ילדים

[שָרוֹנִי]

ילדים ../images/Emo66.gif../images/Emo68.gif

אני רוצה לעלות לדיון נושא מאוד חשוב ואהוב

ילדים

בהרבה מאוד מקרים השתמשתי במשפט "לגדל אותם כמו פעם" וכוונתי היא , אמא בבית , מקבלת את הילדים עם ארוחה חמה , מקלחת, שנת צהריים, בקיצור הבנתם מה כוונתי . באופן אישי אני גדלתי עם אמא שתמיד קיבלה אותי הביתה עם ארוחה חמה , תמיד היתה זמינה ,תמיד היתה שם ..ועדיין שם שתהיה בריאה ...טפו טפו ..חמסה חמסה . אני חושבת שגדלתי בסדר

את ילדי אני מגדלת באותה צורה , תוך אמונה שאני עושה את הטוב ביותר בשבילם. מה דעתכם/ השקפתכם על גידול הילדים ?

 

[anat30g]

ילדים זה שמחה

אמא שלי תמיד עבדה (היא מורה) - למרות שעבדה מחוץ לבית כשהיינו קטנים היא היתה אמא שגידלה אותנו "כמו פעם". המקצוע שלה איפשר לה זאת. שגדלנו היא יצאה לימודים והתפתחה, עברה ללמד בתיכון ואח"כ להדריך מורים, ללמד בסמינר למורים. המקצוע שלי לא איפשר לי להיות אמא כמוה, לכן החלטתי כשהתאומים נולדו לעזוב ולחזור הביתה... מתוך אמונה וביטחון שהילדים יגדלו אוכל שוב לצאת מהבית ולהגשים את עצמי - כמו שאמא שלי עשתה.

 

[zimes]

ילדים הם חלק מהחיים

חלק מהבית, חלק מהמשפחה, חלק מאורח החיים שלי. זו אחת הסיבות בגללן אני חושבת שהם לא צריכים לצאת כל יום לכמה שעות למוסד המיועד לילדים בלבד. הם בבית, אני בבית, אנחנו חיים, כל אחד עוסק בשלו. לפעמים הם מצטרפים לעיסוקי, לפעמים אני מצטרפת לעיסוקיהם, לפעמים אני רוצה מנוחה וכן או לא מקבלת אותה (בטח גם הם...). חיים וגדלים יחד.

 

[הפלאות של עליזה1]

ילדים זה אושר

בסד ילדים זה עולם בפני עצמו ,אין מאושר ממי שיש לו אותם, בטוב או ברע ,בכאב או בשמחה ,עדיף איתם ולא בילעדם, לפעמים הם מוציאים את המיץ ובשניה אחת הם גורמים לנו לצחוק עד הגג , רק שישמור לנו עלהם האל היושב במרומים ,ויחזיר לנו אותם בריאים ושלמים , עליזה

 

[שמופית]

מסכימה איתך ../images/Emo45.gif

גם אני גדלתי עם "אמא של פעם" ואני חושבת שזה הדבר הכי כייפי שיכול להיות. גם לאמא, שיכולה להעניק לילד, לחוות את הגידול וגם לילד, שיש לו חיבוק זמין ואוזן קשבת

כרגע אני בסוף ההריון ומובטלת, כך שאין לי לאן לחזור בתום "חופשת הלידה" ובינתיים מתכננת להישאר בבית עם התינוקת ומקווה להצליח לשלב בזה גם עבודה מהבית (במקצועי והכשרתי, כמו חלק נכבד מהבנות כאן, אני מעצבת ובונה אתרי אינטרנט

)

 

[אמא של נועהלה]

אני גדלתי אם אמא שעבדה 2 עבודות

כי לא היה כסף..... אני היתי ילדת מפתח....אבל תמיד היתה לי ארוחת צהריים חמה על השולחן.... אמא שלי היתה מגיעה...מגישה ורצה לעבודה שנייה. אני,היחלתיתי לגדל את ביתי לבד,בלי מטפלות,מישפחתונים וכ. וכשתלך לבית הספר אני מקווה להמשיך להיות בבית כשתחזור.

 

[ריביקי]

אם אפשר להביע דעה../images/Emo124.gif

גם אני גדלתי עם אמא מפנקת ודואגת , תמיד חיכתה לי ארוחה חמה על השולחן .היא תמיד התאימה את עצמה לילדים כדיי שיהיה לנו הכי טוב. ובאמת היה לי ולאחים שלי הכי טוב לגדול במשפחה שכזו ואני מעריכה ומוקירה על מה שאמא שלי עשתה ועושה בשבילנו כי בשבילי אין אמא יותר טובה ממנה, חמסה חמסה טפו טפו טפו. ואני גם בדעה (אם מותר לי להביע דעה למרות שאני "צעירה") שיש אמהות שיכולות להיות יום שלם עם הילדים בבית ולהיות ממורמרות והילדים לא ירוויחו מזה רק יפסידו כי היא לא תאהב את ה"עבודה מהבית" או שאמהות שיצאו לעבודה ובשעות הערב ייתנו לילדים תשומת לב ו"זמן איכות" שלא היו מצליחות אם היו יושבות כל היום בבית. אז זה הרבה תלוי בטיפוס של האשה. ולא הכמות קובעת אלא האיכות. אני אישית דוגלת באמא עם הארוחה החמה , אבל יש כאלו שאינן בנויות לזה ,אז כדאי שיעשו מה שטוב להן ועדיין ישקיעו בילדיםוכולם ירוויחו מזה בסופו של דבר.

 

[קרני12]

ודעתי היא...

אני לקחתי חופשת לידה מוארכת (כבר 8 חודשים בבית) וחשבתי שביתי הבכורה (בת6) תרוויח ותהנה מכך שיש אמא שבאה לקחת אותה מהגן ומחכה לה עם ארוחה חמה ומשוחחת איתה בצוהריים ומקריאה סיפור-נשמע טוב??? כניראה שלא! היא מעדיפה ללכת לצהרון עם כל הילדים ולנסוע בהסעה של ורד כמו כולם. וזה ממש לא כיף שרק אותך באים לקחת. היא מרגישה שונה. נו... שויין מה שלא נעשה לא יהייה מספיק טוב בשביל העוללים שלנו.

 

[שחר של טללים]

עכשיו תעני לי בשיא הכנות-

קודם כל- היא עבדה או היתה בבית? איך הקשר שלכן היום? האם וכמה את מעריכה אותה כאדם? כמה שווה לך ההמלצה שלה בכלל ולגבי חינוך ילדיך בפרט?

 

[אמא בריבוע]

מצטרפת חדשה וגם עונה לשאלה

מגדלת בהנאה רבה ועם המון אתגרים 4 בנות. אחרי שניסיתי לעבוד משרה מלאה, לעבוד משרה חלקית, לעבוד בשתי משרות במקביל, לעבוד מהבית ולא לעבוד בכלל אני חייבת להגיד שיותר כיף לי להיות בבית כשהן חוזרות מבית הספר וכשאני לוקחת את הקטנה בעצמי מהגן. אני מכינה להן את הארוחות. בבקרים אני מעירה אותה בצורה רגועה יותר ולא ממהרת לאוטובוס שיקח אותי לעבודה. נכון להיום אני עובדת רק מהבית בהדפסות. זה משאיר לי הרבה זמן לסידור, נקיון, גידול הילדות וגם זמן ללכת כמה פעמים בשבוע לשעה במכון כושר. לקח לי הרבה זמן ונסיונות שונים ומשונים כדי להבין שזה מה שטוב לי כרגע וזה מה שאני רוצה בחיים שלי - כרגע בעבר לא יכולתי להיות בבית ולא לעבוד, פשוט השתגעתי. במבט לאחור אני מרגישה שלמרות שנהניתי בעבודה פספסתי את שלבי ההתפתחות של הילדות בזמן שהיו אצל מטפלות או בגן. ראיתי רק חלקים קטנים ממה שהן לומדות לעשות. כשהייתי איתן בבית לא היתה לי סבלנות ולא היה לי הכוח להיות עם הילדות יותר משעה וגם זה לא ברציפות. דווקא עכשיו כשאני יותר שעות עם הילדות בבית, יש לי יותר זמן, סבלנות וכוח אליהן. אני לאט לאט לומדת לנווט את הזמן שלי איתן כך שיהיה לי זמן עם כל אחת לבד וגם עם כולן ביחד. הבנות הגדולות מציינות בכל הזדמנות שהן שמחות שאני בבית. הן מבינות שהן לא יכולות להפריע לי כשאני צריכה לעבוד על המחשב למרות שלא תמיד הן מרוצות מהעניין. אני משתדלת לעבוד רק כשהן מחוץ לבית (בית ספר, חוגים, חברות) וכשהן ישנות. הכנסתי בתשובה שלי אלמנטים שעונים על כמה שאלות אבל השורה התחתונה היא, שבתור ילדה שגדלה בבית "כמו פעם" אני מעדיפה לגדל את הילדות שלי בבית "כמו פעם" עם שדרוג קטן של אמא שאמנם נמצאת בבית וזמינה אבל גם לאמא יש את החיים שלה.

 

[אשת הדייג]

גם אני גדלתי בבית, שתמיד חזרתי

מהגן או מביה"ס חיכתה לי אמא שלי, אני גם באיזשהו שלב החלטתי שלא אצא לעבוד ושזיו היה בן שנה ו-7 חודשים הוא נכנס לגן ומאז אני מחפשת עבודה, אני חושבת שבגיל שלו אפשר כבר לצאת לעבוד ולקבל אותם אחר הצהריים שאחזור מהעבודה, לא נראה לי שהם יקחו את זה קשה

 

[ריגשית]

את עצמי אני זוכרת תמיד עם מפתח

על הצוואר. הייתי מגיעה הביתה מביה"ס ואם אחותי הגדולה יותר לא חזרה גם היא בינתיים, הייתי מחממת לי את ארוחת הצהריים בעצמי. לפעמים אפילו הייתי מכינה לי משהו בעצמי, כשלא התחשק לי את מה שאמא היתה משאירה לי. אני לא אומר לכם שיש לי זכרונות לא טובים או לא נעימים בגלל זה, אבל כשאני חושבת על זה "שילדה בת 6 חוזרת הביתה לבית ריק, צריכה לחמם לעצמה את האוכל לבד ולהעביר את שעות הצהריים לבד עד שאמא חוזרת מהעבודה" זה נראה לי ממש לא נכון ואני לא אתן לאף אחד מילדיי לעבור את זה!!! בעצם, במחשבה שניה, עצם זה שנאלצתי להיות לבד בכל השנים האלה, גרמו לי לאי אלו בעיות שנאלצתי לעבור לבד מבלי לשתף את ההורים, אבל זה כבר סיפור אחר.

 

[Kalla]

כל אחד ומה שמתאים לו...

לא מסוגלת ולא רוצה להקדיש את כל זמני לגידול ילדים. אם אעשה זאת, אשתגע ואשגע אותם. אוהבת לבלות איתם זמן איכות, ולהשאיר חלק מ"העבודה השחורה" למטפלת נאמנה. אני עובדת מהבית (בתרגום) ולכן אני כל הזמן מודעת למה שקורה עם הילדים ונמצאת שם כשהם זקוקים לי ובכל רגע פנוי. אך אני חייבת את העבודה שלי, את הפרטיות שלי בקומה למעלה שבה יש לי את המשרד. לגבי ההורים שלי - מעולם לא הפריע לי ששניהם עבדו. נורא אהבתי להיות לבד ולהעסיק את עצמי, לחיות בתוך העולם הדמיוני שלי, עם הספרים והצעצועים שלי. עם ההורים אהבתי לצאת החוצה, לנסוע לטיולים ארוכים (ואת זה עשינו המון), אך בבית לא הייתי זקוקה לאף אחד. אני זוכרת שאפילו בשבתות, כשלא עבדו, הייתי מתעוררת לי בשקט בשקט בחדרי ודואגת לעשות הכל בשקט כדי לא להפריע להם ולא להעיר אותם, כדי שיהיה לי את הזמן שלי לעצמי. הייתי שמה לי בשקט תקליטים, מספרת לעצמי בראש סיפורים, קוראת ספרים ומשחקת בצעצועים. כמה אהבתי להיות לבד!