלה , יכול להיות שתינוקות בני שלושה חודשים כבר רגילים להיות על הידיים? רק על תגידו לי שאמא שלי צדקה (כי אני אצטרך להודות בפניה
)
 
קודם כל להרגע- אמא שלך עדיין טועה ../images/Emo8.gif

ועכשיו ברצינות. בגיל הזה הם מאוד צעירים. הם בהחלט לא(!!!) מפונקים ולא מניפולטיבים. הרצון להיות על הידיים של אמא, וזה שהם נרגעים בידיים של אמא מבטא צורך אמיתי. אין כמו אמא! אמא זה המקום הכי בטוח, הכי נעים, הכי אוהב! כבר כתבתי בהזדמנויות שונות על הניסיון הקשה שלי עם בני. קשה לי לכתוב לך את הדברים כי ברור לי שאצלך הקושי הוא כפליים. בני נולד עם טמפרמנט קשה. כל החודשים הראשונים הוא בילה על הידיים והציצי (יונק) של אמא. כמובן שהסבתות במקום לעזור קיטרו כמה שאני ובעלי הורסים את הילד, מקנים לו הרגלים רעים, מפנקים אותו יתר על המידה. אבל אנחנו בחרנו לזרום עם הילד והצרכים שלו. אני מאמינה שמענה על הצרכים של ילדנו תורם לאמון הבסיסי שיש ביננו ומקנה להם ביטחון עצמי. בעתיד המאוחר יותר תגלי שאם תספקי להם את הצורך הזה הם יפרדו ממך יותר מהר ויותר בקלות! יותם בן 9 חודשים. כבר מספר חודשים שהילד הזה לא (!!!) מסכים להיות על הידיים. הוא דוחף אותי לאחור ורוצה לרדת לזחול על הריצפה, ולחקור את העולם. אוטוטו, הם יזכו לעצמאות מוטורית שתאפשר להם לגלות את העולם גם ללא העזרה שלך. הם יהיו ניידים ויתענינו בכל כך הרבה דברים מסביב. עד אז, תחשבי איך את יכולה להקל על עצמך. אולי להשתמש במנשא, לפחות לתינוק אחד וכך לשחרר 2 ידיים לתינוק האחר. אולי לשכב איתם יחד במיטה. תשכבי על המיטה כשהם עלייך/לידך ותכיני לידך ספר, שלט טלויזיה, שלט למערכת סטראו. רעיון אופטימילי הוא שתגייסי עזרה. אולי יש סבתא/דודה/חברה שתוכל לספק את הצורך בידיים. אולי יש אפשרות למטפלת בתשלום למשרה מאוד חלקית וקטנה. זה קשה מאוד, וקשה יותר עם 2 תינוקות. אבל התקופה הזאת באמת עוברת מהר (ואני לא מאמינה שאני כותבת את זה).
 
למעלה